הקמפיין נגד החרדים: לעצור ולבחון את עצמנו / נמרוד נוי
7/5/2010
על רקע הקמפיין התקשורתי נגד החרדים במדינה - באשר להתנגדותם ללימודי ליבה במערכת החינוך הפרטי שלהם, להשתמטותם מן השירות הצבאי, לאוטובוסים בהם מתקיימת הפרדה בין נשים לגברים, להזזת אגף המיון בבית חולים אשקלון בגלל קברים פגניים וכו' וכו' - כדאי שנעצור לרגע, נישאף אויר עמוק עמוק אל תוך ריאותינו, נספור עד עשר וכשנרגע נשאל את עצמו את השאלות המתבקשות והפשוטות כלכך.
הכי קל הוא לרומם את עצמנו ב'כאילו ערכים' וב'כאילו אידאולוגיות'. ובכלל מה יותר נשגב מכוונות טובות. אך זהו בדיוק המקום בו עלינו לבחון את עצמנו האם כוונות טובות בלבד הם ערובה מספקת להשגת תוצאות טובות. האם די בכך שכולנו מלאים כרימון ברצונות טובים. כל אדם בוגר דיו ובעל נסיון חיים יודע שאם רוצים להשיג תוצאות יש לתת את הדעת גם לדרכי הפעולה הנכונות, להערכות מתאימה ולכלל ההבטים ההתנהלותיים והמערכתיים של חיינו. ותמיד תמיד עלינו להזכיר לעצמנו שאדם מוסרי וחברה מוסרית נמדדים בראש וראשונה על פי תוצאות מעשיהם ומחדליהם. אם נפנים את הדבר הזה עשינו כבר כברת דרך ארוכה, ומכאן אפשר להתחיל בתיקון הגדול לו אנו נדרשים בכל האמור לחיינו הפוליטיים והציבוריים במדינה.
אנו נוטים, מבלי שנשים לב לכך, לשבש את תשומת ליבנו ולפגום בקשב שלנו באשר לצורך להתמודד עם שאלות האמת והיסוד של חיינו, ואנו עושים זאת מצויין באמצעות מסיחים למיניהם. ניהול קמפיין פרונטלי פשטני ובלתי מושכל נגד החרדים במדינה הוא סוג של מסיח שכזה, כמו גם העדיפות המשתקת שאנו נותנים לעיסוק באידאולוגיות. באשר לחרדים הבעיה היא אנחנו וחולשתנו ולא הציבור החרדי. במשך למעלה משלושים שנה נאבקו ביניהן מפלגת העבודה והליכוד על הזכות להנהיג את המדינה ובמסגרת זו כל אחת מהן היתה מוכנה לוותר לחרדים וגם למפלגות דתיות אחרות ויתורים מרחיקי לכת. כך, בתהליך ארוך נשחק הרוב הציוני-הלאומי-המודרני-והמתקדם במדינה וכיום בבואנו לעשות מעשה כמעט ואין לנו תקווה.
מפלגת קדימה הוקמה כדי לעשות סוף פסוק לעניין הזה ולייצר תהליכים שיאפשרו לבסס בישראל מערכת פוליטית הנשענת על שתי מפלגות גדולות חדשות. דבר זה מחייב אותנו לאמץ פרדיגמה חדשה שתפריט את הפוליטיקה מן המדינה ותשיבה חזרה אל העם. המשך האחיזה בפרדיגמה הישנה של מה שהיה הוא שיהיה ושל עשיית עוד מאותו הדבר לא תביא אותנו לשום מקום פרט להמשך תהליכי ההתדרדרות המאפיינים אותנו בעת הזאת. מאוד חשוב שנדע כולנו שעד שלא תהיה לנו מערכת פוליטית איכותית, עד שזה לא יקרה, גם לא נדע, לא נשכיל ולא נוכל לנהל את המדינה כראוי. מי שסבור שניתן לנהל את המדינה על חורבותיה של המערכת הפוליטית טועה ומטעה.
הסתת הציבור והדחתו על ידי הפוליטיקאים, ותפלולו במלל ריק וחסר משמעות הוא שערוריה לאומית ממדרגה ראשונה והגיע העת לסיימה. הפוליטיקאים אינם קוראים נכון את המצב אינם מבינים את עוצמת חומרתו ואינם מתרוממים לגודל האחריות והעשייה המתחייבים. אם לא נכיר בכך שגלומה כאן תופעה חמורה ביותר של הפרת אמונים יסודית שיש לתת עליה את הדין, אנו נמשיך לשלם על כך בהפסדים עצומים למדינה ולחברה בה.
במגירות המדינה מצויים תוכניות למכביר מה צריך לעשות כדי שיהיה לנו טוב יותר. הבעיה היא שאין ביכולתנו למצות ולו רק מקצת מתוכניות אלה. לפיכך, עיסוק היתר בענייני חברה וכלכלה ושלום ובטחון תוך התעלמות קולוסאלית מהצורך שלנו לבסס כאן מערכת פוליטית איכותית ותרבות פוליטית ברמה גבוהה, שיאפשרו לנו לייצר 'עוצמה של חיים דמוקרטיים' במדינה זה הדבר שעומד בעוכרינו ובולם כל תהליכים של צמיחה, הפרייה והתפתחות שבלעדיהם אין לנו סיכויים רבים להחלת שינויים משמעותיים לטובה בחיינו הציבוריים.
