כולנו כבר התארחנו לפחות פעם אחת בחתונה של משפחה, חברים, קרובים או קולגות לעבודה.
היו חתונות בהן התרגשנו עד דמעות, היו גם כאלה שהשתעממנו בהן למוות.
איך שלא נתבונן על זה, חתונה היא אירוע גדול ולעיתים קרובות אף אקסלוסיבי משהו, הצלחת האירוע תלויה במשוואה המורכבת מאין ספור פרמטרים שאפילו גדולי המתמטיקאים בעולם לא הצליחו לפתור עד כה.
אז איך תגרמי לחתונה שלכם להיות מייג'ור אבנט ולא ביג דיל אפקט -
נסי לדמיין את עצמך מוזמנת לאירוע של הבת של חברים לעבודה, לא... לא שלך, אלא של אחד מההורים שלך, נניח אמא. כבר מרתק, נכון - יפה.
התלבשת יפה, התארגנת, הסתדרת והתאפרת, ארזת את החבר שלך וקדימה לאירוע. רגע, החזרת את החבר שלך בחזרה הביתה, שלחת אותו להחליף את הג'ינס המעפן שהוא לובש כל יום לעבודה כי זה ממש, אבל ממש לא מתאים לשמלה המדהימה שבחרת. עכשיו יוצאים לדרך.
"איך מגיעים ?" את שואלת את החבר, "אין בעיה הנה המפה" הוא עונה תוך פיהוק עמוק ומוציא את המפה. כן, המפה הקטנטנה הזאת שקיבלתם בתוך המעטפה המהודרת שטמנה בחובה גם את ההזמנה המפוארת והתמונה ההיא של הזוג המאושר.
נסיעה של 50 דקות בכבישים שבחיים שלך לא חשבת שתעברי בהם, סיבוב פרסה, חזרה 20 דקות על דרך כורכר חשוכה, פחד ואימה מהטיפוס שעומד בצומת וגשם שלא מפסיק לרדת, עוד חצי שעה של סיבובים והגעתם לגני הבוטן הכחולה.
אתם נכנסים עם הרכב עד לכניסה בנסיעה איטית תוך זיגזוג סמי-מקצועי בין המכוניות החונות במגרש הבוצי, מגלים כמובן שאין חניה קרובה, מפנים ראש אחורה ונוסעים ברוורס (הפעם בזיגזוג זריז יותר) את כל הדרך חזרה עד לקצה המגרש. עוד מבט קצר אחד במראה, סידור השיער והנה אתם צועדים פנימה.
את המוזיקה הרועשת את כבר שומעת מכאן, כן, 300 מטר מהכניסה. "אני מתה מרעב" את מסננת לחבר שלך תוך צעידה זהירה בין השלוליות, "שמעתי שהאוכל בבוטן הכחולה שווה".
"שיט, שכחתי את הצ'ק באוטו" אומר לך החבר תוך שהוא מפנה את צעדיו המהירים לאחור ומשאיר אותך לרגע קצר בחניון החשוך, עומדת לבדך בין המכוניות החונות.
"זיקוקים !" את צועקת לחבר שלך שאם עד עכשיו הוא הלך מהר יחסית, עכשיו הוא כבר רץ. הנה הוא מגיע ואתם צועדים יד ביד, קדימה אל עבר הלא נודע הכל כך מוכר.
בכניסה אתם פוגשים שני מאבטחים שמזכירים לך יותר שני מקררי אמנה סייד ביי סייד. לא היית מתעקשת לזכור זאת לולא החבר שלך שעומד עכשיו לידם ונראה לך לרגע כמו מגנומטר בהשוואה למקרר הגדול מבין השניים.
"שלום", פונה אליכם נערה חיננית וצנומה קלות בכניסה לאולם המקורה, "מה שמכם ?"
"נועה ויוני" את אומרת בקול תרועה וחיוך מאולץ, זאת תוך שאת מנסה להתגבר על רעשי הרקע המתנגנים להם ברחבת הריקודים הסמוכה.
