גלובליזציה ומידת תלות הכלכלית 

עפ"י רב, נדמה כי משבר הסאב-פריים בארה"ב הגיע לכלל מיצוי, ואילו כלל הריקושטים מהמשבר הולכים וגדלים ולא רק בארה"ב.
בכל מדינה מפותחת המקיימת קשרים כלכליים עסקיים עם העולם ניתן היה לחזות בתופעות, כגון: סגירת או הלאמת בנקים, עלייה באבטלה, כניסה למיתון, עלייה בגירעון הממשלה, ירידה בהשקעות זרות, ירידות בשוק ההון. זאת ועוד, להלן רשימה של כמה מהריקושטים הזכורים ביותר:
1. משבר הפקדונות באיסלנד.
2. משבר הגירעון הפיסקלי ביוון.
3. משבר החברות הפיננסיות בבריטניה.
4. משבר היחלשות האירו וגוש האיחוד האירופי.
5. משבר האבטלה בספרד (כרגע עומד על מעל 20%).

אחד חייב לשאול עצמו כיצד ייתכן כי משבר הסאב-פריים גרם ל"פיצוצי משנה" גדולים וחזקים יותר מה"פיצוץ הראשוני"?

מונח מפתח חשוב בהבנת התשובה הוא "גלובליזציה" או לעניינינו "גלובליזציה כלכלית", היינו - המעבר מתהליכים כלכליים ועסקיים מקומיים לעולמיים וחובקי תבל.
הגלובליזציה הכלכלית מתבטאת בכמה היבטים, שהמשמעותי מביניהם הוא היקף הסחר בין המדינות השונות. מהגרף שלהלן עולה מסקנה ברורה כי ככל שהשנים חלפו כך הייבוא והייצוא העולמיים גדלו.

שנה    ייבוא+ייצוא
1997 11330
1998 11184
1999 11633
2000 13183
2001 12676
2002 13236
2003 15448
2004 18789
2005 21342
2006 24541
2007 28194
(מקור: CIA)

כדי להמחיש עוד יותר את מידת התלות הכלכלית בין מדינות העולם איעזר במדד BALANCE, אשר מעריך מידה זו ומבטא את הנתונים במונחים ריאליים. חישובו הוא כדלקמן:

2^(תמ"ג/תנועות הון) + 2^(תמ"ג/ייבוא) + 2^(תמ"ג/ייצוא)
או
2^(תמ"ג/ייבוא) + 2^(תמ"ג/ייצוא)

ותוצאותיו לשנת 2008 הן כדלקמן:

יפן 0.057
ארה"ב 0.03

ישראל 0.181
איסלנד 0.207

על כן, ניתן לקבל אישוש כי משקי יפן וארה"ב הם אוטרקיים יחסית, ואילו משקי ישראל ואיסלנד אינם כך. התלות הכלכלית חזקה יותר במשקי ישראל ואיסלנד, ועל כן ניתן להבין את עוצמת הפגיעה במדינות אלו לעומת יפן וארה"ב. נתונים אלו מאמתים את העובדה כי איסלנד הינה אחת המדינות שנפגעו ממשבר האשראי באופן הקשה ביותר. לא רק זאת אלא השפעותיו של המשבר הכלכלי באיסלנד על חיי המסחר והאזרחים מרחיקות לכת בגלל היחס בין גודלם האדיר של הבנקים שקרסו לעומת מספר תושביה וכלכלתה של איסלנד.