לקלף את הקליפות - תקשור קוד הקיום דרך השפע עבורך. 

קוד הקיום מוסר: לקלף את הקליפות= לפרק את התרגום הידוע ולהפוך אותו לתרגום לא ידוע = כלי ריק = לשים סימן שאלה על כל "היודע שלנו".
החלק הבסיסי והחשוב ביותר "ביודע שלנו" : מה הם כללי ההתנהגות ביחסים בין אנשים, איך צריך להתנהג, להתנהל, מי צריך לעשות מה ועוד.
לשים סימן שאלה על כל "היודע שלנו" שהוא לא "היודע שלנו" מתוכנו,
אותו "יודע" שאותו אנו מביאים מתוך העתקה ושכפול מאחרים (הורים, משפחה, חברים). עלינו למצוא את היודע שלנו, שהוא לא סיסמאות, משפטים וכל מה שלמדנו מהאחר.
ניקח לדוגמא סיסמא או התניה שחוסמת את הרגש האוהב לבוא לידי ביטוי ואיך אותה סיסמא מופיעה אצלנו כאוטומט מיידי לפני שאנו מביאים התעניינות, סקרנות, חמלה, דאגה ועוד, אדם מסוים הבטיח הבטחה ולא קיים אותה - המיידי שלנו באוטומט שעולה לנו במחשבה ברוב המקרים שאותו אדם לא אחראי, לא בסדר, מבטיח ולא מקיים ועוד.
כאן קורים מספר דברים למחשבה - השיפוטיות והביקורת על האחר מייד נחרטת כזיכרון לא טוב כלפי אותו אדם, זיכרון שילווה אותנו ביחסים מולו.
קוד הקיום מוסר: זה כל כך עתיק ומושרש שכל מי שמבטיח ואינו מקיים הוא לא חבר, לא אחראי, לא רואה אותנו, וזה עולה לנו במיידי כל כך מהר, עד שאין סיכוי שגם אם הוא יסביר אנו נאמין לו, להיפך מזה אנו נשים עליו סימן שאלה במיידי ונאסוף הוכחות שאי אפשר לסמוך עליו יותר, מיידית עולה חשד וספק כלפי אותו אדם.
בפשטות: בעידן שבו אנו לא רואים ומתחשבים בעצמנו, לא תהיה לנו את האפשרות המחשבתית לראות ולהתעניין באחר, מפני שהמסך של "היודע" בכללי התנהגות ביחסים הוא כללים שגורמים לנו להתנהג ולהתנהל כלפי האחר קודם בכוחניות ולא מתוך מימוש טוב הלב שמגיע מתוך אי תלות באחר והוא: הרחמן, משכין שלום, מקבל ומתחשב (מתוך ארבעת היסודות - ראה תקשור קוד הקיום).
אנו מביאים את הכוחני הצד השני מתוך ארבעת היסודות:
אי השתתפות - מתוך הפרשנות של יסוד הקבלה לחוסר נאמנות של האחר כלפיו.
לוחמני - מתוך הפרשנות של יסוד השמחה לחוסר התלהבות של האחר כלפיו.
ציני ומתנשא - מתוך הפרשנות של יסוד האופטימיות לחוסר קבלה של האחר כלפיו.
זועם ומתחשבן - מתוך הפרשנות של יסוד האהבה לחוסר התחשבות של האחר כלפיו.
נחזור לדוגמא והפעם לא נבוא מתוך סיסמא של "היודע" מתוך השכל שגורם לנו להוציא כוחניות וגורם לנו סבל רגשי ביחסים: אדם מסוים הבטיח לנו דבר מסוים ולא קיים אותו:
אם אתה קורא את התקשור בעיון ומוכן לכמה דקות להניח את "היודע" שלך בצד, אנא, ענה על השאלות הבאות מתוך אמת טהורה:
על מה מבוססת מערכת היחסים ביניכם?
האם לאותו אדם יש כוונות זדון וכוונות רעות כלפיך?
מי אתה, איך אתה נתפס, מה המופע שלך מול הצד השני שהוא מבטיח ולא מקיים?
