חיים לתפארת: מיצוי הגיל השלישי -- ייעוץ וגישור לחיים טובים יותר 

אין ספק שאנו ברי מזל לחיות בעידן, אשר בו ההתפתחות הטכנולוגית, המדע והרפואה מאפשרים לנו לחיות עד גיל, אשר בצעירותנו לא חלמנו שניגע בו. אבל אותה אריכות ימים מעלה שלל קשיים לצד ההזדמנויות, וכולנו נסכים שזו אינה ברכה בלתי מסוייגת ללא איכות חיים.

ברמה הבסיסית ביותר, כולנו רוצים לחיות בביטחון, בנוחות, בכבוד ובעצמאות, וללא בדידות. מעבר לכך, הרבה מאוד תלוי בבריאותנו וכוחותנו הפיזיים והנפשיים. אנו יכולים להינות משנים רבות של פעילות עניפה, עד שתהליך ההידרדרות הבלתי נמנע כופה עלינו מאבק ההסתגלות ליכולות הולכות ומתמעטות.

הרקע התרבותי וההשכלתי וכן רמת המשאבים העומדת בפנינו, קובעים ברמה ניכרת את סך האפשרויות העומדות בפנינו, ואת אופי והיקף ההזדמנויות הנוצרות והמנוצלות בפועל. אנשים בריאים ופעילים אכן יכולים לשאוף לפיתוח תחביבים וכישורים, להרחבת הידע ולחוויות מהנות.

אך ללא קשר לבריאות או למשאבים, רובנו מפספסים מרכיבים עיקריים באיכות החיים בגיל השלישי. דווקא בתקופה זו בחיינו קיימת הזדמנות ייחודית:

• לזהות ולבחון את המשמעויות המרכזיות בחיינו
• להשלים מטרות חשובות וייחודיות לנו
• לשפר ולסגור מעגלים במערכות יחסים עם האנשים היקרים לנו.

במרוץ החיים, אנו טרודים ונסחפים בזרם מתמיד של מטלות: בהתפתחותנו כילדים וכמתבגרים, בטיפוח קריירה מצליחה, בהורות מסורה ובניהול בית וחיי משפחה. לעיתים רחוקות, אם בכלל, מצליחים אנו "לרדת מהרכבת" כדי לשקול את הערכים והעדיפויות שלנו – לענות על השאלה, "מה באמת חשוב לנו?".

 בגיל השלישי נמצא חלון הזדמנויות לבחון ולהבין את חיינו ולהשפיע על הדרך בה נחיה את שנותינו האחרונות.

כל עוד החשיבה צלולה ונותר במותנינו כוח היוזמה, באפשרותינו להשפיע על מה שחשוב לנו באמת. למשל, האם היחסים עם ילדינו או בין ילדינו לבין עצמם הם מה ששאפנו לו? האם נוקשות או גאווה תרמו למצב של סכסוך או תקשורת לקויה עם אדם שאיכפת לנו ממנו מאוד? האם אפשר לרכך או לרפא אלה? אלו אך מקצת מן השאלות.

אנו אף פעם לא יודעים מתי החלון הזה ייסגר.

ככל שאנו "מתקדמים" בתוך הגיל השלישי, מוקד העניין מוסט אל עבר ההסתגלות לשינויים מרחיקי לכת, בעיקר סביב אובדן - הן של אנשים והן של יכולות ועצמאות. בין אם שינויים אלה מתרחשים בקצב הדרגתי או דרמטי, הם מעמידים משפחות רבות מול תהליכים מורכבים, בלא ידע מוקדם כיצד להתמודד. להלן אפרט איך התערבות ייעוצית וגישורית עשויה להביא תועלת רבה לקשיש ולמשפחתו בהתמודדות עם אתגרים אלה.

 ייעוץ למיצוי

כאמור, שנות הגיל השלישי מהוות הזדמנות להרהר על חיינו, לבחון את כליותינו ולקבל החלטות בתחומי חיינו השונים. במשך מספר פגישות, מתייחסים יחד, באופן שיטתי ומעמיק, לשאלות כדוגמת אלו:

תשתית ההבנה
א.      אילו ערכים ותפיסות ירשתי מהוריי ומהרקע החינוכי/תרבותי שלי?
ב.       אילו חוטי משי עוברים בשלבים השונים במהלך חיי?
ג.       מה חשוב לי להשאיר אחרי? איך הייתי רוצה שיזכרו אותי?

