מכתב האישום עלה כי אהרון, בשנות ה- 60 לחייו, נהג במשך שנים רבות לפנות לקהל יעד דתי, או לאחרים החפצים לחזור בתשובה. הוא שיקר כשטען שהוא רב קדוש, טהור, שרבנים נוהגים להתייעץ עמו, מלך, צדיק נסתר, שהוא אחד מל"ו הצדיקים, עושה 'תיקון' נפשות, ושולט על מלאכים. בנוסף, הוא גם שיקר לקורבנותיו כשטען בפניהן כי הוא ממלא תפקידים בכירים בשירות הבטחון הכללי ובמוסד, ושהוא ביצע משימות צבאיות מעבר לקו האיוב ושהוא נמצא בקשר מתמיד עם ראש הממשלה, שרים ורבנים מכובדים.
על התחזות ו- קבלת דבר במירמה
מעבר לכך שהמקרה של "הקדוש" הוא חריג ויוצא דופן בהיקפו וחומרת העבירות, הוא יכול ללמד אותנו על ההגדרות וההבדלים בין עבירת התחזות לעבירת קבלת דבר במרמה.
מהי קבלת דבר במרמה? החוק מגדיר כל רכיב בעבירת קבלת דבר במרמה באופן נפרד, כדלקמן:
• "דבר" – יכול להיות מקרקעין (נכסי נדל"ן), מיטלטלין וכן זכות וטובת הנאה.
• את המונח "דבר" ניתן להגדיר כך: אם מחד הרמאי (האדם המרמה) השיג יתרון בעצם המרמה, אזי, יש בכך כדי לענות על הגדרת הרכיב "דבר" בעבירת קבלת דבר במרמה.
• "מרמה" – הינה טענת עובדה בעניין שבעבר, בהווה או בעתיד, הנטענת בכתב, בעל-פה או בהתנהגות, ואשר הטוען אותה יודע שאינה אמת או שאינו מאמין שהיא אמת.
• "לרמות"- להביא אדם במרמה לידי מעשה או מחדל.
סיפוק גופני הוא גם טובת הנאה
מונחים אלו קיבלו פרשנות רחבה בפסיקת בתי המשפט ולמעשה נקבע כי טובת הנאה אינה חייבת לבוא לידי ביטוי באופן חומרי.לכן, אף סיפוק גופני ו/או נפשי יש בהם כדי לענות על הגדרת "טובת הנאה".
בפסיקה נקבע כי: "חזות הכל בעבירה של קבלת דבר במרמה הינה ביתרון או בהישג למרמה, ולא בחסר למרומה…" . לכן, ייתכנו מצבים שגם אם המרומה לא ספג נזק או הפסד אך המרמה השיג יתרון במעשיו, הרי שדי בכך כדי להרשיע בעבירה של קבלת דבר במרמה.עבירה של קבלת דבר במרמה מתבצעת עת אדם טוען טענה כוזבת ביודעו כי הטענה כוזבת. אם האדם אינו מודע לעובדה כי טענה שטען הינה כוזבת הרי שלא מתקיימים יסודות הסעיף.
לקריאת מאמרים נוספים בתחום בבלוג שלנו: עו"ד פלילי שביט קנטור
שתיקה והעלמת עובדות זהה להעלמת עובדות
אם בהתקשרות בין אנשים לא צוינו פרטים שיש צורך לאומרם במסגרת התקשרות מאותו סוג, אזי בהחלט ייתכן כי השתיקה ואי גילוי הנתונים הרלוונטיים היה בהם כדי לשנות את המצב ועשיית מעשה זה יצרה מצג שווא.
"המקבל דבר"
מהו ה" קבלת דבר" בהגדרה קבלת דבר במרמה? מדובר ביסוד מהותי בעבירת קבלת דבר במרמה. לא ניתן להרשיע אדם בעבירת קבלת דבר במרמה אלא אם המקבל קיבל את "הדבר" בשל פעולת המרמה.העונש על עבירת קבלת דבר במרמה הנו שלוש שנות מאסר. ואם העבירה נעברה בנסיבות מחמירות, העונש הינו 5 שנות מאסר !!!
מה הכוונה ב"נסיבות מחמירות"?
ניתן יהיה לייחס לעבירת קבלת דבר במרמה נסיבות מחמירות, כאשר יש ריבוי מקרים, היקף גדול של כסף/רכוש שהועבר בשל העבירה, שיטתיות במעשים, תחכום, כשאנשי ציבור מבצעים את העבירה וכו' – כמו במקרה של ניסים אהרון.
התחזות
ישנן מס' עבירות התחזות, במאמר זה נתמקד בעבירת התחזות כאדם אחר.
חוק העונשין מגדיר עבירת התחזות כך: "המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים. התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים".
כדי שניתן יהיה להרשיע אדם בעבירת התחזות עפ"י החלופה הראשונה כאמור לעיל, הרי שלא די כי יציג עצמו כאדם אחר (חי או מת) אלא כי אכן הייתה כוונה ממשית להונות אדם אחר. אין חובה בהתאם לחלופה זו כי בפועל תושג טובת הנאה כלשהי לאדם שביצע את העבירה.
מאידך עפ"י החלופה השנייה, יש להוכיח כי כוונת האדם העובר עבירה של התחזות הינה להשיג את הנכס או את החזקתו, כי ישנה שאיפה להשיג את הנכס או את החזקתו. חשוב לציין, כדי שתתקיים עבירת התחזות כאמור לעיל, ישנו הכרח כי ההתחזות הייתה לאדם אמיתי, בין אם הוא חי בעת ביצוע העבירה ובין אם הוא מת. אם אדם התייצג לאחר ואותו אחר מעולם לא היה קיים, אזי לא התקיימה עבירת התחזות!!!
האם העובדה כי הנאשם "הקדוש" הציג עצמו כקדוש ובעל סגולות מרפא היה בה כדי להחמיר את עונשו?
התשובה לכך הינה חיובית, שכן ללא הצגתו כקדוש ובעל סגולות מרפא הרי שעבירות המין השונות וכן עבירות המרמה, לא היו מתקיימות.
האם התקיימה במקרה של "הקדוש" עבירת התחזות ?
במקרה הספציפי לא התבצעה עבירת התחזות, שכן אותו קדוש וצדיק הציג עצמו בשמו האמיתי ולא בזהות של אדם אחר ולכן גם לא הורשע בעבירת התחזות.
"הקדוש – הצדיק" – פרשנות לעונש
אותו קדוש – צדיק, שבפועל היה עובד משרד הביטחון לשעבר, נדון ל-10 שנות מאסר בגין מעשי אינוס,מעשי סדום,מעשים מגונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות,ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, איומים ,ניסיון לשיבוש מהלכי משפט, זיוף ושימוש במסמך מזויף.
לעניות דעתנו, מכיוון שהיה קושי לתביעה בהעדר הקורבנות שרצו להימנע מעדות בבית המשפט (דבר שיגרום להם לחוות מחדש את האירועים הקשים), הרי שהדבר "אילץ" את הפרקליטות להגיע להסדר טיעון זה. אין חולק שללא קושי ראייתי כאמור לעיל, הרי שהנאשם היה צפוי לעונש חמור יותר.
לקריאת מאמרים נוספים בתחום בבלוג שלנו: עו"ד פלילי שביט קנטור
משרד עורכי דין (פלילי) שביט & קנטור, מביא עמו ניסיון רב שנים ומומחיות בתחום הפלילי וכן בתחום התעבורה, ידע וניסיון המקנים יתרון רב ללקוחות המשרד. לפרטים נוספים ויצירת קשר: עו"ד פלילי שביט-קנטור
