שיטת החקירה העצמית (self-inquiry) מאת ד'ר עודד רוזנברג פותחה על ידי שרי ראמאנה מהרישי בתחילת המאה הקודמת.מטרתה להביא להיפסקות מוחלטת של המחשבות כך שהמודעות תוכל לחוות את עצמה כפי שהיא. שרי ראמאנה מהרישי שרי ראמאנה מהרישי נולד בשנת 1887 בהודו.בהיותו בן 17 חווה "הארה" כלומר חווה את היותו מודעות נצחית ולא ישות אינדוידואלית. זמן קצר לאחר מכן נסע אל ההר ארונצ'אלה בדרום הודו - שם בילה את שארית 54 שנות חייו.במשך אותן שנים ענה על אינספור שאלות מתוכן ניתן ללמוד על תורתו. ראמאנה מהרישי נחשב בעיני רבים לגדול המורים הרוחניים של המאה שעברה .יחודו הוא בשיטתו הרוחנית,שיטת החקירה העצמית אותה כינה "הדרך הישירה" או "הדרך הקצרה" - להגשמה עצמית רוחנית בה המודעות חווה את עצמה כמודעות גרידא ולא כישות אינדוידואלית.שיטת החקירה העצמית שונה משיטות מדיטציה אחרות בכך שאינה מהווה שיטה בה המתרגל מתרכז על מנטרה או אובייקט מנטלי אחר אלא מהותה היא הכחדה ישירה של המחשבות באמצעות מה שראמאנה כינה "הישארות בעצמי (המודעות)". רקע תיאורטי חוויה של העצמי כפי שהוא,כלומר מודעות טהורה נטולת שיפוט מתאפשרת רק כאשר הפעילות המחשבתית נעלמת לחלוטין.בחקירה עצמית כל אימת שהמודעות מזדהה עם מחשבות או רגשות (האובייקטים),המתרגל מפנה את המודעות אל המודעות עצמה,העצמי (הסובייקט).כל עוד שהמודעות חוברת אל או מזדהה עם האובייקטים הם ימשיכו להופיע היות והאנרגיה לקיומם או התנאי לקיומם הינה המודעות עצמה.ראמאנה מהרישי נהג להמשיל ענין זה באופן הבא: המחשבות אינן אלא תמונות על מסך.ללא המסך (המודעות) הן אינן יכולות להתקיים.על מנת לראות סרט יש הכרח שיהיה מסך עליו יוקרן הסרט.כאשר המודעות מופנמת לעצמה המסך עליו מופיעות המחשבות נעלם ולכן המחשבות אינן יכולות להתקיים. טכניקה טכניקת החקירה העצמית הינה שילוב של עצירת מחשבות והתבוננות בהן.כאשר מופיעה מחשבה על המתרגל לשאול את עצמו את השאלה
הרטורית : "למי מופיעה מחשבה זו ?".אין עליו לענות על השאלה אלא להישאר עם שבריר הדממה המופיעה לאחר שהמחשבה שעלתה נהרסת על ידי החקירה.כאשר הדממה מופרת על ידי מחשבה חדשה עליו לשוב ולחקור באופן זה עד שמחשבה זו תיהרס אף היא.עצם המודעות לכך שמתבצע תהליך של הזדהות עם מחשבות באופן אוטומטי עוצרת את המחשבות.השאלה הרטורית מיועדת לעצור ולהרוס את המחשבות על ידי המודעות לעצם תהליך החשיבה וכן להפנות את המודעות אל עצמה.באותו אופן יש להתמודד עם רגשות.במידה ומופיע כעס על המתרגל לחקור "מי כועס ?".הכעס יעלם לפרק זמן מסוים וכאשר ישוב ויעלה יש לחקור שוב באותו אופן עד שיפסיק לעלות.ישנו מגוון של שאלות רטוריות יעילות בחקירה עצמית אולם המדד ליעילותה של שאלה הוא האם היא מפנה את המתרגל לעצמו,למשל "מי?" "למי?" "של מי?" וכו'.שאלה כגון "למה..?" אינה מועילה היות והתשובה התיאורטית עליה אינה "אני" או "שלי" או "עלי" וכו'. דינאמיקה של חקירה עצמית תוך כדי התקדמות התרגול מתרחשים מספר דברים : תדירות המחשבות הלא רצוניות יורדת,עוצמת ההזדהות איתן או עם רגשות יורדת,תופעת ה"חלימה בהקיץ" כלומר נדידה או היבלעות המודעות במחשבות לא רצוניות העולות באופן ספונטני הולכת ונעלמת.פרקי הזמן שבהם אין מחשבות לא רצוניות הולכים ומתארכים בהתמדה והמודעות מחוברת במידה רבה יותר ל"כאן ועכשיו" כלומר לחויות הקיומית הבאות מהחושים.פחיתה בכמות המחשבות הלא רצוניות מחזקת את יכולת הריכוז מעצם כך שכמות ההסחות יורדת ומעצם כך ש "ברירת המחדל" הינה להיות "כאן ועכשיו".תחילת התרגול מלווה במאבק קשה ומייגע במחשבות שהן כביכול "אינסופיות".ניתן לדמות זאת לשחייה בנהר נגד הזרם ובמים קרים.עם התקדמות התרגול והיעלמות המחשבות והרגשות מופיעה שלווה אשר הולכת ומעמיקה עם התרגול. קשיים בתרגול ישנם מספר קשיים אופייניים.אחד מהם הינו מצב בו ישנה "הצפה" של מחשבות באופן שהמתרגל חש שאינו מסוגל לעצור את המחשבות.במקרה זה על המתרגל לשאול את עצמו "מי אינו מסוגל לעצור את המחשבות?".באופן זה "התקפות" אלו של מחשבות לא רצוניות ילכו ויחלשו עד היפסקותן.יתכן שהקושי הגדול ביותר הוא היעדר התמדה.ללא התמדה אין כל אפשרות להגיע לתוצאות.במידה והמתרגל שם לב שאינו מתמיד ,אין עליו להתייסר בשל כך אלא לשאול "מי אינו מתמיד?".לפעמים,תרגול מאוד אינטנסיבי יכול להיות מלווה בתחושת מתח או תשישות.לעיתים נכון פשוט לקחת הפסקה או לחקור "מי מתוח? מי מותש?". למעוניינים להעמיק בתורתו של ראמאנה מהרישי מומלץ לפנות אל האתר Whoami.co.il