האם אותו אדם הבטיח ולא קיים מפני שהוא נאנס, מפחד, חושש ממך, אפילו באחוזים בודדים? האם בדקת שהוא מתכוון להבטחה שלו מתוך חופש אמתי שלו לעשות למענך?
האם מערכת היחסים שיש לך עם האדם הזה, היא מערכת יחסים בו הוא מרגיש אותך, את הרצונות שלך ואתה את הרצונות שלו?
האם את חש ומכיר את האדם עד רמה שכזאת שאתה יודע שהוא מרצה אותך ולא מתכוון באמת מתוך רצון חופשי ובחירה חופשית שלו?
מי אתה שיש לך יחסים שכאלה שהאדם איתו אתה ביחסים לא באמת מתכוון למה שהוא אומר, אלא מתכוון להשמיע את מה שאת/ה רוצה לשמוע ולראות?
האם אתה זועם, לוחמני, באי השתתפות, ציני וקר והאחר מולך חושש לפגוע בך ולהיפגע?
האם אתה "מעביר" לאחר את האחריות על ההרגשה שלך?
האם אתה תלותי? מי אתה שאתה נעלבת, נפגע, מרגיש דחוי, לא נאהב?
האם עכשיו אתה חושב שהשאלות האלה קשות?
אם כן, זאת אומרת שעדיין אתה לא מוכן לקחת 100% אחריות על החיים שלך ומעדיף להישאר תלותי ולבקש מהאחר לאהוב ולדאוג לך יותר משאתה אוהב ודואג לעצמך.
זאת אומרת שאתה לא באמת מתכוון לחקור לעומק את החיים שאותם אתה חי.
קוד הקיום מוסר: בעולם שבו האהבה תשלוט, בעולם שבו תכני האהבה יהיו 100% לקיחת אחריות על הרגש של האדם עצמו, האדם יממש יחסים של שמחה ותשוקה מתוך התעניינות, הסתקרנות אמתית.
יסוד הקבלה יביא רחמנות לאחר, שהאחר מבטיח ולא מקיים וזה אומר שחלילה הוא לא אוהב את עצמו ומוכן להקריב מעצמו כדי שיאהבו אותו. יסוד הקבלה יישמע את הסתירות בדבריו של האדם = מחליף גרסאות, אומר אבל מתכוון למשהו אחר, עונה תשובות בסיסמאות, תשובות שהן לא שלו אלא תשובות מועתקות ומשוכפלות ואז יביא חקירה אמתית לצד השני מתוך אהבה ודאגה שהאחר חי את חייו בצורה לא אותנטית, לא חופשית, תלותית, מתוך פחד ודחייה. יעטוף, יחבק וידאג רגשית לאחר מתוך רצון אמתי להתפתחות רגשית אמתית של האחר ומתוך זה לגרום לאחר לאהבה עצמית, לדאגה עצמית, לראות את עצמו.
יסוד הקבלה ישמש מודל לאותנטיות, לחקור מתוך נאמנות רגשית את האחר, מתוך חברות אמתית והכלה של האחר.
יסוד האופטימיות יביא קבלה לאחר, שהאחר מבטיח ולא מקיים וזה אומר שחלילה הוא לא אוהב את עצמו ומוכן לשקר כדי שיאהבו אותו. יסוד האופטימיות יביא חקירה אמתית מתוך ההיגיון לבדוק עם האחר מה הוא יודע, מאיפה הוא יודע, מה קרה בתהליך, איך זה שקורה דבר כזה מה קרה שהוא מוסיף או גורע במילותיו, יוצר סיפורים ולא דובר אמת. מדוע הוא נלחץ, וגורם לאחרים לחץ וכאב. יסוד האופטימיות יראה לאחר את מה שכן יש לו, את הטוב שבו ויחקור עם האחר איך הוא יכול להתפתח דרך מה שיש ומה האחר צריך עוד ללמוד בידע שכלי כדי לאהוב ולקבל את עצמו ולחיות את חייו מתוך אמת.
יסוד האופטימיות ישמש מודל לחקור את הידע ללא תנאי של האחר על עצמו (כל מה שהוא יודע שנכון וטוב לו) ללמד את האחר לקבל את עצמו.
