בלוג הוא כלי מצוין להפצת דעות, מאמרים וסיפורים על החיים שלנו. הבלוג האישי שלי עוסק במגוון נושאים - ממדע, פילוסופיה וחברה ועד עניינים אישיים שלי הקשורים לאהבה, דכאונות, עבודה ומה לא. אני משתדל לכתוב כמה שיותר בבלוג שלי, כי אני גם מקבל פידבקים - חיוביים או שליליים - וגם פורק מעלי את הבעיות בעת הצורך. לא סתם אומרים שכתיבה היא תרפיה (ויש אפילו תחום טיפולי כזה הנקרא ביבליותרפיה).
בלוגים הם דבר מעולה המאפשר לכל אחד ולכל אחת להתבטא. פעם, בשביל לפרסם משהו, היינו צריכים להיות בעלי גישה לרדיו ולטלוויזיה - הנשלטים על ידי בעלי אינטרסים. בימינו אנו האינטרנט מאפשר לכל אחד לפתוח אתר, בלוג או פורום ולעשות בהם כבשלו. בלוגים משמשים במה נפלאה לבני כל הגילים - מילדי בית ספר ועד מבוגרים וזקנים. מספיק לחפש בגוגל נושאים המעניינים אתכם, ותמיד תמצאו גם בלוגים כאלה ואחרים בין התוצאות. איך אומרים - אם אתה לא שם אתה לא קיים. אפילו אנשי מקצוע, עסקים וחברות התחילו לכתוב בבלוג משלהם. זה קל ופשוט - כותבים על הנושאים שמעניינים אתכם, ומי שיש לו תחומי עניין משיקים לשלכם יוכל למצוא אתכם ברגע שיחפש מילות מפתח רלוונטיות במנועי חיפוש.
פעם כתבתי יומנים אישיים, בעט או בעפרון; כמו שכתבו פעם, לפי עידן האינטרנט והבלוגים. התחלתי לכתוב בתחילת תקופת התיכון, נדמה לי, ועד סוף השירות הצבאי. בתקופה הזו מילאתי תשע מחברות ספירליות של 5 נושאים כל אחת, והאמת היא שיכולתי לכתוב עוד ועוד. פעם הייתי גרפומן רציני, הרבה יותר מאשר כיום. כתבתי על כל שטות ועל כל מחשבה שעברו לי בראש - והיו הרבה כאלה. בסופו של דבר פחדתי שאימא שלי, החטטנית מטבעה, תמצא את המחברות ותדע עלי הכול… לא סימפטי במיוחד. לכן החלטתי יום אחד, אחרי שעברתי תשע מחברות מלאות, לזרוק את כולן.
לקחתי שקית זבל גדולה והכנסתי לתוכה את כל המחברות שלי. מפחד שמא מישהו עלול למצוא את המחברות באתרי השלכת זבל, ירדתי לחדר האשפה בבניין ומילאתי את השקית במים עד שכיסו את כל המחברות. כך לפחות המים יגרמו לדיו ולדפים להתמוסס ולהירקב, מה שיקשה על אחרים לקרוא ולדעת עלי דברים אם חלילה יפלו היומנים לידיהם. היום אני קצת מתחרט שעשיתי את זה, כי ביומנים האלה נטמנו חיי בהרבה מובנים. פתחתי בהם את לבי לאורך ולרוחב, ועתה כבר אין לי אפשרות לעלעל בהן ולראות איך כתבתי פעם, מה חשבתי ואיך נראו החיים בעיני מהתיכון ועד לצבא. פעם הייתי אדם שונה לחלוטין לעומת היום, והיה יכול להיות כיף לקרוא את העדות לכך.
בראשית עידן האינטרנט, כל מה שיכולנו לעשות הוא לפתוח אתר מצ'וקמק דרך GeoCities של יאהו (וכיום השירות הזה כבר לא קיים יותר). היום ריבוי האפשרויות לפתיחת אתרים, בלוגים ופלטפורמות אינטרנטיות אחרות מאפשר לנו להגיע לגולשים מכל הסוגים - בקלות. מספיק לראות מה קורה באתרים שהם קודש לבלוגים - כגון תפוז ונענע בישראל, וורדפרס ובלוג ספוט בחו"ל ועוד. בלוגים הם גם דרך מצוינת לקדם אתרים במנועי חיפוש - כל מה שצריך לעשות הוא לפתוח בלוג באתר שאתם רוצים לקדם, ולכתוב פוסט אחד לפחות פעם בשבוע בנושאים בהם עוסק האתר (וכמובן, אי אפשר בלי אופטימיזציית קוד ותוכן). הכי טוב זה לפתוח בלוג בדומיין עצמאי משלכם ולדאוג לעדכן אותו מדי שבוע.
אז אם יש לכם דברים על הלב או שאתם סתם רוצים לכתוב על העולם ועל מה שמעניין אתכם - בלוג הוא בהחלט הפתרון הטוב ביותר. בהצלחה ובהנאה.