מערכות יחסים
א.      האם האנשים הקרובים אלי (בן-זוג, ילדים, אחים, חברים) יודעים מה אני חווה?
ב.       איך אני מבטא את מה שאני מרגיש כלפיהם, ואיך הייתי רוצה לבטא?
ג.       האם היו אי-הבנות או סכסוכים עם או בין מי מהם? האם קיימים כאלה היום?
ד.       כיצד ביכולתי להשפיע על מערכות היחסים החשובים לי?

חוויות
א.      מהן החוויות המרכזיות בחיי? למה דווקא אלו?
ב.      איך אני מבין את הגבולות והמגבלות שהיו לי ושהצבתי לעצמי בחיי?
ג.       מה עוד הייתי רוצה לחוות בחיים שלי?

צמיחה
א.      איך אני מבין את השינויים שעברתי במשך החיים?
ב.      באיזה תחומים הייתי רוצה עוד לבטא את שאיפותיי להתפתחות וצמיחה אישית?
ג.      האם יש לי כישרונות או תחומי עניין שאף פעם לא פיתחתי?

תרומה
א.      מה הם הדברים שעשיתי בחיי עבור אחרים?
ב.      מה משמעות ה"נתינה" עבורי? עד כמה היא חשובה בעיני?
ג.      על מה או לטובת מי עוד היה לי חשוב להשפיע?

בכל נושא ונושא, ובמענה לכל שאלה, ניתן לבחון את המחשבות והרגשות ולהבין אם הן אכן משרתות אותנו. בסופו של דבר, תהליך זה יוצר מודעות אשר מעצימה המשך התפתחות ועשייה. הוא מעורר עניין וחיות. התהליך מאפשר לנו לנווט את ימינו, מאפשר לנו לקחת שליטה על חיינו ועל מערכות היחסים החשובות לנו באמת. לרוב, הוא משאיר אותנו מחוזקים, מאושרים ובריאים יותר.

ייעוץ מקל

כאמור, בגיל השלישי הבריאות והמרץ אט אט דועכים. עם הזמן, עלינו להתמודד עם שינויים ואתגרים בלתי פוסקים: ירידה בתפקוד ובעצמאות, אובדן של בן או בת זוג, ילדים מרוחקים, הפסקת העבודה והצורך לחיות מפנסיה מוגבלת ועוד. לעיתים יש גם פגיעה בזיכרון וביכולת החשיבה, וכן שינויים בהתנהגות. כל אלה תורמים לסבל עבור הקשיש ומשפחתו.

מחלת האלצהיימר ותופעות דמנציה אחרות משנות באופן מהותי את שיגרת החיים עבור כל בני המשפחה. לעיתים ההורה הקשיש מתנגד לטיפול או מסרב להודות במצבו - ובכך מגביר את תחושת המצוקה וחוסר האונים של ילדיו. זה גם מקשה על קבלת ההחלטות הנכונות עבורו, לגבי הטיפול המתאים.

ההתמודדות עם אובדן של בני משפחה וחברים קרובים היא מנת חלקם של בני הגיל השלישי. חוויה זו עלולה להעלות שרשרת של תגובות והשפעות ועיבודה דורש מיומנויות אשר לרוב חסרים לקשיש ולילדיו. בנוסף, המשבר המשפחתי הכרוך באובדן אדם קרוב עשוי להוות גורם להתקרבות של בני המשפחה, אך במקרים אחרים הוא יוצר דווקא מתחים וקונפליקטים.

לרוב האנשים יש קושי להתמודד עם שינויים ועם צרכים המשתנים. להורה הקשיש קשה לקבל את הירידה ברמת עצמאותו ולתלות הגוברת בילדיו. רבים גם מתביישים בשינוי, ומנסים להסתיר הן את ההידרדרות והן את הקושי. לעיתים, לא נעים לקשיש לכפות את עצמו על חייהם העסוקים של ילדיו, והילדים מתקשים לעמוד בציפיות הוריהם.

כלומר, הירידה בתפקוד "מאלצת" את המשפחה למצב של תלות – עם סידורים והסעות ולעיתים גם תמיכה כלכלית ונפשית. במקרים רבים, גם הילדים וגם הוריהם אינם יודעים כיצד להתמודד עם המצב והשינויים, ונוצרים תסכולים, מתחים ומריבות. דווקא כאן, מטפל משפחתי יכול לעזור.

