מטרות ההיפנוזה הרפואית 

סוד ההיפנוט טמון בתכונותיו של המטופל. מה שקובע הוא הרעיון במוחו של המהופנט ונכונותו להגשים אותו.

היפנוזה אינה מתרחשת כשהמטופל ישן ולכן לא קיימת בעיית התעוררות. בדיקת פעילות מוחית באמצעות E.E.G(אלקטרואנצפלוגרפיה) של אדם הנמצא במצב טרנס היפנוטי, מעידה באופן חד משמעי על העובדה כי האדם הינו ער ומרוכז.

קיימים הבדלים בין אנשים ביכולת להגיב לטיפול בהיפנוזה בדומה לתגובות שונות של אנשים לטיפול תרופתי או לכל טיפול רפואי אחר.

בספרים המיועדים ללימוד ההיפנוזה רווח המשפט: " כל היפנוט הוא היפנוט עצמי".

המטופל הוא השולט במה שקורה בעת ההיפנוט. המטפל יכול להוות מקור של רעיון זה או אחר. המטופל, הוא הקובע באיזה רעיון להתרכז ומה להגשים. הוא לא יאמץ רעיון המנוגד למוסר שלו או נוגד את האינטרסים ואת השקפת עולמו. במהלך ההיפנוט או אחריו תיווצר בגופו ובנפשו של המהופנט התרחשות זו או אחרת רק כאשר היא משרתת אותו.

המטופל זוכר כל מה שקורה בזמן הטיפול. יתר על כן, אם קיים צורך בכך, הוא אף עשוי להיזכר בדברים שהתרחשו בעבר היכולים לעזור להבנה של בעייתו ולסייע בפתרונה. לא ניתן לגלות סודות של המטופל באמצעות ההיפנוזה אם הוא אינו מעוניין בכך. המטופל אינו מאבד שליטה עצמית במהלך הטיפול. יתר על כן, הוא לומד להשתמש בשליטה עצמית למטרות חיוביות, טוב יותר. המהופנט חופשי להפסיק את התהליך של ההיפנוט בכל שלב ובכל רגע שירצה בכך. המטופל לומד את הטכניקות של שליטה עצמית ובהמשך מיישם אותן בלי להזדקק לגורם חיצוני  (מטפל או קלטת).

  אבחון וטיפול באמצעות היפנוזה

פציינטים עם סימפטומים שונים, אשר לא ניתנים להסבר למרות ברור רפואי מקיף, הם מועמדים מתאימים להיפנואנליזה (איבחון בעזרת היפנוזה) וטיפול בהיפנוזה. הסימפטום נוצר, מבלי שהפציינט מודע לכך, כתוצאה ממצבי לחץ נפשי ומהווה פתרון מיידי לבעיה אמוציונלית כלשהי. החולה שאימץ את הסימפטום באופן לא מודע, איננו יכול להבין למה זה קורה לו. בשלב התחלתי הסימפטום אכן משרת את הפציינט, אך במשך הזמן הוא הופך להרגל מטריד.

מטרת המטפל היא לעזור למטופל להבין את משמעות הבעיה ולכוונו לשימוש בכישרונו להיפנוט עצמי למטרה חיובית, לשחרור מהסימפטום הלא רצוני ולעזור לו לפתח מנגנונים שימנעו את הישנות התופעה.

קיימות אינדיקציות רבות לשימוש בהיפנוזה ככלי עזר אבחנתי וטיפולי.

