יחסי ציבור הם לא מדע אלא אומנות. יחצן הסלבס מייקל לווין שטיפל בלקוחות כמו מייקל ג'קסון, צ'רלטון הסטון, פאריס הילטון ועוד רבים ומפורסמים מציעה 4 טיפים ליצירת סיפור שיצליח בתקשורת. לפניכם הטיפים שלו עם דוגמאות שלי המותאמות לקהל הישראלי.
שימושיות - אם יש לכם מידע שימושי לקהל הקוראים או הצופים שאין לאף אחד אחר (או שאף אחד לא סיפר לתקשורת) תקבלו את מקומכם מעל דפי העיתונות ואולי אף בטלוויזיה. שימו לב שבכל יום מתפרסמים מדריכים כמו 'כיצד לקחת משכנתא' , 'איך לקנות טבעת יהלום' או 'איך לבחור מעבד למחשב'. זהו גם הקלף שרוב אנשי יחסי הציבור משחקים עליו. אחרי שכתבתי את המדריך 'סודות החשיפה התקשורתית' ושלחתי אותו לעורכת מדור יזמות בדה מרקר קיבלתי טור קבוע בעיתון על הנושא.
ניגודיות - עיתונאי תמיד יחפש את ה'אדם נכש נחש'. כששמים שני דברים שלא קשורים יחד יש לכם סיפור הז'אנר של ה'מעניין והמוזר'. לקוחות שלי, בעלי חברת ספייס גיימס נהנו מחשיפה מוגברת אחרי שנודע שמשחקים שלהם נמכרו לקניין אירני. זוג חרדי ישראלי שמוכר קלפים בהם ישחקו ילדים אירנים זו בדיוק הנגודיות אליה אני מתכוון.
הומור - בפרסומות מקובל להשתמש בהומור כדי להוריד את מגננות ולחדור לתודעת הקונים. אך משום מה כשמדעים על יחסי ציבור לקוחות ואנשי עסקים לוקחים את עצמם קצת יותר מדי ברצינות. אם יש לך סיפור משעשע לך על זה. זה שיש לך חוש הומור לא אומר שאתה לא רציני. לווין מביא כדוגמא איך הוא השיג חשיפה ללקוחה שלו בשם מארי הארט. היא ביטחה את הרגליים שלה (שבזכותם הייתה מפורסמת) בשני מיליון דולר.
תמונה שווה אלף אייטמים - התקשורת תמיד מחפשת תמונה טובה. תמונה טובה שאתה מצרף למייל שנשלח לעיתונאי יכולה לעשות ההבדל אם היא תתפרסם או לא. לבלודינית שווה יש סיכוי טוב יותר לקבל פרסום גם אם היא עוסקת בתחום משמים כמו אקטואריה. איך עושים את זה? איך מעבירים סיפור לתמונה גם אם מדובר בנושא כלכלי ומורכב? נסו לחשוב אם הייתם אילמים, איך הייתם מעבירים את המסר שלכם?
הכותב שותף במשרד ביט תקשורת בוטיק יחסי ציבור בלתי רגילים