ראו איזה פלא- נקודות למחשבה בנוגע לתעשיית תוספי המזון 

כל כמה זמן עולה למודעות תוסף מזון כזה או אחר- משקה פלאים שמבטיח הכל בבקבוק, אם רק נשתה ממנו מעתה ועד עולם. גלולת פלא המכילה תערובת מופלאה של צמחים אקזוטיים שאין סיכוי שנפגוש בחיינו, ובטח שלא נצרוך, כי אלו אינם גדלים באזורנו כלל. קומבינציה מדוייקת של "כל" המרכיבים שמהנדס המדע, טהורים, אורגניים, איכותיים.

אשליות מתוקות

עולם הפרסום והשיווק עובד היטב על הפנטזיות שלנו, מכוון למקומות בהם היינו רוצים למצוא עצמנו ושאיננו שם (עדיין).

אין הדבר שונה כאשר מדובר בתעשיית הבריאות, שכן הבה לא נטעה, מדובר פה בתעשייה גדולה, ריווחית אשר אינה מפסיקה להתפתח.

כולם מדקלמים את "התזונה שלנו, בעולם המערבי, אינה מכילה את כל הויטמינים החיוניים לנו", "יש הרבה מחסורים בצורת החיים שלנו היום" וכן הלאה. הקושי שלי אינו טמון ברעיונות הללו, אלא באופן הפירוש שלהם ע"י האדם הפשוט.

נכון, רובנו לא חיים בהתאם למקצבי הגוף שלנו. רובנו לא אוכלים את כל מה שהגוף שלנו דורש, נהפוך הוא, אנחנו אוכלים הרבה דברים שמזיקים לנו ושפוגעים בנו.

מה המסקנה?

אם נקח כדור פלאים כל יום, שלוש פעמים ביום, או אם נשתה את משקה הקסמים התורן זה מה שיביא אותנו לבריאות מיטבית? זה מה שישפר את מצב הרוח שלנו? יעזור להתמודד עם ההתמכרויות שלנו? עם הרגלינו הקלוקלים? יכניס אנרגיית חיים למזון שלנו?

אני רואה סכנה גדולה במכירת האשליה הזו, שרבים מטפחים, הן בצד המוכר והן בצד הקונה.

אני רואה אנשים שמוסיפים להשיל אחריות מעצמם וממשיכים לתלות את האחריות במוצר כזה או אחר, בשיטה כזו או אחרת ולא לוקחים את האחריות בשתי ידיהם ועושים מעשה.

מהו מעשה, תשאלו?

שינוי באורח החיים, שיפור התזונה, הוספת מזונות אמיתיים לתפריט, תרגול פעילות גופנית באופן קבוע, הכנסת מודלים של תקשורת נכונה לשיח האישי, המשפחתי, למקומות העבודה, יצירת מעגלי תמיכה ועוד ועוד.

אז נכון, אלה תהליכים גדולים, הם אינם מתרחשים בן לילה ושוב מבצבץ פה יתרונם של הפלאיים למיניהם, כי "עד ש..." אולי בכ"ז כדאי לקחת אותם?

השאלה היא האם נטילת אותם כדורי קסם תקרב אתכם למטרתכם, או שמא רק תרחיק אתכם ותתן לכם מעין שקט נפשי כזה, תכבה את נורת האזהרה שמהבהבת מדיי פעם ב-    "אני לוקח...אז אני יכול להרגיש בסדר עם עצמי".

אני בסדר, אולם מה לגבי הסביבה שלי?

ככל שהעולם הופך מסובך ומורכב יותר, מאפשר ליותר אינפורמציה לעבור דרכנו, אני מרגישה את הצורך בהצטמצמות דווקא.

בסופר יש לי אננס שמגיע מסרי לנקה, פיסטוקים שמגיעים מטורקיה, אוכמניות שמגיעות מאירופה, חטיפים מארה"ב- מה, רק  אצלי הפעמון לא מפסיק לצלצל? זה לא נראה לכם שמישהו במקום רחוק היה צריך לגדל את הדברים הללו, לארוז אותם ולשנע אותם עד אליי?

איך הם הגיעו אליי? באיזה אמצעי תחבורה? איזה דלק צרך אמצעי התחבורה הזה?

בעולם של היום, כאשר ברור שהמשאבים סביבנו הולכים ומתכלים, האם באמת יש לנו אנרגיה לבזבז על בקבוק המכיל את נוגדי החימצון האיכותיים המגיעים מארבע קצוות תבל?

הטבע נתנה לנו שפע של נוגדי חימצון כאלה ואחרים, ויטמינים, מינרלים ועוד המון דברים שאנחנו אפילו לא יודעים לקרוא בשמם. מה, רק בגלל שמישהו חקר תכונות של פרי מסויים כל שאר הפירות והירקות שווים פחות? מי אמר שאין לנו, פה ממש ליד, בישראל, הרבה פירות וירקות שגדלים בגידול מקומי והם נפלאים?

אני בעד לעודד את החקלאות המקומית שלנו, את מה שגדל באזור שלנו, הרי כך אכלו אבותינו מזה עידן ועידנים והצלחנו להתפתח בצורה נפלאה.

בכל אזור בעולם יש את הצמחים הייחודיים לו ואת כל השפע והטוב מהם- למה לנו לצרוך באופן קבוע משהו שמגיע מרחוק כל כך? מילא, אם נרצה מדיי פעם להתפנק באננס מסרי לנקה, בכל זאת אנחנו בתרבות השפע...

הדשא של השכן

ירוק יותר? באמת? האם אתם בטוחים שמישהו אחר יודע משהו אחר מכם?

האם עד כדי כך התרחקנו מעצמנו ואיננו מסוגלים להקשיב לקול ההגיון, הנסיון והאינטואיציה שלנו?

עצוב לראות תרבות שמתרחקת מעצמה וסומכת יותר ויותר על מחקרים, מאמרים של מומחים, דיעות של אחרים (ודעתי המקצועית האישית כחלק מהמגמה הזו, בהחלט).

אם יש לנו תפוח שטעים לנו ואהוב עלינו ושאנחנו רגילים לאכול יום יום מדוע שנחליף את התפוח הזה בפרי אחר, רק כי מחקר X אמר שיש בו...

שלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד שאנשים יתפתחו, ילמדו, יגדלו, ישנו דפוסים והתנהגויות.

אם צריכת משקה או תוסף כאלה ואחרים נכונים לכם ומרגישים לכם טוב, נפלא! רק אל תתפתו לשים את כל העולם על ה"פלא" הזה- עשו מעשה אמיץ, התבוננו באורח החיים שלכם בצורה מפוכחת ושנו מה שבאמת בר שינוי.

רק בריאות!