·      כאב- טיפול בכאב הוא שימוש נפוץ של ההיפנוזה הן בכאב שמקורו בבעיה גופנית והן בכאב שמקורו בבעיה פסיכולוגית. כווץ שרירים הוא אחד מהביטויים למתח נפשי אשר יוצר תחושות של כאב. אנשים המצויים במתח נוטים לכווץ קבוצות שונות של שרירים במקומות שונים בגוף וכתוצאה מכך נגרם להם סבל ממשי שסיבתו הראשונית אינה גופנית. בין סוגי הכאב השכיחים ביותר ניתן לציין את כאב הראש. ניתן להיעזר בהיפנוזה בעת ביצוע פעולות רפואיות מכאיבות (זריקות, דיקורים, אנדוסקופיה, רקטוסקופיה, קולונוסקופיה וכדומה. החלפת תחבושת אצל חולים עם כוויות). ניתן להגיע לשליטה כזו בכאב שמאפשרת ניתוח בלי שימוש בתרופות הרדמה ובמשככי כאבים, במיוחד כאשר קיים סיכון לבריאותו של החולה כתוצאה משימוש בחומרי האילחוש.

·      תנועות בלתי רצוניות- טיקים (פיקים), מצמוץ מוגבר, בלפרוספזם- עצימת עיניים עוויתית בלתי פוסקת.

·      שיתוקים פסיכוגניים.   

·      התעלפויות שלעיתים קרובות סיבתן היא פסיכולוגית.

·      חרדה- מתח נפשי הבא לידי ביטוי לעיתים במיחושים גופניים כמו "כדור בגרון", תחושת חנק, קשיי נשימה, קשיי בליעה, דופק מהיר, דקירות באזור הלב, "רעד פנימי", לחץ בחזה, הזעת יתר ועוד.

·      פוביות- פחד בחינות, טיסות, מעליות, מקומות סגורים, גבהים, מחלות ועוד.

·      הרגלים חולניים- אכילת יתר, עישון, שיעול, גמגום, גיהוקים, חריקת שיניים, כסיסת ציפורניים, מציצת אצבע, תלישת שערות, הרטבת לילה ועוד.

·      הפרעות בשינה- נדודי שינה, שינת יתר.

·      אסטמה.

·      יתר לחץ דם.

·      תסמונת המעי הרגיז (מעי עצבני)- כאבי בטן, שלשולים, עצירות שסיבתם פסיכוגנית.

·      שלפוחית רגיזה- דחיפות ותכיפות במתן שתן.

·      הכנת נשים ללידה ללא כאבים. טיפול בהפרעות בווסת, עקרות פסיכוגנית, הפלות כרוניות.

·      שיבושים בתיפקוד מיני.

·      מחלות עור- גרד, יבלות, התקרחות אזורית (אלופציה אריאטה), פסוריאזיס, אקזמה ועוד.

·      אונקולוגיה והמטולוגיה- למטרת התמודדות יעילה עם המחלה ותופעות לוואי של טיפול תרופתי (בחילות, הקאות, חולשה), להקלת כאבים, להגברת תיאבון, שיפור שינה ומוטיבציה להתמודד עם המחלה.

·      רפואת שיניים- ברפואת שיניים טיפול בהיפנוזה יכול לסייע להתגבר על פחדים, חרדה מהטיפול וכאבים.

שימושים נוספים בהיפנוזה

קיימים שימושים רבים בהיפנוזה שלא לצורך טיפול רפואי והם מיועדים לניצול יעיל יותר של הפוטנציאל האישי בתחומים שונים. למשל, השימוש בהיפנוזה אצל ספורטאים נועד לשפר את ביצועיהם, להפחית את חרדתם, ולהגביר את ביטחונם האישי.

·   שיפור יכולת למידה (שפות וכו') וחידוד הזיכרון- למשל, לצורך מציאת חפץ שהלך לאיבוד.

·  הגברת יצירתיות- מוסיקה, משחק, ציור וכו'.

 בארץ קיים חוק השימוש בהיפנוזה, אשר התקבל בכנסת בשנת 1984. לפי החוק, בעלי המקצועות היחידים המורשים לעסוק בהיפנוזה למטרות אבחון וטיפול הם: רופאים, רופאי שיניים, ופסיכולוגים. כדי לקבל רשיון יש ללמוד את הנושא במסגרת מסודרת ולהיבחן בבחינות מטעם משרד הבריאות. נושא ההיפנוזה נלמד בבתי ספר לרפואה ובפקולטות לפסיכולוגיה.