הבן-בת הזוג שלי 

איך להתמודד עם האישיות והיחס ההורי השונה של בן זוגי?

איך לזהות רגעים של תסכול בבית וכיצד לשנות אותם?

איך אפשר להפסיק את מחשבות התסכול שיש לנו בראש?

אתמול בלילה במטולה עשתה הקבוצה עבודה מעמיקה ואיכותית.

כל הכבוד למשתתפות על האומץ להתעמק בכלים החדשים למען ההתפתחות האישית

דיברנו על איך שלושת הדברים האלה מתבטאים, ולמדנו כלים שיעזרו לנו להתחיל בשינוים בעלי עוצמה בבית:

להלן דוגמא לשאלות שאתם יכולים לשאול את עצמכם, כדי לזהות את היחס של בן הזוג שלכם כהורה,

ואשר התשובות עליהן יוכלו לעזור לכם בהתמודדות עם המצב. שבו עם עצמכם בשקט וענו בכתב:

1. אילו שאלתי את בן זוגי לגבי מעורבותי בהורות, מה היה עונה לי? (מגלה איכפתיות, עוזרת,
מבקרת, מקטינה אותי, מזלזלת בי, לא סומכת עלי)

2. איזו דברים יוצאי דופן עושה בן זוגי כהורה? מה אפשר ללמוד ממנו?

3. האם אני שמה יותר דגש על המקומות בהם התנהגותו של בן זוגי כהורה ראויים לשבח או
נותנת יותר מקום לביקורת (אם אני יכולה להתרכז יותר על החיובי, זה יגדל)

4. האם התקשורת שלי עם בן זוגי היא ממקום של ביקורת או פרגון? האם אני יכולה לקיים איתו
תקשורת חיובית ובונה? האם אני יכולה לאמץ סגנון התקשרות עם בן זוגי שיביא להתייעלות
בתקשורת בינינו?

5. האם הדברים שמפריעים לי בבן זוגי הם בעצם השתקפות של הקשיים שלי עם עצמי?

6. מה מרוויחה המשפחה כולה: בן זוגי, הילדים ואני, מהתנהגות בן הזוג שלי כהורה? כיצד
מושפעת ההתפתחות והצמיחה המשפחתית כתוצאה מההתנהגות ההורית?

בנוסף, עשינו עבודה תובנית עם הכלים של בירון קייטי

אני מחדדת לקבוצה את החשיבות שבהפסקת הוויכוח שלנו עם המציאות.

להפסיק להתווכח עם המציאות אין פירושו שאני מוותרת או מקבלת באדישות.

זה אך ורק אומר שאני מוותרת על התסכול ועל הוויכוח שלי עם החיים,

בראש שקול שרואה את העבדות שבחיי

באופן כזה יש לי את היכולת לעשות עבודה הרבה יותר איכותית למען שינוי משמעותי.

אז שחררנו את התסכול וניקינו את השטח על מנת לקדם את השינוי.

בשבוע הבא נלמד ארגז כלים איך לשנות דברים בצורה מאוד מעשית.

רוצים להצטרף לעבודה מקסימה בקהילה שלכם? כיתבו לי ונדבר