סמכות וועד מקומי להטיל ארנונה בשנים 2000-2006: 

סמכות וועד מקומי להטיל ארנונה בשנים 2000-2006:

השאלות העומדות לדיון:
1. האם רשאי וועד מקומי להטיל ארנונה על התושבים הנמצאים בתחום שיפוטו?
2. מהם תעריפי המינימום והמקסימום הרשאים להטיל מועצה מקומית ו/או וועד מקומי, על התושבים הנמצאים בתחום שיפוטם?

דיון בשאלה 1:
המבנה השלטוני במועצות האזוריות, מוסדר בפקודת המועצות המקומיות (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") ובצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי"ח - 1958 (להלן: "הצו") שהוצא מכוח הפקודה.

סעיפי חוק רלוונטיים בפקודה:
3(א). נתכוננה מועצה מקומית באזור הכולל שני כפרים או יותר או חלקים מהם, יכול, בלי לפגוע בהוראות הפקודה, שצו הכינון של המועצה יורה הוראות בעניינים אלה:
(1) הקמת ועדים מקומיים בכפרים או בחלקים מהם, בכולם או במקצתם, הרכב הועדים, אזור-שיפוטם, סמכויותיהם וחובותיהם, לרבות הסמכות להטיל על נכסים או אנשים שבאזור-שיפוטם ארנונות, היטלים, אגרות ודמי-השתתפות;

סעיפי חוק רלוונטיים בצו:
1. "נכסים" - בנינים וקרקעות שבתחום המועצה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב...".

63 (ה). "המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לוועד מקומי, דרך כלל, לעניין מסוים או לסוג של עניינים...".

68 (ג). " החליטה המועצה להטיל מס או ארנונה כללית, ישולמו לה המס או הארנונה במישרין בידי החייבים בהם, ואולם המועצה רשאית, בהתייעצות עם ועד מקומי שבתחומה, להסמיך את הועד לגבות במקומה ובעבורה את המס או הארנונה מחייבים המתגוררים בתחום הועד המקומי או בעבור נכסים המצויים באותו תחום; הסמיכה המועצה את הועד כאמור וגבה הועד בעבור המועצה את המס או הארנונה יעבירו לידי המועצה בסמוך לאחר גבייתו".



133(א) . "ועד מקומי רשאי, באישור המועצה, להטיל בתחום הנהלתו כל מס שהמועצה רשאית להטיל לפי סעיף 68(א) ורשאי הוא, באישור המועצה ובכפוף להוראות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים"), והתקנות שהותקנו לפיו להטיל ארנונה כללית, והכל לצורך ביצוע הסמכויות שהמועצה אצלה לו (להלן: "מסי ועד מקומי"); לא החליט ועד מקומי על הטלת מסי ועד מקומי בתחומו, רשאית המועצה, לאחר שניתנה לוועד המקומי הזדמנות להשמיע את טענותיו, להחליט על הטלת מסי ועד מקומי כאמור אם נוכחה שהם דרושים לביצוע הסמכויות שאצלה לוועד המקומי.
(ב) ועד מקומי ישתמש לצורכי הטלת מסים וארנונה כללית בשומות המועצה שנקבעו לנכסים בתחום הנהלתו; אם אין למועצה שומות מתאימות רשאי הועד המקומי לערוך שומות.

פסיקה רלוונטית:
עע"מ 146/04, חיים דימנשטיין ואח' נ' ועד מקומי מושב משמר השבעה ואח':
"סמכותו של ועד מקומי להטיל ארנונה בנוסף לארנונה המוטלת על-ידי מועצה אזורית שבתחומה הוא פועל הוכרה בפסיקה (רע"פ 1782/03 הנ"ל; בש"א (י-ם) 8524/01 ורטהיימר נ' מועצה אזורית מטה יהודה (לא פורסם)), ובספרות המקצועית (א' וינוגרד דיני רשויות מקומיות (מהדורה חמישית, 1998, כרך ב' עמ' 613), והיא איננה נתונה במחלוקת לפנינו".

סמכויות הוועד המקומי:
ועד מקומי רשאי להטיל ארנונה בתחום סמכותו וזאת בתנאים הבאים:
1. הארנונה תוטל על היישוב בו הוועד מכהן כוועד, קרי, בתחום סמכותו.
2. הוועד קיבל, לשם כך, את אישור המועצה האזורית, אשר בתחומה הוא מכהן.
3. הטלת הארנונה בוצעה בהתאם לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג - 1992 (להלן: "חוק ההסדרים") והתקנות המותקנות מידי שנת כספים, מכוחו של חוק ההסדרים (להלן: "תקנות ההסדרים").

