אהבת אמת - תקשור קוד הקיום דרך השפע עבורך 

קוד הקיום מוסר: אהבת אמת: יחסים בין בני אדם שמבוססים על אהבה שמגיעה מתוך טוב לב ואכפתיות אחד לשני, אהבה אשר מושתתת על טוב לב ואכפתיות, בה האדם מביא למפגש עם האדם השני את סך הרגשות שלו, מתוך הכרה עצמית על כך שהוא טוב, אכפתי, מקבל ומתוך כך הוא מביא הקשבה, הבנה, סקרנות, כמיהה, הכרת תודה, חמלה, התלהבות, סבלנות, סובלנות ועוד.
בעצם זה שהאדם מביא את כל הרגשות הנזכרים שקיימים בו בטבעי, כלפי הצד השני, הוא חי את סך הרגשות החיוביים הללו וכתוצאה מכך האדם מעלה בתוך עצמו את רגש התשוקה והשמחה לחיים.
קוד הקיום מוסר: במצב שכזה שהאדם חי ומרגיש את כל הרגשות הללו הוא רוצה להתפתח בהם עוד ועוד כדי להעלות את השמחה והתשוקה לחיים וזה קורה דרך המפגש עם אדם מסוים.
דרך הכרת כל הרגשות החיוביים הללו שמעוררים את השמחה והתשוקה לחיים, האדם מוצא וחי את כל העוצמות והחוזקות המדהימות שלו שגורמות לו לרצות ליצור, ליצור עוד יחסים עם בני אדם ובעצם זה שהוא אדם שמח ובעל תשוקות, יגרום לבני אדם אחרים לרצות לכונן איתו יחסים, מפני שבטבעי הקיים בכל אחד מאתנו אנו רוצים להיות ולחיות ליד אנשים שמחים ובעלי תשוקה, מפני ששם מקבלים אותנו, תומכים בנו, מקשיבים לנו.
המלאות והחיות של סך הרגשות הללו, מניעות אותנו לממש את החוזקות והעוצמות שלנו בכל דבר ודבר ומול כל דבר ודבר - גם מול חומר ושפע בחיים.
אנו נרצה את השפע החומרי ולא נצטרך אותו. השפע החומרי יבוא כביטוי ליצירה המדהימה של החוזקות והעוצמות שלנו.
קוד הקיום מוסר: השפע החומרי ייווצר מתוך שמחה ותשוקה לחיים, אבל מתוך מלאות וחיות שכבר קיימים בנו ולא מתוך חסך רגשי, שאותו החומר צריך להשקיט או למלא.
זאת אומרת שעצם זה שאנו נגלה ביחסים את סך הרגשות החיוביים שלנו ונחיה אותן, יגרמו לנו לרצות להכיר את עצמנו עוד ועוד ומתוך כך נחייה את החיים החומריים.
כל יצירה חומרית תגיע מתוך רגש של תשוקה ושמחה לחיים ולא מתוך כך שהדרך ליצירת חומר תגיע מתוך האין, מתוך אי ראייה של העוצמות והחוזקות שלנו.
נגיע מתוך סבלנות, הקשבה, חמלה, פתיחות לשמוע דעות ורעיונות של אחרים, סובלנות, רצון ללמידה, נאמנות עצמית, עונג, התלהבות, כמיהה, אומץ, פליאה ועוד... שחלילה לא תגיע מתוך הצורך שלנו להוכיח את החוזקות והעוצמות שלנו.
קוד הקיום מוסר: היצירה תיווצר מתוך אהבה ותשוקה לחיים ולא מתוך דאגות, פחדים, תסכולים, שאם נכשל אנו נתפוס את עצמנו כלא טובים, לא יודעים, לא מוצלחים ועוד... במצב כזה היצירה תגיע מתוך לחץ ואובדן שליטה, היא תגיע ממקום של אני יודע, עמידה על שלי, אני מחליט, אין סוף בדיקות, חרדה, פחד, עצבנות, זעם ועוד... מה שיגרום לכדור שלג בהפוך לרגשות החיוביים, במצב כזה אנו מגבירים את הרגשות השליליים ומשם מאוד קשה להפוך אותם לרגשות חיוביים, מפני, וכאן נכנסת ההתניה המדהימה, שהדרך ליצירת חומר היא רק אם נחייה ביחסים בין בני אדם שהם המקור להתפתחות הרגשות החיוביים שלנו שבעזרתם אנו ניצור חומר מתוך חוזקות, עוצמות ויכולות רגשיות שאותן אנו מכירים בעצמנו, מעצם כינון יחסי אהבת אמת.
אהבת אמת מושתתת על כך שאנו נראה (הידיעה שאני והאדם מולי, המקור האמתי לאושר שלנו) אחד את השני.
מתוך רצון אמיתי ליחסים אחד את השני ולא מתוך כפייה ליחסים אחד עם השני. רק במצב כזה שאנו נקיים יחסים אחד את השני, לפני כל פרשנות או שיפוטיות שלנו אותו, אנו נעשה הכול כדי ליצור לאדם מולנו מרחב בטוח להביא את עצמו, את כל הרגשות שלו כלפינו, הטובים וגם הפחות טובים. ניתן לו את המרחב להביא את הרגשות הפחות טובים, ומתוך סך הרגשות החיוביים שבנו אנו נתגייס ביחד לבדוק מה לא עובד וננקה כל רגש שלילי ביחסים. יותר מכך, בכל פעם שיעלה רגש שלילי אצל אחד מבני האדם ביחסים, אנו נשמח שיש כאן מקור מדהים להתפתחות עצמית, להעלות ולחזק עוד ועוד את הרגשות החיוביים שלנו שהם יחזקו את היכולות, החוזקות והעוצמות הרגשיות שלנו להתגבר על כל רגש שלילי.
מתוך כך אנו נעלה עוד ועוד ביחסי האהבה בננו ובין עצמנו. זאת אומרת אם הצלחתי בפשטות להתגבר על רגש שלילי, חיזקתי רגש חיובי שבי. כל פעם שעולה בנו אי נינוחות כלפי פרשנות או שיפוטיות של אדם מולנו, בפשטות אנו צריכים לחזק רגש חיובי מסוים כדי להיות נינוחים ושלווים מול כל רגש שמוריד לנו את התשוקה ואת השמחה לחיים ומעלים עוד ועוד את המלאות כדי לממש את עצמנו.
נגדיר שתי צורות קוטביות לאהבה:
אהבה אמיתית = נתינה מתוך טוב לב שלא על מנת לקבל, יוצרת תשוקה לאדם האחר ולחומר להתחבר אלינו ומעצימה את אהבתנו העצמית. ניצול מיטבי של אנרגית היקום לבניית יחסים.
אהבה שיקרית = יחסי נתינה וקבלה מתוך אינטרס שלילי להעצים את האני שלי על חשבון האחר, יוצר ניגוד רצונות של האגו שלי מול האגו של האחר, מאבק מתמשך מאמץ ובזבוז אנרגיה אין סופי.
פלטיאל אריה