וואו כמה אנשים הגיעו לאירוע, כל כך הרבה אנשים שלא ברור לך אם מדובר בחתונה או במסיבת סיום העונה של ליגת העל בכדורגל, " אה ! הנה ציפי, החברה של אמא מהעבודה" את חושבת לעצמך. זאת ללא ספק חתונה. החבר שלך משחיל את הצ'ק שהכנתם מבעוד מועד ישירות אל תוך הכספת שעומדת לה יתומה בצידו השמאלי של פתח הכניסה.
הרעב שהתחיל להציק כבר לפני יותר מחצי שעה מושך אותך עכשיו ישירות אל התור בבופה. ערימת אנשים בדמות טור ארוך שלא היה מבייש אפילו את מעמד יציאת מצרים עומדת לפניך בתור.
החבר שלך כבר מזמן התאדה, הוא עומד בחוסר מעש בתור לבר, אולי יצליח לארגן לכם משהו קטן לשתות לבינתיים.
הרעש נפסק. "אתם מוזמנים, זוגות זוגות אל רחבת הריקודים" נשמע לפתע קולו של התקליטן הצעיר והקופצני בעוד קולו של בונו מ- U2 מזמר בקולו המיוחד את Unchained Melody. התור לבופה לא ממש מתאמץ להתקצר עכשיו.
ההמשך לאפיזודה המוכרת ברור מאליו, בסוף אתם חוזרים הביתה עם צלילי "אייייייי" מתכתיים שלא מפסיקים לזמזם באוזניים, רעבים, צמאים ומותשים, כל זאת לא לפני שהתברברתם במשך כמעט שעתיים בכבישים אפלים ומצאתם לבסוף את הדרך החוצה אל הכביש המהיר שיוביל אתכם הביתה.
חתונה יכולה להראות אחרת. ולא, לא מדובר במקום הבעייתי או התקליטן האנרגטי.
עצמי לרגע את עינייך ודמייני שהדבר ההזוי הזה שביקרת בו היא לא אחרת מהחתונה של אחותך.
כן, אחותך האהובה, זאת שאת אוהבת כמו שרק אחות יכולה לאהוב.
הדברים נראים פתאום אחרת, הפרופורציות משתנות.
הדרך המייגעת הופכת לפתע למסע מרגש לקראת אירוע לו ציפית כבר חודשים, החניון המלא אינו מטריד אותך כלל, המקררים בכניסה הופכים לבלתי נראים, הדבר האחרון שמעניין אותך עכשיו זה האוכל, התור לבופה כמובן שאינו קיים עבורך, התקליטן הוא אלוהים והבוטן.. נו, הבוטן כחולה.
נעבור רגע אליכם, אליך ואל אהוב ליבך.
אתם מתכננים להתחתן בקרוב - עכשיו, כשאת עומדת לתכנן את האירוע שלך ושלו, קחי מספר טיפים שיעזרו לכם להפיק את האירוע המושלם.
האורחים. חישבו היטב על האורחים שאתם רוצים להזמין, האנשים שתזמינו לאירוע שלכם צריכים להתאים בקלות לסווג - "קרובים". לאנשים שאוהבים אותך, ממש לא משנה באיזה מקום את מתחתנת. לאלו הנחשבים מכריך זה גם לא ממש משנה, זאת כמובן כל עוד הם לא צריכים לנהוג חצי מדינה בכדי להגיע לאירוע. לכל השאר, מה שלא תעשי - זאת מטלה.
האורחים 2. דאגו שיהיו בין המוזמנים קהל צעיר, כזה שסיים עכשיו צבא ורוצה להיות באירוע כי זאת עוד סיבה לקרחאנה. האנשים האלה בוודאי לא באו בשביל לאכול וכל זמן שתהיה מוזיקה הם ירקדו בטירוף חושים, יסחפו אחריהם את שאר הנוכחים ויעשו לכם ולכל השאר רק טוב.