ארנונה תוטל על "נכסים":
הנכסים בגינם מותר לוועד המקומי להטיל ארנונה:
סעיף 7 לחוק ההסדרים מפנה להגדרת "נכסים" שבסעיף 269 לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת העיריות").
סעיף 269 לפקודת העיריות מגדיר "נכסים" - בניינים וקרקעות שבתחום העירייה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט רחוב".
סעיף 8 לחוק ההסדרים, מתיר למועצת הרשות המקומית להטיל ארנונה כללית על נכסים בתחום שיפוטה, כאשר הארנונה מוטלת על המחזיקים בנכס שאינו אדמת בניין.
"אדמת בניין" היא קרקע, שלא נעשה בה כל שימוש בעל תועלת כלכלית, והמחזיק בה אינו נהנה על כן, משירותיה של הרשות המקומית, ולפיכך אין סיבה שישלם עליה ארנונה (בעבר היה מוטל על אדמה כזאת, מס רכוש) .

חוק ההסדרים ותקנות ההסדרים:
חוק ההסדרים קובע את סמכותה של מועצה אזורית, (וכנגזרת גם את סמכותו של וועד מקומי, שכן סמכויות וועד מקומי נגזרות מסמכויות המועצה האזורית המאצילה מסמכויותיה לוועד המקומי) להטיל ארנונה כללית על נכסים שבתחומה ושאינם "אדמת בניין".
כאמור, מכוח חוק ההסדרים, מותקנות תקנות ההסדרים, אשר, בין היתר, תוחמות את גבולות המינימום והמקסימום של היטל הארנונה.

סיכום תשובה 1:
אם כן, בהתאם לסעיף 133 (א) לצו, רשאי וועד מקומי להטיל ארנונה על תושביו, בגין נכסים (כולם או חלקם) המצויים בשטח הנתון תחת סמכותו והוא הוסמך לכך ע"י המועצה המקומית הממונה עליו והטלת הארנונה בוצעה בהתאם לחוק ההסדרים ותקנות ההסדרים.

דיון בשאלה 2:
סעיפי חוק רלוונטיים:
פקודת העיריות:
269. "קרקע תפוסה" - כל קרקע שבתחום העירייה, שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בניין.

תקנות ההסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות בשנת 2000) , התש"ס - 2000 (להלן: "תקנות ההסדרים במשק המדינה"):
*** המצב בשנים 2000-2002 :
"1. "נכסים" - בניין, אדמה חקלאית, קרקע תפוסה, כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות.
"הסכום שהגיע כדין" - סכום הארנונה הכללית שהגיע כדין למטר רבוע של נכס לשנת הכספים 1999 לרבות מה שהיה משולם בלי הנחה כלשהי, אם ניתנה;
"הסכום החדש" - הסכום שהגיע כדין בתוספת שיעור של 4.8% ממנו;" (בשנת 2001: במקום 4.8% יבוא "עד 1.25%" , ובשנת 2002 יבוא "בתוספת שיעור של 2.5%").

2.(א) חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע.
(ב) לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2000 יראו את סך כל שטחו של נכס כסך כל השטח כפי שחושב לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1999 זולת אם נתגלתה טעות בחישוב השטח, שאינה תוצאה של שיטת חישוב שונה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) ייתוסף לשטחו של בנין, לצורך הטלת ארנונה כללית, כל שטח אשר היתוסף לו בפועל כתוצאה מבניה במהלך השימוש בנכס, אם לא נכלל עדיין בחישוב השטח לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 1999.

3. מועצה רשאית להטיל ארנונה כללית לגבי:
(1) בניין - לכל מטר רבוע, בהתחשב עם סוג הבניין, שימושו והמקום שבו הוא נמצא;
(2) קרקע תפוסה - לכל מטר רבוע בהתחשב עם המקום שבו היא נמצאת או השימוש, או בשני המבחנים כאחד;
(3) אדמה חקלאית - לכל מטר רבוע או דונם בהתחשב עם השימוש בה.

4. (א) מועצה לא תשנה סוג, סיווג או תת סיווג של נכס בשנת הכספים 2000 באופן
המשפיע על סכום הארנונה המוטל בשל הנכס לפי תקנות אלה, אולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות מקומית לשנות תת סיווג של נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם למקומו של הנכס, ובלבד שהסכום שיוטל על הנכס בשל שינוי כאמור, לא יעלה על הסכום החדש או על הסכום המרבי, לפי הנמוך.

