הביקורת הפנימית בקבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ'' 

הגדרה לביקורת פנימית (לקוחה מאתר לשכת המבקרים הפנימיים, IIA):

"ביקורת פנימית הינה פעילות בלתי תלויה ואובייקטיבית של הבטחה (Assurance) וייעוץ, אשר מיועדת להוסיף ערך ולשפר את פעולות הארגון. היא מסייעת לארגון להשיג את מטרותיו בהבאת גישה שיטתית וממוסדת לשם הערכה ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, בקרה, פיקוח ושליטה (Governance)".

הביקורת הפנימית נערכת עפ"י ה"סטנדרטים לעיסוק מקצועי בביקורת פנימית" של לשכת המבקרים הפנימיים, אשר מטילה על הביקורת הפנימית חובות ותפקידים ייחודיים לה של בדיקת תקינותן של פעולות הארגון מבחינת שמירה על החוקים, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל חיסכון ויעילות.
מבחינה מעשית, ניתן לומר כי תפקידיה העיקריים של הביקורת הפנימית הם שמירה על נכסי החברה ושמירה על רישום חשבונאי תקין (ללא טעויות, למשל), המשמש כבסיס לדוחות הכספיים. 
חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב – 1992 מגדיר בין השאר את הכישורים הנדרשים ממבקר פנים ואת תפקידיו, הכוללים בדיקת התנהלותו החוקית והמוסרית של הגוף אף תוך חיסכון ויעילות.
ב-4 בספטמבר 2005 התכנסה הועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא פיטורי המבקרת הפנימית במועצה האזורית גלבוע.. הועדה המליצה בין היתר על גיבוש תכנית עבודת מבקר הפנים כך שלא תהיה כפופה לאישור גופים פנימיים בחברה, כדוגמת העלאת מעמדו ושכרו של מבקר הפנים למעמד מקביל למנכ"ל מבחינת התנאים, העלאת רף הכשירות של המבקר, הגבלת תקופת הכהונה ל-10 שנים ופרסום תקציב הביקורת הפנימית בהשוואה לתקציב הגוף המבוקר כולו.

הדבר נבע מהעובדה כי החוק עצמו לוקה בחוסרים רבים. להלן חלק מהבעיות בחוק וההמלצות לתיקונים בו:
1. אי תלות – יש ליצור עצמאות תעסוקתית למבקר הפנים בכל הנוגע לתחום עיסוקו, לקביעת שכרו ובכלל – לנסות ליצור מצב כאילו מבקר הפנים משמש כמבקר חיצוני.
2. היקף העבודה – יש לקבוע הגדרת מינימום למס' שעות ביקורת פנימית.
3. אחידות הדיווח – יש ליצור פורמט דיווח אחיד של בדיקות מבקר הפנים.
4. תגובת המבוקר – יש לקבוע דרישה לתגובת ולשיפור הממצאים ע"י המבוקר.

קבוצת חפציבה הייתה מורכבת ברובה מחברות פרטיות ורק חלק מחברות הבנות הונפקו והפכו ציבוריות. עקב כך, למבקרי הפנים של החברות הציבוריות לא עמדה הסמכות לבקר את פעילות החברות שמעליהם. כתוצאה מחסרונות אלה נוצרה מציאות, שבה מינוי מבקר פנים בחברות נעשה רק כדי לצאת ידי חובת החוק ותקציבו נמוך בהרבה מהדרוש למילוי תפקידו באפקטיביות. ואכן, ביקורת חריפה הושמעה מפי נשיא לשכת המבקרים הפנימיים באשר לאחת מהחברות הציבוריות, חפציבה גלובל. הטענה שהועלתה הייתה כי המבקר הפנימי העניק שירותי ביקורת פנים לחברה בהיקף משרה העומד על 40 שעות בשנה בלבד בעוד שלחפציבה חופים, למשל, לא היה מבקר פנים כלל, שכן אין היא חברה ציבורית, ועפ"י חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב - 1992, לא היתה מחויבת (לקוח מהדוחות הכספיים של החברה לשנת 2006).

בעקבות הדי הפרשה פנתה לשכת רואי חשבון לשר המשפטים, דניאל פרידמן, והציעה לבצע תיקונים בחוק החברות בנושא ביקורת פנימית, כך שייקבע רף מינימאלי שייגזר ממספר היבטים:
1. הון עצמי של תאגיד.
2. שווי שוק של תאגיד.
3. מחזור עסקאות.
4. חשיפה לסיכונים.
5. מאפייני הפעילות של התאגיד.

לסיכום, לביקורת פנימית מקצועית יש חשיבות מכרעת בניהול התקין של העסק. אנשי ביקורת פנים עם הידע הניהולי והחשבונאי המתאים יכולים להתריע ולהזהיר את מועצת המנהלים על החלטות שגויות של ההנהלה, כגון השארות עם מלאי דירות שלא נמכרו באזורים בהם אין כדאיות או צורך בבניית כמות דירות גדולה, ריקון קופת החברה לטובת בעלי המניות, ועל כן יש לייחד לנושא מקום חשוב כחלק מהביקורת החיצונית של הדוחות הכספיים.