אין לכם קהל כזה - תזמינו את החברים של אחיכם הקטן. אמנם לא כלכלי במחשבה ראשונה אבל יעיל וקופצני כמו פופקורן במיקרוגל. אלכוהול איכותי כמובן יסייע.
המקום. בחרו מקום שיהיה קרוב לכולם, שתהיה בו חניה גדולה ושדרך הגישה לא תהיה בוצית.
זה לא ממש משנה איזה אולם או גן תיקחו, בסופו של דבר כל עוד הוא מחומם בחורף ומקורר בקיץ, העובדים בו יודעים לתת שירות כמו שצריך, יש בו אוכל בכמויות המתאימות לאורח הישראלי המצוי והשתייה שתוגש בו תהיה רב גונית - הצלחתם בגדול. אם המקום גם יפה מבחינתכם - זה כבר בונוס.
התקליטן. גולת הכותרת של המסיבה, האלוהים של המוזיקה, האיש שיגרום לאורחים שלכם לקבל מיגרנה או זה שיקפיץ אותם לעננים. אם פעלתם לפי האמור בטיפ השני, הצלחתם למעשה לדאוג לחסינות וקיבלתם פס חופשי מהחששות שלכם בנושא זה.
צלם. האלבום המעוצב הוא "מגניב". בעוד מספר שנים הוא יראה לך כמו עוד בלוק שמונח על הספרייה ומשמש כתומך לשאר האלבומים. שלא תביני לא נכון, האלבום המעוצב הוא הדבר שהכי כיף לקבל בימים הראשונים שלאחר האירוע. בפעם הראשונה שתפתחי אותו יחד עם בן זוגך את תתפעלי מהעיצוב והדרך שבה בחר/ה המעצב/ת לפזר את התמונות הנבחרות באלבום.
אבל לא פחות כיף מזה יהיה לקבל את כל התמונות, כן, כל מאות התמונות הספונטאניות שצולמו במהלך האירוע והוכנסו לאלבומי כיסים. בעוד שנים, אלה האלבומים עליהם תסתכלי, אלו התמונות בהן תהרהרי ותיזכרי איך הייתם וכמה כיף היה.
קחי לך כלל - כמה שיותר צלמים באירוע ככה יהיו לך יותר תמונות. ללא כל קשר לצלם שבחרתם, בקשי מהחברים שלכם להביא איתם מצלמות. אם אין להם, ציידי אותם במצלמות חד פעמיות. לעולם אינך יכולה לדעת אילו רגעים קסומים הם יתפסו שם.
וידאו. לעולם אל תוותרי על הוידאו. נכון שאף אחד (חוץ ממך) לא ישב לצפות בסרט החתונה, במקרים קיצוניים יהיו אלה אפילו חברים קרובים שיעקמו את פניהם ברגע שתציעי להם לצפות בו.
המהפך יגיע לאחר שנים. דמייני אותך, אותו ואת הילדים בערב חורפי, יושבים בסלון המחומם וצופים ברגעי השיא בהם אבא ואמא התחתנו.
תקציב והוצאות אחרות. קחו בחשבון שכל השאר הוא עניין של טעם וריח, הכל חשוב אבל במידה. במהלך תכנון החתונה שלכם שימו לעצמכם את המספרים מול העיניים. עקבו אחר ההוצאות שלכם ושימו לב שאתם לא נסחפים. תוך כדי תנועה, בדקו באמצעות מערכת תכנון החתונות מהו סכום המתנה הממוצע הנדרש מאורח בכדי שלא תמצאו את עצמכם בעוד מספר חודשים מתחממים בערב חורפי באמצעות חיכוך ידיים כשאלה עטופות בכפפות חצויות, תוך עמידה שפופה מול חבית בוערת בסמטה צדדית באזור התעשייה הקרוב.
בהצלחה.
