מחשבה יוצרת מציאות 

" סוף מעשה במחשבה תחילה"

מחשבה יוצרת מציאות



להיות מי ומה שאתה רוצה להיות, להגשים את חלומותיך, להגשים את המטרות והיעדים שאתה מציב לעצמך בכל תחומי החיים - היום זו כבר לא רק משאלת לב עלומה, היום זה בהישג ידינו, זה אפשרי.

גישה זו שאני חי על-פיה ומלמד אותה, אומרת שלכל אחד ואחד מאיתנו יש את היכולת, האפשרות והזכות להיות בריא יותר, מצליח יותר, מאושר יותר ועשיר יותר.
בבסיס גישת-חיים זו, עומדת הטכניקה המאפשרת לנו שימוש נכון במשאבים האישיים שלנו - המוח
והתת-מודע, כאשר הביצוע נעשה על ידי כוחה של המחשבה.

כן, כן, יש באפשרותנו להשיג כל דבר שנרצה ולהיות כל מי שנרצה, על ידי חשיבה נכונה -
מחשבה יוצרת מציאות. ברגע שאני חושב, נוצר מעין "מגנט", המושך אליו אותם דברים עליהם אני חושב ובהם אני מתמקד.
כלומר, אם אחשוב על הצלחה, "אמגנט" אלי מצבים בחיים, שייצרו לי את האפשרויות לממש את ההצלחה הזו.
ה"חוק" הזה עובד גם אם אינך מאמין בו בשלב זה.

בתכנית טלביזיה העוסקת במדע, הביאו את הדוגמאות הבאות:
מחקר שנערך בארצות הברית, אסף יחד מספר אנשים, שבכוח המחשבה שלהם הצליחו לשנות את מידת ה ph של המים.
בחור בשם מוריס גודמן , נפצע קשה מאוד בהתרסקות מטוס. הרופאים העריכו שישאר צמח, אך הוא דמיין את עצמו כל יום הולך ברגל וחשב רק על זה. כעבור מספר חדשים, לפליאת כולם, יצא מבית החולים, כשהוא הולך על רגליו.
בחורה בשם קטי אדמן, החלימה מסרטן תוך שלושה חודשים, רק מכוח המחשבה - היא צפתה שלושה חודשים רצופים בסרטים מצחיקים וצחקה כל הדרך לריפוי.

מספר רב של מחקרים הוכיחו, שכל פעולה שלנו מתבצעת קודם כל במוחנו ורק אחר כך מיושמת
במציאות. כלומר, אנו קודם חושבים ואז פועלים - גם אם לעתים אנו טוענים אחרת.
מחקרים נוספים מראים, שאותם מקומות במוח פועלים כאשר אנו רק חושבים על פעולה, גם אם איננו מבצעים אותה הלכה למעשה. המוח לא מבחין בין החשיבה שלנו למציאות.
עובדה זו מסבירה מדוע אנו חווים בחיים - בחיי העבודה, בזוגיות, בין חברים - מצבים החוזרים על עצמם, מצבים בהם הורגלנו למשל,לשחק את תפקיד המסכן, החלש,הקורבן ועוד...
אנשים אומרים לי "אבל אמיר אני לא רוצה להיות חלש "- יופי נהדר, אבל בעצם האמירה אתה עדיין חושב על להיות חלש. הדרך הנכונה היא, לבטא את החוזקה שבך ולהגיד: "מיום ליום אני הולך ומתחזק יותר, יותר ויותר, בכל המובנים" והשינוי יגיע, ככל שנהיה יותר ממוקדים.

אנו חיים את רוב חיינו לא במודע, אלא על "טייס אוטומטי". לכן אנו לא מייצרים התקדמות.
ברגע שנהיה מודעים לקורה לנו ונעזר במערכת הרגש לנווט בעולם, נוכל לייצר תדר חדש שיצור התקדמות בכל תחומי החיים.

בבסיסה של גישה זו עומדת תורת הקוואנטים - המלמדת אותנו על אפשרויות בלתי מוגבלות של התודעה שלנו, אפשרויות שאנו מנצלים רק אחוז קטן מאוד מהן.

