ברייקדאנס(B-boying)
לפני הרבה מאוד זמן ,בשנות ה-70 התחילו כמה אנשים שחורים לרקוד ריקוד הנקרא טופ(TOP) עליון...אלו לא היו תנועות מוגדרות אף אחד לא אמר לאף אחד לזוז להסתובב כולם פשוט רקדו במסיבות ועשו תנועות יפות הנראות טוב לעין.
לאחר מכן תקליטני המסיבות היו מוסיפים קצת פלפל לעניין. מה זאת אומר? הם היו משנים קצב היו משלבים פה ושם כמה שירים ביחד ועושים מעברים של שירים. היו מתקלטים ומפתחים דברים מגניבים שנשמעים טוב לאוזן.
לאחר שהאנשים במועדונים התחילו לקלוט איך עובד כל העניין של המוזיקה. אני מתכוון למוזיקה של התקליטנים. הם התחילו להרגיש את המוזיקה ואת הקצב ושילבו תנועות שהם הרגישו טוב אתם.
אבי הברייקאדנס- ככה קראו ועדיין קוראים לדיג'י קול הרק למה? כי הוא השפיע ותרם המון לתחום של הברייקאדנס. הוא היה מהראשונים שלקח שירים והאריך רק את סולו התופים שהיו באותה תקופה לכמעט תקליט שלם . הוא שינה את כל המוזיקה של המועדונים מחדש. גםר לאנשים לרקוד בתוך הביטים. וכולם אהבו את זה. הוא גרם להם להרגיש טוב עם המוזיקה זה לא היה עוד מלודיה ששתי בנות שרות.להלהלהלהלה....=)
הוא עשה תקליטים רק עם קצב של תופים מטורף ושילב כל מיני מלודיות עם התופים, הכין מיקסים מטורפים, ואנשים אהבו את זה. כשהיו שומעים את המוזיקה שלו הם היו מתפרעים, ומנסים להשתגע,ואז היו יורדים לריצפה ומתחילים להסתובב על הגב על הרגליים עושים שטויות בצורה ספונטית ומאתגרים אחד את השני. הוא גם התפרסם בזכות ההפצה שהוא עשה לשירים שלו , קול הרק היה מסתובב עם האוטו הפרטי שלו ועובר במקומות ברחובות ומשמיע את המיקסים שלו, עם רמקולים ענקיים אשר היו יושבים באותו.
לאחר מכן הברייקדאנס התפתח ל ROCKING שבהם כבר הכניסו תנועות יפות יותר והושפעו מכל מיני סרטים ישנים,ריקודים שראו,והתחילו לשלב את כל מה שהם ראו במסיבות.
אחריי הרוקינג הגיע תחום של DOWNWORK זה בעצם שילובים שהיו עושים בריצפה, למשל ריקוד רוסי,כל מיני סיבובים, והמציאו צעדים מוזרים שהיו עושים בריצפה ועוד המון תרגילים שפשוט זרמו עם הרעיון ושילבו כמובן עם המוזיקה.
לכן כל מי שרוצה להתחיל לרקוד ברייקאדנס הוא צריך ללמוד לרקוד ולא לעשות תרגילים כי יש הבדל,בסופו של דבר ברייקדאנס זה ריקוד, ואחריי זה באים התרגילים המגניבים.
