מה שבין הנשמה לאושר - תקשור קוד הקיום דרך השפע עבורך 

מה שבין הנשמה לאושר.
קוד הקיום מוסר: מה לא נכתב על השאיפה לאושר והדרכים להשגת האושר. כמה הרצאות וסדנאות נערכו שבם האדם השתתף.
קח רגע, דקה, שעה, יום או יומיים לחשוב מהו האושר בשבילך, איך הוא נראה, איזו דמות הוא לובש, מה קורה שם אם תהיה מאושר, באיזו תחושה מדובר, מה אתם מרגיש, מי אחראי על האושר?
האושר על פי קוד הקיום:
תרגיל ראשון: בסוף הקריאה של התרגיל עצום את עינך ודמיין את מה שקראת - אתם מסתובב ערום, שום דבר אינו מכסה את מבושך (בושה), אין שם שום בושה, מבוכה, כעס, חוקים....אין שם כלום, מותר לך להסתובב ערום כביום היוולדך. כולם רואים אותך, אתם חשוף לגמרי, מדבר, אוכל, רוקד, מחבק וכל מה שעולה בדמיונך אבל ע ר ו ם!
עכשיו עצום עניים ודמיין זאת.....
עכשיו אחרי שדמיינת את זאת המחשבה שעולה לך בראש?
האם אתה חושב: הלוואי שזה היה קיים או שמא אתה אומר לעצמך - בשום אופן לא, מתוך השמרנות (שמרים).
מערכת של מחשבות, פירושים שהופכים למסקנות שהפכו לחוקים עם סימני קריאה בסוף המשפט שהיא המסקנה!
האדם הפריד את עצמו מהטבע הפשוט, המופלא, הקל, החד והברור של מערכות לפעול מתוך תחושת העילוי שהוא חלק מהאחד, לא נפרד ולא נבדל.
התשובה: המחשבה (MIND) !
תרגיל שני: בסוף הקריאה של התרגיל עצום את עינך ודמיין את מה שקראת - דמיינו את עצמך חי ללא עיתונים, טלוויזיה, מחשב, ספרים, מכונית, ספות, מזנון, מערכת די וי די....
עכשיו עצום עניים ודמיין זאת.....
מה עולה שם בתחושה, האם יושבת שם מועקה או האם התחושה היא תחושת שחרור אמיתית?
מערכת של מחשבות, פירושים שהופכים למסקנות שהפכו לחוקים עם סימני קריאה בסוף המשפט שהיא המסקנה!
תרגיל שלישי: בסוף הקריאה של התרגיל עצום את עינך ודמיין את מה שקראת- דמיינו את עצמך ביקום כאחד לא מוכר, אף אחד לא מכיר אותך, אתם לא מדבר, שתיקה מוחלטת. אתה והאנרגיה שלך וחוץ מזה שקט מוחלט. אתם לא יכול לבקש, ולהביע במילים, הדרך היחידה שלך לדבר היא בשתיקה.
עכשיו עצמו עניים ודמיינו זאת.....
האם הצלחת לדמיין את עצמך כשותק ולא מדבר? איך התחושה שיכירו אותך ויבינו אותך, איזו מחשבה עולה לך בעקבות התרגיל הזה?
מערכת של מחשבות, פירושים שהופכים למסקנות שהפכו לחוקים עם סימני קריאה בסוף המשפט שהיא המסקנה!
איך הפרדנו את עצמנו מהטבע הפשוט, המופלא, הקל, החד והברור של מערכות לפעול מתוך תחושת העילוי שאנחנו כולנו חלק אחד, לא נפרד ולא נבדל?
התשובה: המחשבה (MIND) !

קוד הקיום מוסר: ביום שהאדם הפריד את עצמו מהטבע המופלא וקרא לעצמו הטבע האנושי החכם!
הטבע במלוא הדרו ופשטותו מבוסס על ארבעה יסודות שהם: אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה.
ראה את כל מרכיבי הטבע ללא מגע ידו של האדם, איך הוא מתקיים, איך צלח הטבע לשרוד ללא התערבותו וחכמתו של האדם, לפני ששיבר הרים והשטיח את הגבעות, לפני שכרת את העצים ובנה שמורות טבע "מרהיבות"?
הטבע ללא מגע ידו של האדם שורד ומתפתח כלפי מעלה ללא שאלות. לכל שיח, צמח, עץ יש תפקיד למלא והוא אכן ממלא אותו, הצמיחה תהיה כלפי מעלה או לפרישה לצדדים. והגזע, גם אם הוא גדל עקום עדיין צומח הוא כלפי מעלה.
שגשוג, חיות, שפע, חיוניות. ארבע עונות שנה, מינרלים, יחסי גומלין בין החי לצומח בצורה מופלאה. כל המרכיבים קיימים שם בטבע.
על אותם ארבעה יסודות מופלאים של אהבה, שמחה, אופטימיות וקבלה מושתת קיומו של האדם. דמיין את האדם הקרוב והאהוב עליך ביותר, כשהוא עצוב תעשה הכול לשמח אותו, אם הוא פסימי תראה לו את מה שכן יש לו ולא משנה מה תמיד, תמיד תקבלו אותו.