היו חתונות בהן התרגשנו עד דמעות, היו גם כאלה שהשתעממנו בהן למוות.
איך שלא נתבונן על זה, חתונה היא אירוע גדול ולעיתים קרובות אף אקסלוסיבי משהו, הצלחת האירוע תלויה במשוואה המורכבת מאין ספור פרמטרים שאפילו גדולי המתמטיקאים בעולם לא הצליחו לפתור עד כה.
אז איך תגרמי לחתונה שלכם להיות מייג'ור אבנט ולא ביג דיל אפקט -
נסי לדמיין את עצמך מוזמנת לאירוע של הבת של חברים לעבודה, לא... לא שלך, אלא של אחד מההורים שלך, נניח אמא. כבר מרתק, נכון - יפה.
התלבשת יפה, התארגנת, הסתדרת והתאפרת, ארזת את החבר שלך וקדימה לאירוע. רגע, החזרת את החבר שלך בחזרה הביתה, שלחת אותו להחליף את הג'ינס המעפן שהוא לובש כל יום לעבודה כי זה ממש, אבל ממש לא מתאים לשמלה המדהימה שבחרת. עכשיו יוצאים לדרך.
"איך מגיעים ?" את שואלת את החבר, "אין בעיה הנה המפה" הוא עונה תוך פיהוק עמוק ומוציא את המפה. כן, המפה הקטנטנה הזאת שקיבלתם בתוך המעטפה המהודרת שטמנה בחובה גם את ההזמנה המפוארת והתמונה ההיא של הזוג המאושר.
נסיעה של 50 דקות בכבישים שבחיים שלך לא חשבת שתעברי בהם, סיבוב פרסה, חזרה 20 דקות על דרך כורכר חשוכה, פחד ואימה מהטיפוס שעומד בצומת וגשם שלא מפסיק לרדת, עוד חצי שעה של סיבובים והגעתם לגני הבוטן הכחולה.
אתם נכנסים עם הרכב עד לכניסה בנסיעה איטית תוך זיגזוג סמי-מקצועי בין המכוניות החונות במגרש הבוצי, מגלים כמובן שאין חניה קרובה, מפנים ראש אחורה ונוסעים ברוורס (הפעם בזיגזוג זריז יותר) את כל הדרך חזרה עד לקצה המגרש. עוד מבט קצר אחד במראה, סידור השיער והנה אתם צועדים פנימה.
את המוזיקה הרועשת את כבר שומעת מכאן, כן, 300 מטר מהכניסה. "אני מתה מרעב" את מסננת לחבר שלך תוך צעידה זהירה בין השלוליות, "שמעתי שהאוכל בבוטן הכחולה שווה".
"שיט, שכחתי את הצ'ק באוטו" אומר לך החבר תוך שהוא מפנה את צעדיו המהירים לאחור ומשאיר אותך לרגע קצר בחניון החשוך, עומדת לבדך בין המכוניות החונות.
"זיקוקים !" את צועקת לחבר שלך שאם עד עכשיו הוא הלך מהר יחסית, עכשיו הוא כבר רץ. הנה הוא מגיע ואתם צועדים יד ביד, קדימה אל עבר הלא נודע הכל כך מוכר.
בכניסה אתם פוגשים שני מאבטחים שמזכירים לך יותר שני מקררי אמנה סייד ביי סייד. לא היית מתעקשת לזכור זאת לולא החבר שלך שעומד עכשיו לידם ונראה לך לרגע כמו מגנומטר בהשוואה למקרר הגדול מבין השניים.
"שלום", פונה אליכם נערה חיננית וצנומה קלות בכניסה לאולם המקורה, "מה שמכם ?"
"נועה ויוני" את אומרת בקול תרועה וחיוך מאולץ, זאת תוך שאת מנסה להתגבר על רעשי הרקע המתנגנים להם ברחבת הריקודים הסמוכה.