5. הסכום המזערי לארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית לשנת הכספים 2000 (להלן - הסכום המזערי) לפי סיווג נכסים יהיה:
סוג הנכס בשקלים חדשים
למטר רבוע

(1) מבנה מגורים 24.84 (בשנת 2002: + 2.5%)
(2) משרדים, שירותים ומסחר 48.77 (בשנת 2002: + 2.5%)
(3) בנקים וחברות ביטוח 331.59 (בשנת 2002: + 2.5%)
(4) תעשיה 17.78 (בשנת 2002: + 2.5%)
(5) בתי מלון 27.45 (בשנת 2002: + 2.5%)
(6) מלאכה 32.92 (בשנת 2002: + 2.5%)
(7) אדמה חקלאית 0.0070 (בשנת 2002: + 2.5%)
(8) קרקע תפוסה 0.0083 (בשנת 2002: + 2.5%)
(9) קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח 0.0086 (בשנת 2002: + 2.5%)
(10) קרקע תפוסה המשמשת לעריכת אירועים 5.30 (בשנת 2002: + 2.5%)
(11) חניונים 1.02 (בשנת 2002: + 2.5%)
(12) מבנה חקלאי 0.25 (בשנת 2002: + 2.5%)
(13) נכסים אחרים - הסכום שהגיע כדין בתוספת של 4.8% (בשנת 2001: במקום 4.8% יבוא "עד 1.25%" ובשנת 2002: במקום 4.8% יבוא 2.5%).

6. הסכום המרבי לארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית לשנת הכספים 2000 (להלן - הסכום המרבי), לפי סיווג נכסים יהיה:
סוג הנכס בשקלים חדשים למטר רבוע

(1) מבנה מגורים 85.01 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(2) משרדים, שירותים ומסחר 272.32 (בשנת 2001:+ 1.25%, 2002: 3.78%)
(3) בנקים וחברות ביטוח 980.75 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(4) תעשיה 117.36 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(5) בתי מלון 103.05 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(6) מלאכה 158.35 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(7) אדמה חקלאית 0.48 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(8) קרקע תפוסה 39.51 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(9) קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח 4.83 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(9א) קרקע תפוסה המשמשת לעריכת אירועים 39.30 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(10) חניונים 47.47 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(11) מבנה חקלאי 32.38 (בשנת 2001: + 1.25%, 2002: 3.78%)
(12) נכסים אחרים הסכום שהגיע כדין בתוספת של 4.8% (בשנת 2001: במקום 4.8% יבוא 1.25%, 2002: 2.5%).

7. (א) הארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית בשנת הכספים 2000
(1) על מבנה מגורים, שאיננו בית אבות, תהיה בסכום החדש או בסכום המזערי, לפי הגבוה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי;
(2) על בית אבות תהיה בסכום החדש, או בסכום המזערי, לפי הגבוה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המוטל בפועל בשנת הכספים 2000, באותו אזור על מבנה מגורים שאיננו בית אבות.
(ב) הארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית בשנת הכספים 2000 בשל נכס אחר לא תפחת מן הסכום המזערי ולא תעלה על הסכום המרבי.
(ג) הארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית בשל נכס שאינו מבנה מגורים, ואינו נכס אחר תהיה בסכום החדש ובלבד שלא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי.

8. על אף האמור בתקנה 7, עלה הסכום שהגיע כדין בשל נכס שאינו קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח ואינו בית אבות, על הסכום המרבי תוטל הארנונה הכללית בשל הנכס לשנת הכספים 2000 לפי הסכום שהגיע כדין.

9.(א) מועצה רשאית להטיל ארנונה בשנת הכספים 2000, שלא כאמור בתקנות 7 ו-8
בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי -
(1) באישור שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, בנכס מסוג מבני מגורים;
(2) באישור שר הפנים ושר האוצר או מי שהם הסמיכו לכך, בנכס שאינו מבנה מגורים.
(ב) מועצה רשאית, באישור שר הפנים ושר האוצר או מי שהם הסמיכו לכך, לשנות סוג סיווג או תת סיווג של נכס שלא כאמור בתקנה 4.
(ג) בקשה לפי תקנות משנה (א) או (ב) תגיש הרשות המקומית עד כ"ד באדר ב' התש"ס (31 במרץ 2000); לבקשה יצורף אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית על כך שהיא מוגשת בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ד) שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך יודיע לועדת הכספים של הכנסת על מתן אישור לפי תקנת משנה (א) או (ב).

