טיפול בעזרת היפנוזה לגמילה מכסיסת ציפורניים אצל ילדים בני נוער ומבוגרים 

טיפול בעזרת היפנוזה לגמילה מכסיסת ציפורניים אצל ילדים, בני נוער ומבוגרים/ ד"ר עמיר לאור

כסיסת ציפורניים (chronic onychophagia) היא אחד מההרגלים ה"מגונים" השכיחים ביותר.
שכיחותה באוכלוסיה: 28-33% בילדים בגילאי 7-10 שנים, 44% במתבגרים, 19-29% במבוגרים צעירים ו 5% בקשישים. התופעה שכיחה יותר בקרב גברים.
פרויד טען שכסיסת צפורניים יכולה להיות ביטוי לקבעון אוראלי.
התופעה מתגברת בעת מתח, לחץ, רעב ושעמום. פעמים רבות כסיסת הציפורניים מתחילה לאחר מצב של לחץ או מתח כביטוי התנהגותי ללחץ האינטרא-פסיכי אשר פורץ את מנגנוני ההגנה של האגו. לאחר שהגרוי הראשוני שגרם לתופעה חולף, כסיסת הציפורניים ממשיכה כהרגל חסר פשר אשר מפריע לאדם שאינו יודע כיצד להגמל ממנו.
תופעות הלוואי של כסיסת הציפורניים הן רבות:
ראשית קיימת הפגיעה האסטטית בכפות הידיים שהן הכלי הייצוגי של רובנו (אנו מושיטים יד לשלום לאדם שאנו פוגשים, והדבר הראשון שהוא מבחין הוא בציפורניים ובעור הפצועים והמוזנחים של כף היד), דבר הפוגע ברושם של המפגש.
כסיסת ציפורניים עלולה לגרום הדבקה במחלות חידקיות, זיהומיות ופיטריתיות בשל כסיסת האזור מתחת לציפורן שאינו נקי.
פציעת העור סביב הציפורן ובמיטת הציפורן (קוטיקולה) מגבירה סיכון לזיהום כרוני במקום אשר עם השנים גורם לעיבוי קצה האצבעות וקבלת מראה לא אסטטי.
בכוססים עיקשים, כסיסת הציפורניים מפריעה לתפקוד היום-יומי (כתיבה, הדפסה, נהיגה וכו').
כמו כן כסיסת הציפורניים מזיקה לשיניים ועלולה לעוותן עם השנים.
טיפול בעזרת היפנוזה הוא טיפול יעיל, מהיר ונטול תופעות לוואי, אשר שיעורי ההצלחה בו גבוהים.
בניגוד למריחת חומרים בעלי טעם רע על הציפורן (מרה), בניית ציפורניים או שיטות אחרות שיעילותן בד"כ פוחתת בעת הפסקת השימוש בהן, הרי שהטיפול בעזרת היפנוזה עוזר לגמילה ממושכת , ולעיתים לכל החיים.
בטיפול לומד המטופל בעזרת טכניקות היפנוטיות להיות ער לתנועות הידיים, כך שלא ימצא עצמו כוסס "פתאום". כמו כן מוטבעים במטופל שיטות גמילה התנהגותיות אשר מפחיתות כל רצון או צורך בכסיסת הציפורניים ונותנות כוח ויכולת להגמל בקלות.

בעיות נוספות בהן ניתן לטפל בעזרת היפנוזה:

בעיות בדרכי השתן: הרטבת לילה, השתנה מרובה במהלך היום, אגירת שתן, בריחת שתן בעת צחוק.



כאב: כאב חריף או כרוני מבעיות רפואית שונות, הפחתת כאב בפעולות רפואיות.



בעיות נוירולוגיות: טיקים קוליים או תנועתיים, מיגרנה וכאבי ראש, פרכוסים המוחמרים במצבי לחץ, ורטיגו וסחרחורת.



בעיות בדרכי הנשימה: שיעול כרוני, אסטמה פסיכוגנית, צרידות, גמגום.



הרגלים "מגונים": מריטת שיער, כסיסת ציפורנים, מציצת אצבע, אכילת יתר, הליכה בשינה, גרד כרוני.



בעיות מעיים: הקאות חוזרות, קושי בבליעה, תסמונת המעי הרגיז (IBS), בריחת צואה.



בעיות עור שונות: פסוריאזיס, יבלות ויראליות, אלרגיה עורית, אורטיקריה, אניגיואדמה, גרד כרוני, הזעת יתר.



פחדים (פוביות): פחד מבית הספר, פחד ממחטים, פחד מחיות או חרקים, פחד מללכת לישון, ביעותי/סיוטי לילה, פחד חברתי, פחד מרופא שיניים ועוד.