יסוד השמחה יביא התלהבות רגשית לאחר, שהאחר מבטיח ולא מקיים וזה אומר שחלילה הוא לא מתלהב ואוהב את החיים, שהוא חי את חייו בעצב ומתוך כבדות וקושי. יסוד השמחה יביא חקירה אמתית מתוך התלהבות, יראה לאחר את הצדדים הטובים שבו, יחקור את האחר כדי שהאחר יסלח לעצמו, שלא ייקח בכבדות את החיים, יראה לא את הצדדים הטובים, הקלילים והזורמים שלו. יחקור את האחר על המקומות בהם הוא כן טוב והדבר החשוב ביותר, יסוד השמחה יראה לאחר את החופש לחיות את חייו מתוך שמחה ותשוקה ולא בעצב ודיכאון.
יסוד השמחה ישמש מודל של שמחה והתלהבות, וותרנות, קלילות וזרימה ללא תנאי לאחר.
יסוד האהבה יביא התחשבות לאחר, שהאחר מבטיח ולא מקיים, הוא יחקור את האחר כדי שהאחר ייראה כמה הוא לא מוסרי כלפי עצמו בזה שהוא לא מתחשב בעצמו. יחקור ויבדוק עם האחר אילו מעשים/ פעולות הוא יכול לעשות למען עצמו כדי לאהוב את עצמו. יסוד האהבה ימצא פתרונות מעשיים לאחר ויציע אותם לאחר מתוך זה שהוא מרגיש שפעולה כזאת או אחרת תעזור לאחר. יסוד האהבה יביא התחשבות רגשית וייעשה פעולות פיזיות למען האחר כדי לגרום לאחר נינוחות.
יסוד האהבה ישמש מודל עשייה ללא תנאי בשביל האחר ודרך זה ילמד את האחר התחשבות.
קוד הקיום מוסר: הבקשה, התלונה, שיפוטיות וביקורת הם המקומות בהם האדם רוצה להתפתח ממשהו שמפריע בפרשנות שלו מלממש חופש בחיים = לממש טירוף של תשוקה ושמחה עם אדם אחר שאותו הוא מאוד אוהבים ואותו אדם אחר גורם להתפתחות שלו.
הבקשה של האדם מהאחר שישתנה לכבודו היא בקשה אבסורדית ולא הגיונית. הבקשה מגיעה מתוך תרגום, הגדרות ופרשנות טרם אכילה מעץ הדעת ("היודע").
הגוף הפיזי וכל חומר פיזי שהוא, מכיל בתוכו רוח, הפיזי הוא בסך הכול ביית והאדם נותן "לביית" הזה כזאת משמעות שבאה מתוך השכל שהוא עץ הדעת ולפניו היה גן עדן של סקרנות, מימוש, התעניינות ועוד.
קוד הקיום מוסר: המבחן הוא לקלף את הקליפות שהאדם עטה על עצמו ועל האחר והם כל התרגומים, הגדרות ופרשנויות.
הילד הוא לא ילד, הוא רוח גדולה, האדם מולי אין לו גיל, משקל, שנות השכלה, תארים ועוד.
מה הדרך להתעלות על עץ הדעת? בפשטות רצון לחיות = לממש אהבה אמיתית, מול אדם בו אנו פוגשים אמת טהורה (ישר, אמתי, טוב לב, אוהב, רגשי, אכפתי, נינוח, שמח, נאמן, אמין, אמיץ ועוד) כלפי עצמו ואותה אמת טהורה שבו מפגישה אותך כאדם עם האני האמתי של עצמך שהיא הרוח שרוצה לממש את עצמה עד רמה אלוהית וממקום של רצון למימוש הרוח לרמת חופש שהוא להביא לידי ביטוי את רצון הרצונות (הקרוב ביותר לראשית הרוח) וממקום זה להביא לידי מימוש את התשוקה והשמחה מתוך סקרנות שיש לאדם והיא טמונה בתוכו מתוך היסוד שלו ומשם ללמוד לדעת ולעבור ליצירה שהיא קוד הקיום, יצירה שהאדם רוצה ליצור בפיזי לחיות מתוך אהבה, להשיג ולממש את המטרות שלו בחומר הפיזי = אהבה וכסף.
פלטיאל אריה