10. לעניין השיעור המזערי והמרבי שרשאית רשות מקומית להטיל על פי תקנות אלה יראו את הארנונה המוטלת על נכס הנמצא בתחום ועד מקומי, כסכום המצטבר של הארנונה המוטלת בשלו הן על ידי הועד המקומי והן על ידי המועצה האזורית.

11. לא הוטלה בשנת הכספים 1999 ארנונה כללית על סוג נכס, תהיה הארנונה הכללית שתטיל עליו הרשות המקומית לראשונה בסכום שלא יפחת מן הסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי.

13. תחולתן של תקנות אלו בשנת הכספים 2000.

***המצב בשנים 2003, 2004, 2005:
בשנת 2001 חוקקו תיקוני חקיקה לחוק ההסדרים, במסגרתם חוקקו גם "הוראות לעניין תקנות הארנונה לשנת 2001 (תיקון תשס"א) ובשנת 2002 חוקק חוק תיקון "הוראת שעה" לשנת 2002 (תיקון תשס"ב). בין התיקון בשנת 2002 ובין התיקון בשנת 2006 (תיקון תשס"ו), לא היו תיקונים. משמעות הדבר שבשנים 2003, 2004, 2005, חלו תקנות ההסדרים במשק המדינה המקוריות וללא תיקונים, קרי, כפי שהיה המצב החוקי בשנת 2000, שכן תיקונים 2001 ו- 2002, תקפים רק לשנה הרלוונטית מבחינתם, ובסיומה, באם אין תיקון נוסף, חוזרים למצב שהיה לפני תיקונים אלו.

תקנות ההסדרים במשק המדינה תיקון ס"ח 2057, התשס"ו (15.06.06):
***המצב בשנת 2006:
"1. "נכסים" - בניין, אדמה חקלאית, קרקע תפוסה, כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות.
"הסכום שהגיע כדין" - סכום הארנונה הכללית שהגיע כדין למטר רבוע של נכס לשנת הכספים 2005 לרבות מה שהיה משולם בלי הנחה כלשהי, אם ניתנה;
"הסכום החדש" - הסכום שהגיע כדין בתוספת שיעור של 3.08% ממנו;"

2.(א) חישוב שטחו של נכס לצורך הטלת ארנונה כללית יהיה במטרים רבועים; הארנונה הכללית אשר תוטל על נכס תהיה בסכום המתקבל ממכפלת מספר המטרים הרבועים של הנכס בסכום הארנונה למטר רבוע.
(ב) לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2006 יראו את סך כל שטחו של נכס כסך כל השטח כפי שחושב לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2005 זולת אם נתגלתה טעות בחישוב השטח, שאינה תוצאה של שיטת חישוב שונה.
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) ייתוסף לשטחו של בנין, לצורך הטלת ארנונה כללית, כל שטח אשר היתוסף לו בפועל כתוצאה מבניה במהלך השימוש בנכס, אם לא נכלל עדיין בחישוב השטח לצורך הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2005.

3. מועצה רשאית להטיל ארנונה כללית לגבי:
(1) בנין - לכל מטר רבוע, בהתחשב עם סוג הבנין, שימושו והמקום שבו הוא נמצא;
(2) קרקע תפוסה - לכל מטר רבוע בהתחשב עם המקום שבו היא נמצאת או השימוש, או בשני המבחנים כאחד;
(3) אדמה חקלאית - לכל מטר רבוע או דונם בהתחשב עם השימוש בה.

4. (א) מועצה לא תשנה סוג, סיווג או תת סיווג של נכס בשנת הכספים 2006 באופן
המשפיע על סכום הארנונה המוטל בשל הנכס לפי תקנות אלה, אולם רשאית היא לשנות סיווג נכס אם בפועל השתנה השימוש בו.
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות מקומית לשנות תת סיווג של נכס מסוג מבנה מגורים, בהתאם למקומו של הנכס, ובלבד שהסכום שיוטל על הנכס בשל שינוי כאמור, לא יעלה על הסכום החדש או על הסכום המרבי, לפי הנמוך.