מחשבה היא כמו סופת רעמים המתרחשת באזור מסויים במוח האדם.לכל מחשבה יש את ה"מקום" שלה,
מחשבה של כעס, עצב,שמחה, כייף וכו'....
למוח יש את אותה התייחסות לזכרון ולמציאות. יש קשר בין מחשבה וזכרון. לדוגמא: למילה אהבה יש פרשנויות שונות במוח של אנשים שונים: כאב, צער, עלבון, חמלה, שמחה, אושר וכד'. אנו בונים ומשכללים את המודל שלנו. בונים סיפור על העולם שבחוץ, אשר נצבע ע"י החוויות שחווינו וע"י תגובותינו הרגשיות.
כשאני מתרץ את עובדת היותי רגזן, כעסן, קורבן, זה קורה כי אני מפעיל את אותה רשת עיצבית שוב ושוב.
עם הפסקת המחשבה - הנוירונים מפסיקים את מערכת היחסים הזו.
ע"י התבוננות בסימנים המתקבלים, אנו כבר לא הגוף שמגיב אוטומטית!

רגשות בנויים כך שהם הופכים לזכרונות. בבלוטת ההיפותלמוס במוח יש אוסף של חומרים כימיים, 20 סוגי חומצות אמינו - פפטידים, שתואמים לכל מיני מצבים ריגשיים. יש חומרים לכעס, לעצב, לתאווה ועוד. ההיפותלמוס הוא בית המרקחת הפרטי שלנו. הוא מרכיב את הפפטידים, משחרר אותם לבלוטת יותרת המוח וכך הם עוברים לכל תא בגוף ע"י קולטנים שנמצאים בתא. כשפפטיד נכנס לתא הוא כמו מפתח שנכנס לתוך מנעול. קולטן שיושב בו פפטיד, מביא לשינויים בגרעין התא.
לכל תא יש תודעה משלו. תא הינו יחידת התודעה הקטנה ביותר.

לכן, היום אנו פועלים כמו שפעלנו אתמול. כאילו היום הוא האתמול. במרחב מנוכר ריגשית או במרחב בעל תגובה ריגשית מוגזמת, איננו פועלים כשלמות אחת כי התמכרנו.
אם אינני מסוגל לשלוט במצבי הריגשי, אני מכור לו!
זה מצב שאנו מביאים על עצמנו כדי להשיג סיעור ריגשי.
התאהבות באדם היא מצב בו אנו מאוהבים בציפייה לרגשות אליהן היננו מכורים.
אנו הננו רגשות והרגשות שלנו הם אנחנו.
הרגשות הם החיים. הם מעניקים צבע לחיים.
מה שגרוע הוא ההתמכרות לרגשות. זה ביוכימי ולא פסיכולוגי.
אנו מכורים לנוירופפטידים - לרגשות.
לדוגמא: התמכרות לסקס: המוח נותן פקודת חיפוש למציאת מצב ריגשי מסוים: "הנקבה הזאת "נותנת" או לא?"
המוח יוצר את הגוף. כל שינוי מתחיל בתא שמקבל פקודה מהמוח. קולטן הנתון תחת השפעה לאורך זמן רב, רגישותו תפחת והוא יתכווץ, וכך גם התגובה הריגשית. כשאנו מפציצים שוב ושוב את התא עם חומרים כימיים, הקולטנים של התא עוברים התעללות ריגשית לאורך זמן ונוצר מצב בו יהיו בתא פחות ופחות חומרים שאמורים לסלק פסולת, לקלוט ויטמינים ומינרלים וכד'.
זה מה שקורה בתהליך ההזדקנות.
עלינו לבקש ידע בלי הפרעה של התמכרויות. גופנו יחווה זאת בכימיה חדשה במחוזות חדשים של מחשבה.

ברוכים הבאים למלכות שמיים- בלי שיפוט, בלי שנאה, פשוט כי אנו קיימים.

בואו נתחיל לחשוב נכון! לחשוב חיובי!

לתהליך שינוי חיים, הינך מוזמנת/מוזמן להתקשר אלי עוד היום :
אמיר הלמר
נייד: 050-2250225
מייל : amir@migdalor.biz