לעיתים, המעבר לדיור מוגן או לבית אבות היא אופציה חיובית, ולעיתים לא. בכל מקרה, זו אינה החלטה קלה וגם לא זולה. היציאה מבית המגורים בו התגורר הקשיש במשך שנים רבות מלווה ברגשות אובדן, והשינוי דורש הסתגלות, הן לקשיש והן לבני משפחתו. למשל, לעיתים קרובות נוצרים מתחים סביב תדירות הביקורים של הילדים והנכדים במגורים החדשים. גורם טיפולי, איכפתי ומנוסה, יכול לעזור עם היערכות מוקדמת וליווי מתאים בתהליך המעבר.

המעבר לבתי אבות או לדיור מוגן עלול גם לעורר סכסוכים סביב הבחירה והמימון של פתרון הדיור. קיים מגוון של פתרונות דיור לפי הצרכים והיכולות – בתי אבות לעצמאיים ולסיעודיים, דיור מוגן בסיסי או מפואר, וכדומה – ותהליך ההתייעצות בין בני המשפחה רגיש ומורכב. כאן מטפל משפחתי שהוא גם מגשר מסוגל לסלול את הדרך להחלטות נבונות והוגנות אשר שומרות על רוח שיתוף הפעולה בין כל בני המשפחה.

בפגישות מועטות עם מטפל משפחתי מלבנים את המצבים מזויות מעשיות ורגשיות, דבר שעוזר בהתמודדות עם הקשיים איתם נאלצים להתמודד. בין אם מדובר "במקרים הרגילים" דוגמת אלו שהובאו לעיל, ובין אם מדובר בהתמודדות מול טראומות עבר של ניצולי שואה או חוויות טראומתיות אחרות, מצבים של קשיי הסתגלות תרבותית של עולים חדשים, וכדומה. התערבות מנוסה ואיכפתית יכולה להקל על ההתמודדות.

גישור משפחתי

לעיתים קרובות, קיימות אי-הסכמות בין הקשיש לבין ילדיו, ובין ילדיו לבין עצמם. אי ההסכמות הן גם סביב יכולת התפקוד של ההורה וכושרו לקבל החלטות, סביב מקום מגורים, סביב נכסים, צוואות ועוד. התערבות רגישה של מגשר, שהוא גם מטפל משפחתי, עשויה להפיק תועלת במצבים אלו. היכולת ללבן את העובדות ואת הדעות, והיכולת להבין את הרגשות העזים המאפיינים נושאים אלו, מאפשר למשפחה להתמודד טוב יותר. המשפחה נשארת מלוכדת ומקבלת יחדיו את ההחלטות הטובות ביותר עבורן.

בסכסוכים תוך-משפחתיים, אפשר לשקול גם הליך גישור עם שני מגשרים – איש טיפול ועורך דין – כדי לשלב תמיכה והנחיה ריגשית ותהליכית עם ייעוץ משפטי. גישור משותף עם עו"ד מגשר בדיני משפחה מאפשר לבני המשפחה לקבל ייעוץ בו-זמנית לגבי ההיבטים המשפטיים, וההסכמות "לובשות" ניסוח משפטי, באופן שרצון הצדדים מקבל תוקף מחייב.

המגשרים מכוונים את בני המשפחה ללבן את הנושאים הרלוונטיים להם. הכול עולה על השולחן. העמדות אשר במחלוקת, האינטרסים של הצדדים, הכל נדון בכדי להביא את הצדדים לכדי הבנה משותפת של הצרכים והאינטרסים העומדים מאחורי הסיכסוך. יחד, מעלים ובוחנים חלופות שונות לפתרון הסוגיה ומגיעים להסדר שנותן מענה לצרכי כל הצדדים באופן מיטבי (מה שנקרא Win-Win).

דרך הגישור "חוסכת" הרבה מאוד כאב, עצבים, עלויות ובזבוז זמן. הסכמי הגישור מקבלים תוקף של פסק דין בבית משפט, וצוואות יכולות להיות מופקדות אצל הרשם לענייני צוואות וירושות. העו"ד-מגשר גם רשאי לערוך צוואות ולטפל בהוצאת צווים מתאימים למקרה (צו קיום צוואה/צו ירושה).

לסיכום, הגיל השלישי רווי אתגרים והזדמנויות. בעזרת איש מקצוע מנוסה, ניתן למצות שנים אלו ולהפוך את הקשיים וההתלבטויות למנוף לצמיחה ולסיפוק. קיימות דרכים להסתגל ביתר קלות, ויש כלים המאפשרים התמודדות טובה יותר עם מה שהחיים מזמנים לנו.
הבחירה בידיכם.

www.here4u.co.il