אל תפגעו בעצמאות מוסד מבקר המדינה 

בעקבות הידיעות שהתפרסמו בדבר המחלוקת בין משרד ראש הממשלה לבין מבקר המדינה בעניין הסמכויות והכפיפויות, ולאור ההחלטה שראש הממשלה ביקש את מבקר המדינה לבדוק את מוכנות העורף למלחמה במסגרת כלל ועדות הבדיקה, מן הראוי שתהיה התייחסות ציבורית לנשא.
הייתי רוצה מאוד, כרבים אחרים, לראות את מוסד מבקר המדינה חופשי, עצמאי ובלתי תלוי באף גורם בהחלטותיו, אשר יקבע בעצמו ובאופן בלתי תלוי, מה לבדוק ומתי, מלבד החובה שעליו לדווח על פעולותיו לכנסת ישראל - לשם כך הוקם מוסד זה עלפי חוק, וזו היא למעשה תכליתה של הביקורת.
החוק, שנחקק בשנת 1949 ושהתיקון האחרון בו התווסף בשנת 2005, כולל בתוכו את סעיף 21, ממנו ציטטו מקורבי ראש הממשלה כהסבר לדבריו הפומביים, ראש הממשלה הסתמך בטענותיו על סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.המאפשר לפרשנותו להורות למבקר המדינה לחקור את המוכנות עורף למלחמה . בהסתמכו על כך, שהסעיף מדבר על כך שמבקר המדינה צריך וגם חייב לספק חוות דעת בתחומים שאותם הוא רשאי לחקור, בהתאם לדרישה מצד הממשלה או הכנסת.

אומנם יכול ראש הממשלה בשם הממשלה כולה, לבקש ממבקר המדינה (בחוק מוגדר לבקש ולא להורות) להגיש את חוות דעתו על עניין זה או אחר, והמבקר ישקול אם הוא נענה לבקשה, או שמא הוא יכול, מסיבות כל שהן, לדחות את הבקשה. ובהחלט יכולות להיות לו סיבות כבדות משקל לדחות פניה זו ולהלן חלק מהן:

א. המבקר במילא כבר החליט לבדוק מכלול של נושאים בעקבות המלחמה וביניהם את מוכנות העורף למלחמה.
ב. מוסד מבקר המדינה נימצא בעיצומה של הבדיקה אותה מבקשת הממשלה, אז מה הטעם לבקש שנית?
ג. המבקר מצא שהנושא, מסיבות שונות, אינו ראוי לבדיקה.

בכל אופן, על פי החוק ההחלטה אם לבדוק נושא כלשהו נתונה אך ורק בידי מבקר המדינה, ואין הממשלה יכולה להשתמש בו כזרוע ממשלתית נוספת, ולכפות עליו את ביצוע הבדיקה.ולא היה רצוי שהממשלה תשתמש במוסד מבקר המדינה כעוד "ועדת מדף" לצרכיה המזדמנים.

גם לא הייתי רוצה שמבקר המדינה יוגבל במשימה לבדוק רק את מוכנות העורף למלחמה. אם הוא רואה לנכון לבחון ולבדוק נושאים נוספים הקשורים למלחמה עצמה,קדימה ,שיעשה זאת ללא חשש. למשל: אופן תהליך קבלת ההחלטות המדיניות והצבאיות, תפקוד המודיעין, התנהלות הממשלה - יש לאפשר לו לעשות זאת ללא כל הגבלה.
לא טוב הדבר שבמקרה ואכן יכין מבקר המדינה דוח לבקשת הממשלה, והממשלה תאמר לו: "נושא זה לא התבקשת לבדוק, מדוע בדקת זאת?"או "מדוע זה הרחבת את הבדיקה בעניין זה?" זו לא עצמאות מוסד מבקר המדינה.

נראה, שהממשלה בלהיטותה לקבוע את ועדות הבדיקה ותפקידן במקום ועדת החקירה הממלכתית המתבקשת, חרגה מסמכותה לגבי הכללת מוסד מבקר המדינה בתוכניותיה.
הממשלה שוגה בפרשנותה את סעיף 21 בחוק מבקר המדינה האומר, שהממשלה יכולה "לבקש", ולא בכדי נכתב כך בחוק. לבקש אין משמעותו להורות.
נכון ,שאם אכן המבקר נענה לבקשה, הוא חייב להגיש את חוות דעתו (ואכן מדובר על פי החוק בחוות דעת ולא בדוח בדיקה), אך אין עליו חובה להיענות לבקשה כפי שטענים מקורבי ראש הממשלה. שאם לא כן, קיימת זיקת כפיפות, וזו לא הכוונה ורוח חוק מבקר המדינה, כלל וכלל.

למותר לציין שאין זה מקובל שמבקר המדינה יקבל את משימותיו לביקורת מראש הממשלה באמצעות התקשורת, והיה ראוי שיתקיים דיון עמו ביחד עם היועץ המשפטי לממשלה לפני "הטלת המשימה".

אנא, השאירו את מוסד מבקר המדינה עצמאי ובלתי תלוי, זה טוב לכולנו.


גרשון אקשטיין ,רעננה

לשעבר,יו"ר ועדת הביקורת הארצית של "צוות" ארגון גמלאי צה"ל.