וואו כמה אנשים הגיעו לאירוע, כל כך הרבה אנשים שלא ברור לך אם מדובר בחתונה או במסיבת סיום העונה של ליגת העל בכדורגל, " אה ! הנה ציפי, החברה של אמא מהעבודה" את חושבת לעצמך. זאת ללא ספק חתונה. החבר שלך משחיל את הצ'ק שהכנתם מבעוד מועד ישירות אל תוך הכספת שעומדת לה יתומה בצידו השמאלי של פתח הכניסה.
הרעב שהתחיל להציק כבר לפני יותר מחצי שעה מושך אותך עכשיו ישירות אל התור בבופה. ערימת אנשים בדמות טור ארוך שלא היה מבייש אפילו את מעמד יציאת מצרים עומדת לפניך בתור.
החבר שלך כבר מזמן התאדה, הוא עומד בחוסר מעש בתור לבר, אולי יצליח לארגן לכם משהו קטן לשתות לבינתיים.
הרעש נפסק. "אתם מוזמנים, זוגות זוגות אל רחבת הריקודים" נשמע לפתע קולו של התקליטן הצעיר והקופצני בעוד קולו של בונו מ- U2 מזמר בקולו המיוחד את Unchained Melody. התור לבופה לא ממש מתאמץ להתקצר עכשיו.
ההמשך לאפיזודה המוכרת ברור מאליו, בסוף אתם חוזרים הביתה עם צלילי "אייייייי" מתכתיים שלא מפסיקים לזמזם באוזניים, רעבים, צמאים ומותשים, כל זאת לא לפני שהתברברתם במשך כמעט שעתיים בכבישים אפלים ומצאתם לבסוף את הדרך החוצה אל הכביש המהיר שיוביל אתכם הביתה.
חתונה יכולה להראות אחרת. ולא, לא מדובר במקום הבעייתי או התקליטן האנרגטי.
עצמי לרגע את עינייך ודמייני שהדבר ההזוי הזה שביקרת בו היא לא אחרת מהחתונה של אחותך.
כן, אחותך האהובה, זאת שאת אוהבת כמו שרק אחות יכולה לאהוב.
הדברים נראים פתאום אחרת, הפרופורציות משתנות.
הדרך המייגעת הופכת לפתע למסע מרגש לקראת אירוע לו ציפית כבר חודשים, החניון המלא אינו מטריד אותך כלל, המקררים בכניסה הופכים לבלתי נראים, הדבר האחרון שמעניין אותך עכשיו זה האוכל, התור לבופה כמובן שאינו קיים עבורך, התקליטן הוא אלוהים והבוטן.. נו, הבוטן כחולה.
נעבור רגע אליכם, אליך ואל אהוב ליבך.
אתם מתכננים להתחתן בקרוב - עכשיו, כשאת עומדת לתכנן את האירוע שלך ושלו, קחי מספר טיפים שיעזרו לכם להפיק את האירוע המושלם.
האורחים. חישבו היטב על האורחים שאתם רוצים להזמין, האנשים שתזמינו לאירוע שלכם צריכים להתאים בקלות לסווג - "קרובים". לאנשים שאוהבים אותך, ממש לא משנה באיזה מקום את מתחתנת. לאלו הנחשבים מכריך זה גם לא ממש משנה, זאת כמובן כל עוד הם לא צריכים לנהוג חצי מדינה בכדי להגיע לאירוע. לכל השאר, מה שלא תעשי - זאת מטלה.
האורחים 2. דאגו שיהיו בין המוזמנים קהל צעיר, כזה שסיים עכשיו צבא ורוצה להיות באירוע כי זאת עוד סיבה לקרחאנה. האנשים האלה בוודאי לא באו בשביל לאכול וכל זמן שתהיה מוזיקה הם ירקדו בטירוף חושים, יסחפו אחריהם את שאר הנוכחים ויעשו לכם ולכל השאר רק טוב.