אם אותו אדם קרוב יש לך מערכת יחסי גומלין שמושתתת על אהבה שמכילה בתוכה: שמחה, אופטימיות וקבלה.
תמיד אבל תמיד יתקיים שם שגשוג, שפע, חיוניות וחיות.
אבל מדוע זה קורה לאדם רק עם אנשים בודדים ולא עם כולם? עד גיל שנתיים הגיל בו פירשנו שהעולם בו אנחנו חיים (הטבע האנושי) הוא תחרותי, הישגי וכוחני, האדם חווה אושר. נולד טהור ונקי ממחשבות, פירושים ומסקנות. פעל מתוך האינסטינקט (חוש טבעי, יצר מולד, דחף טבעי). לקראת גיל שנתיים החברה החיצונית ביקשה מהאדם להוכיח את עצמו , או לפחות כך פירש האדם שמבקש ממנו.
בקשו מהאדם ללמוד לספור עד עשר, לכתוב את שמו, ללמוד לדבר (כי מה יאמרו על הילד שלנו שעדיין אינו מדבר כראוי), להיגמל מהחיתולים, העמידו את האדם - הילד באמצע החדר והיללו אותו לפני כל בני המשפחה, כמה שהוא חכם, מצחיק, נבון, פיקח, יודע לעשות את זה ויודע לעשות את זה....
האדם בנה התניה: אם אני לא חזק, חכם, יפה ומוצלח אני לא אשרוד... מסקנה ראשונה: כדי להיות חזק אני צריך לפתח את הגוף ואת הסבולת הנפשית שלי ולא להתנהג כמו "סיסי".
מסקנה שנייה: אני חייב וצריך ללמוד, לקרוא, לתרגל, ללמוד בע"פ ולהוכיח את זה כדי שייראו שאני חכם.
מסקנה שלישית: אני חייב וצריך להוכיח את רמת האינטליגנציה כמה אני יודע לנתח, להעריך, להפריד בין רגש לשכל.
מסקנה רביעית: אני צריך וחייב להראות שאני יודע לנהל, לפקח, לבקר, לשלוט, להקפיד, לסדר, לארגן.
כדי להיות כל אלו השלב הבא שאני צריך זה להעריץ, להעריך דמויות או תורות שמכוונות אותי נכון לעשות זאת וכך אני יוצר לעצמי אלילים ועובד אותם.
"אני רוצה להיות כמוהו, איזו דמות מדהימה, כמה הוא חכם ויכול, איזה טוב הוא, איזה יפה, איזה גוף ועוד......"
קוד הקיום מוסר: האדם התנתק מהיצר הטבעי, הדחף המולד החוש טבעי. הרג וחיסל אותו לטובת מחשבות, פירוש המחשבות ויצירת מסקנות.
התנתק מהחכמה המולדת של עצמו והוא ברדיפה אין סופית להיות הכי טוב,יודע, חכמים, הכי והכי בעולם.
על פי קוד הקיום יש שמונה קודי קיום שיוצרים יחסי גומלין בניהם. כל קוד קיום קיבל ייחודיות (הכתר שכל אדם קיבל), עוד קיבל האדם חכמה מולדת שהיא הייעוד (הדבר שאותו האדם צריך ואמור לתגמל דרכו את האחר), מתוך זה קיבל האדם אנרגיה מובילה ותכונות אופי שיעזרו לו להביא את האנרגיה המובילה ודרכם יתגמל את האחר וכתוצאה מכך הוויה (איך שהאדם ייתפס, יופיע בפני הצד השני).
כתוצאה מהפירוש של האדם שהעולם הוא תחרותי, כוחני והישגי אזי האדם נטש את החכמה המולדת שלו ומסנה דרך הקצנת תכונות האופי שלו להוכיח את הייחודיות שלו כדי שייראו, יישמעו, יאהבו, יקבלו, יעריכו אותו וכל זה כדי להיתפס משמעותי בעיני האחר.
קוד הקיום מוסר: האדם חי בחיים של מאמץ וסבל מהבוקר עד הלילה מהמחשבה איך הוא נתפס, מה ייקרה אם יהיה כך ואם יהיה כך, מה יאמרו עלי כאדם , מה יחשבו עליי כאדם ועוד מחשבות טורדניות.
האדם ישמין, יחלה, יפתח חרדות, יתמכר ועוד כל מיני חולאים כדי לנוח מהמאמץ והסבל שמלווה אותו.
האדם נטש את הטבעי לטובת הכוח, המידע והיודע.
קוד הקיום מוסר: לחזור לטבע ומשם לאושר ומשם לשמחה: מכיוון שאי אפשר ולא קל לשלוף את הנתונים בדמות מסקנות ומודלי ידיעה מהראש כמו ממחשב, קוד הקיום מזמין את האדם לעשות את התרגילים הבאים במשך כמה שבועות עד שזה יהפוך לחלק ממנו.