5. הסכום המזערי לארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית לשנת הכספים 2006 (להלן - הסכום המזערי) לפי סיווג נכסים יהיה:

סוג הנכס בשקלים חדשים למטר רבוע

(1) מבנה מגורים 27.76
(2) משרדים, שירותים ומסחר 54.51
(3) בנקים וחברות ביטוח 1024.85
(4) תעשיה 19.87
(5) בתי מלון 30.68
(6) מלאכה 36.79
(7) אדמה חקלאית 0.0079
(8) קרקע תפוסה 0.0093
(9) קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח 0.0096
(10) קרקע תפוסה המשמשת לעריכת אירועים 5.92
(11) חניונים 1.14
(12) מבנה חקלאי 0.28
(13) נכסים אחרים הסכום שהגיע כדין בתוספת של 3.08%

6. הסכום המרבי לארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית לשנת הכספים 2006 (להלן - הסכום המרבי), לפי סיווג נכסים יהיה:
סוג הנכס בשקלים חדשים למטר רבוע

(1) מבנה מגורים 98.61
(2) משרדים, שירותים ומסחר 315.90
(3) בנקים וחברות ביטוח 1,137.72
(4) תעשיה 136.15
(5) בתי מלון 119.54
(6) מלאכה 183.69
(7) אדמה חקלאית 0.56
(8) קרקע תפוסה 45.83
(9) קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח 5.60
(9א) קרקע תפוסה המשמשת לעריכת אירועים 45.58
(10) חניונים 55.07
(11) מבנה חקלאי 37.56
(12) נכסים אחרים הסכום שהגיע כדין בתוספת של 3.08%

7. (א) הארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית בשנת הכספים 2006
(1) על מבנה מגורים, שאיננו בית אבות, תהיה בסכום החדש או בסכום המזערי, לפי הגבוה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי;
(2) על בית אבות תהיה בסכום החדש, או בסכום המזערי, לפי הגבוה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המוטל בפועל בשנת הכספים 2006, באותו אזור על מבנה מגורים שאיננו בית אבות.
(ב) הארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית בשנת הכספים 2006 בשל נכס אחר לא תפחת מן הסכום המזערי ולא תעלה על הסכום המרבי.
(ג) הארנונה הכללית אשר תטיל רשות מקומית בשל נכס שאינו מבנה מגורים, ואינו נכס אחר תהיה בסכום החדש ובלבד שלא יפחת מהסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי.

8. על אף האמור בתקנה 7, עלה הסכום שהגיע כדין בשל נכס שאינו קרקע תפוסה במפעל עתיר שטח ואינו בית אבות, על הסכום המרבי תוטל הארנונה הכללית בשל הנכס לשנת הכספים 2006 לפי הסכום שהגיע כדין.

9.(א) מועצה רשאית להטיל ארנונה בשנת הכספים 2006, שלא כאמור בתקנות 7 ו-8
בסכום שלא יעלה על הסכום המרבי -
(1) באישור שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, בנכס מסוג מבני מגורים;
(2) באישור שר הפנים ושר האוצר או מי שהם הסמיכו לכך, בנכס שאינו מבנה מגורים.
(ב) מועצה רשאית, באישור שר הפנים ושר האוצר או מי שהם הסמיכו לכך, לשנות סוג סיווג או תת סיווג של נכס שלא כאמור בתקנה 4.
(ג) בקשה לפי תקנות משנה (א) או (ב) תגיש הרשות המקומית עד כ"ט בתמוז התשס"ו (25 ביולי 2006); לבקשה יצורף אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית על כך שהיא מוגשת בהתאם להוראות תקנות אלה.
(ד) שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך יודיע לועדת הכספים של הכנסת על מתן אישור לפי תקנת משנה (א) או (ב).

10. לעניין השיעור המזערי והמרבי שרשאית רשות מקומית להטיל על פי תקנות אלה יראו את הארנונה המוטלת על נכס הנמצא בתחום ועד מקומי, כסכום המצטבר של הארנונה המוטלת בשלו הן על ידי הועד המקומי והן על ידי המועצה האזורית.

11. לא הוטלה בשנת הכספים 2005 ארנונה כללית על סוג נכס, תהיה הארנונה הכללית שתטיל עליו הרשות המקומית לראשונה בסכום שלא יפחת מן הסכום המזערי ולא יעלה על הסכום המרבי.

13. תחולתן של תקנות אלה בשנת הכספים 2006.

סיכום:
גובה הארנונה אשר מוסמך וועד עירוני להטיל, נגזרת מגובה הארנונה אשר רשאית להטיל המועצה האחראית עליו, ובלבד שסך כל הארנונה המוטלת בגין נכס מסוים (ע"י המועצה והוועד גם יחד), לא תפחת מסכום המינימום ולא תעלה על סכום המקסימום הקבועים בתקנות ההסדרים במשק המדינה.