על הסכם ממון ללא ממון והקשר לגישור בגירושין 

גישור בגירושין מאפשר  לבני זוג להגיע להסכמות המתאימות ביותר בענייני הסדרי ראיה ומשמורת כשהם מתגרשים מבלי לפגוע בקריירה שלהם.

החוק אומר  כי גירושין מחייבים הסכמה של שני בני הזוג. במקרה שאחד הצדדים אינו מסכים - יש את האופציה של  הסכם ממון ללא ממון, שקובע סכום מזונות שישולם מדי חודש לבן הזוג המסורב.

מאת עו"ד אירית רייכמן

מהו  "הסכם ממון ללא ממון"?


מדובר בהסכם טרום נישואין, שבו אין סעיפים ממוניים. הוא מיועד לגברים ונשים כאחד, הרוצים להבטיח את חירותם להתגרש, ומטרתו היא למנוע את התופעה של "סרבנות גט" - מצב בו אחד מבני הזוג מבקש להתגרש, אך בן הזוג השני מסרב לכך.

על פי דין תורה, הגבר צריך לתת גט מרצונו החופשי, ואילו על פי תקנות חרם דרבנו גרשום, האישה צריכה להסכים לקבל את הגט.

אי הסכמה לביצוע אחד מן השניים, מצד הגבר או האישה, משמעו כי הזוג ימשיך להיות נשוי, על אף שאחד מבני הזוג אינו רוצה בכך עוד.


מתי מומלץ לערוך הסכם ממון?


כשמדובר בזוגות צעירים העומדים להינשא, עריכת הסכם חשובה במיוחד.  היקלעות למערכת נישואים שהם אינם רוצים בה עוד, תוך שהם נתונים לגחמותיו של הצד השני בקבלת או נתינת גט, תמנע מבני הזוג להמשיך הלאה ולשקם את חייהם.

הדבר נכון במיוחד לגבי נשים צעירות, שהמתנה ארוכה לגט עלולה לפגוע בסיכוייהן להרות משום הירידה בפריון בגילאים מאוחרים יותר.

עם זאת, אף אדם אינו רוצה למצוא עצמו כבול במערכת נישואים שהוא אינו רוצה בה עוד, ולכן מומלץ לחתום על הסכם זה בכל גיל.


ההתחייבות המרכזית בהסכם היא קביעת תשלומי מזונות מוגדלים מבן הזוג הסרבן, לבן הזוג המסורב. התשלום יתבצע בתום תקופה הקבועה בהסכם, שתיספר החל מיום מתן ההודעה של אחד הצדדים על רצונו בגירושים.

הרעיון העומד בבסיס התשלום, הוא קביעה של סכום מזונות לבן הזוג המסורב, ללא כל קשר להכנסות ולמצב הכלכלי של בני הזוג.

ההיגיון הוא לגרום למי שמקבל הודעה על רצון בן זוגו בגירושים לפעול על מנת לסיים את ההליך באופן המהיר ביותר, זאת על מנת שלא יצטרך לשאת בחיוב שיוטל עליו מכוח ההסכם, במידה שלא יסכים לתת גט בתום תקופת הזמן המוגבלת.


למאמרים נוספים של הכותבת: אירית רייכמן



איך אוכפים את ההסכם?

אם הסכם הממון נחתם לפני הנישואים, החוק קובע שניתן לאשר אותו אצל רושם נישואין או אצל נוטריון וכך לתת לו תוקף משפטי.

אם ההסכם נחתם לאחר הנישואים, היחידים שמוסמכים לאשר אותו ולתת לו תוקף משפטי הם בית המשפט למשפחה או בית דין רבני מוסמך, שאם לא כך,ההסכם חסר תוקף.

עד היום בית הדין הרבני לא נדרש לדון בתוקפו ההלכתי של ההסכם, ואין ספק שהוא מהווה גורם הרתעה משמעותי מפני סרבנות גט.

ככל חיוב חוזי, ניתן לאכוף אותו על בן הזוג הסרבן בבית משפט למשפחה, שיספק סעד לקיום החיובים באמצעות ההוצאה לפועל וכדומה, זאת  עד שהצד הסרבן יחזור בו מסירובו ויצהיר, שהוא מסכים לתת את הגט המיוחל מרצונו החופשי.



אירית רייכמן היא מגשרת ומומחית לדיני משפחה