הרעיון הוא לחזור ליצר, הדחף והחוש הטבעי שאיתו האדם הגיע לעולם. כדי לדעת אותו האדם זקוק לנטרל את המחשבות הטורדניות והפחדים שמלווים אותו ביום יום.
בשלב ראשון מכיוון שאין בחיי האדם איזון בין הסבל והמאמץ ולבין האושר, בראשית עבוד על המוח שיפסיק לשדר לאדם מחשבות טורדניות ופחדים, ע"י כך שהאדם יעלה את האהבה שלו לעצמו: יתרגל ויכניס את השמחה, הקבלה והאופטימיות חזרה לחייו.
ממחר בבוקר הקדם להתעורר כעשר דקות מוקדם יותר.
תרגיל לשמחה: פקח עניים, הישאר במיטה כשאתה מתבונן בתקרה "ושתול" שיר במוח. שיר שמח. אל תצא מהמיטה עד שתרגיש את השיר "מתפשט וחודר" אליך לנימים ולוורידים בגוף.
כשזה קורה קום מהמיטה (השיר עדיין צריך להתנגן במוח)
תרגיל לקבלה: עמוד מול המראה תוך כדי שאתה מצחצח שיניים, הבט עמוק בעצמך ואמור / מנה שבעה דברים שאתה אוהב בעצמך. אל תרפה, חזור על כך שוב ושוב עד שתרגיש קבלה אמיתית של עצמך. זה אתה במראה, תקבל את עצמך, תאהב את עצמך באמת, הרגש את התחושה בבטן פנימה.
תרגיל לאופטימיות: עשה הקשר במוח שמיים זה שפע, התכופף לכיור, מלא את ידיך במים, שטוף את הפנים שבע פעמים, כשכל פעם אתם מודה על דבר אחר שקיים ומתקיים בחייך. זכור והפנם שבזמן שיש לך את הכיור והמקלחת בה אתם עומד, המטבח בו נמצא המקרר שבתוכו נמצא האוכל, הסלון שבו מונח הריהוט... באותו הזמן ממש באותה השנייה מיליוני אנשים בעולם חווים רעב, מחלות ומצוקות ואילו אתה על מה הסבל שלך?
קוד הקיום מוסר: במהלך היום שיר במוח, דבר אל עצמך כמה אתם מדהים, טוב, יפה, חכם ומתוק.
תודה על כל דבר שנקרה בדרכך, ברך כל מזון ושתייה. תן לטבע בחזרה את השאריות. גם אם נשארו מעט מים בכוס, אל תשפוך אותם לכיור, תן באהבה לאדמה שבחוץ, אם נשאר מזון הוצא אותו והאכל חתולים, כלבים או כל חיה אחרת שישנה בחוץ.
התחבר לטבע והודה לו על היותך כאן.
להשיל את המחשבות: כדי לחזור לחושים הטבעיים שלך, המעט בדיבורים. פשוט תקשיב. אל תדבר אם אתה לא מתבקש או אם אין צורך לדבר. שב על הכורסא, כסא, אדמה, רצפה והיה שם בשקט.
לך ברחוב, קניון, מקום הומה באנשים. לך זקוף והקשב. הקשב והתבונן מסביב. תחוש את האווירה, את מה שקורה מסביב, נסה לקלוט בעיניים שלך ולגלות דברים שלא ראית עד עכשיו. אל תספר לאף אחד, שמור זאת לעצמך. שפר את האינסטינקטים שלך.
כל מה שנכתב עד כה הוא רק טיפה בים בדרך לקראת האושר.
קוד הקיום הגיע לשחרר את האדם מהסבל והמאמץ ולהחזיר את האדם לאושר הטבעי הטמון בו בדמות החכמה המולדת שלו.
קוד הקיום מוסר: בני האדם ביקום, נפלאים, טובים, חכמים, יפים, מסקרנים ועוד.
אם לפעמים לשניות מועטות האדם אינו חווה אותם ככאלה עליו לזכור שהם אינם אשמים, הם לא רוצים להיות לא כאלה. זה לא הם זה המחשבות שלהם, תעתועי המחשבה שלהם. לך יש את היכולת להראות להם את הדרך לנשמה שלהם, בפשטות רק מלהיות שם לידם, לתת אהבה, חמלה, בלי לדבר רק להיות שם מתוך החכמה המולדת והאנרגיה המובילה של החכמה המולדת שלך.
האדם צריך לדעת ולהיווכח בוודאות שכשבאים אליו בתלונות או לחילופין לא "סובלים" אותו, זה לא שייך אליו כאדם או במי ומה שהוא, האדם אינו מתיימר להיות כזה חשוב ולחשוב שזה בגללו....בני אדם באים בתלונות ולא סובלים להיות במרחב הזה של הקשבה, אהבה, קבלה ושמחה שקיימים בך כאדם מפני שאתה מראה בשבילם למה שחסר להם ואתה מראה לדבר שממנו הם פוחדים.
הפחד לנטוש את המחשבות ולעבור לשמחה הפשוטה שקיימת בכל אחד מהם.
אהבה
פלטיאל אריה.