אין לכם קהל כזה - תזמינו את החברים של אחיכם הקטן. אמנם לא כלכלי במחשבה ראשונה אבל יעיל וקופצני כמו פופקורן במיקרוגל. אלכוהול איכותי כמובן יסייע.
המקום. בחרו מקום שיהיה קרוב לכולם, שתהיה בו חניה גדולה ושדרך הגישה לא תהיה בוצית.
זה לא ממש משנה איזה אולם או גן תיקחו, בסופו של דבר כל עוד הוא מחומם בחורף ומקורר בקיץ, העובדים בו יודעים לתת שירות כמו שצריך, יש בו אוכל בכמויות המתאימות לאורח הישראלי המצוי והשתייה שתוגש בו תהיה רב גונית - הצלחתם בגדול. אם המקום גם יפה מבחינתכם - זה כבר בונוס.
התקליטן. גולת הכותרת של המסיבה, האלוהים של המוזיקה, האיש שיגרום לאורחים שלכם לקבל מיגרנה או זה שיקפיץ אותם לעננים. אם פעלתם לפי האמור בטיפ השני, הצלחתם למעשה לדאוג לחסינות וקיבלתם פס חופשי מהחששות שלכם בנושא זה.
צלם. האלבום המעוצב הוא "מגניב". בעוד מספר שנים הוא יראה לך כמו עוד בלוק שמונח על הספרייה ומשמש כתומך לשאר האלבומים. שלא תביני לא נכון, האלבום המעוצב הוא הדבר שהכי כיף לקבל בימים הראשונים שלאחר האירוע. בפעם הראשונה שתפתחי אותו יחד עם בן זוגך את תתפעלי מהעיצוב והדרך שבה בחר/ה המעצב/ת לפזר את התמונות הנבחרות באלבום.
אבל לא פחות כיף מזה יהיה לקבל את כל התמונות, כן, כל מאות התמונות הספונטאניות שצולמו במהלך האירוע והוכנסו לאלבומי כיסים. בעוד שנים, אלה האלבומים עליהם תסתכלי, אלו התמונות בהן תהרהרי ותיזכרי איך הייתם וכמה כיף היה.
קחי לך כלל - כמה שיותר צלמים באירוע ככה יהיו לך יותר תמונות. ללא כל קשר לצלם שבחרתם, בקשי מהחברים שלכם להביא איתם מצלמות. אם אין להם, ציידי אותם במצלמות חד פעמיות. לעולם אינך יכולה לדעת אילו רגעים קסומים הם יתפסו שם.
וידאו. לעולם אל תוותרי על הוידאו. נכון שאף אחד (חוץ ממך) לא ישב לצפות בסרט החתונה, במקרים קיצוניים יהיו אלה אפילו חברים קרובים שיעקמו את פניהם ברגע שתציעי להם לצפות בו.
המהפך יגיע לאחר שנים. דמייני אותך, אותו ואת הילדים בערב חורפי, יושבים בסלון המחומם וצופים ברגעי השיא בהם אבא ואמא התחתנו.
תקציב והוצאות אחרות. קחו בחשבון שכל השאר הוא עניין של טעם וריח, הכל חשוב אבל במידה. במהלך תכנון החתונה שלכם שימו לעצמכם את המספרים מול העיניים. עקבו אחר ההוצאות שלכם ושימו לב שאתם לא נסחפים. תוך כדי תנועה, בדקו באמצעות מערכת תכנון החתונות מהו סכום המתנה הממוצע הנדרש מאורח בכדי שלא תמצאו את עצמכם בעוד מספר חודשים מתחממים בערב חורפי באמצעות חיכוך ידיים כשאלה עטופות בכפפות חצויות, תוך עמידה שפופה מול חבית בוערת בסמטה צדדית באזור התעשייה הקרוב.
בהצלחה.
מתכנן החתונה שלי
מערכת מקיפה לתכנון מקוון של חתונות ואירועים - חינם
מערכת מקיפה לתכנון מקוון של חתונות ואירועים - חינם
