אני, לא אהיה שם: בסדנה ל"זהות יהודית במדינה דמוקרטית" / נמרוד נוי
13/5/2010
ב- 27/5/2010 תתקיים בכנסת ישראל סדנה בנושא "מדינת ישראל - זהות יהודית במדינה דמוקרטית". את הסדנה מארגנת מפלגת קדימה במסגרת מהלך נרחב ליצירת חזון חברתי משותף לפיתוח חוסנה של החברה הישראלית. אני, לא אהיה שם:
(1) כי אני סבור שמהות הדברים נמצאת כיום בכלל במקום אחר ולא בדיונים מסוג זה, אם ברצוננו לתפוס את השור בקרניו ולהתמודד בנחישות ובאומץ לב עם שאלות האמת והיסוד שלנו. אין לי בעיה בכך שאנשים רוצים לדבר ולהשיח ביניהם בנושאים שונים מתחומי הבטחון והשלום וחברה וכלכלה, מה שאני מכנה בשם 'הגיון המדינה' ו'הגיון המצע הרעיוני'. עד כאן הכל טוב ויפה. אך, אני בא לטעון שדיונים מסוג זה בעת הזאת לא יביאונו לשום מקום. אין בעיסוק בדברים אלה כל חדש והם בחזקת טחינת מים לשוא. הם מונחים על השולחן וגלויים לעין כל. כולנו יודעים את המציאות הישראלית על שלל בעיותיה ומה כבר יוסיף עוד דיון שכזה ועוד דיבורים. בסופו של יום אנו כולנו נבחנים בתוצאות מעשינו ומחדלינו וכך גם הדמוקרטיה שלנו. זהו לדעתי מוקד חיינו האמיתי בימים אלה: היכולת לעשות. זה הדבר המשמעותי ביותר אשר עלינו לתת את הדעת עליו ולהתרכז בו. לא עיסוק סרק בנושאים מוסכמים וידועים מתחומי הגיון המצע הרעיוני והגיון המדינה, אלא כיצד אנו קמים בבוקר ועושים מעשה של אמת. כיצד אנו מגבשים בתוכנו הסכמה לאומית רחבה ועוצמה דמוקרטית, שיאפשרו לנו להוציא אל הפועל את כלל הדברים היפים והנשגבים שאנו מרבים לדבר עליהם. זו העת להעמיד בראש מעיינינו את 'הגיון הפוליטיקה' ולאפשר למערכת הפוליטית לשקם את עצמה ולהחזירה אל מרכז חיינו הציבוריים. אני קובע כאן נחרצות כי מי שסבור שניתן לנהל את המדינה ברמה גבוהה בעוד אנו מתעלמים כליל מן המערכת הפוליטית - ולמעשה כבר ביטלנו אותה מזמן ולא נותר ממנה שריד ופליט והיא משולה לעיי חורבות - טועה ומטעה.
(2) כי עלינו להשכיל לעשות הבחנה ברורה בין חזון המדינה, שהיינו רוצים שתהייה לנו, לבין חזונה של קדימה כמפלגה ואם בישראל. אלה לא אותם דברים והקשר ביניהם הוא עקיף בלבד. הבלבול בעניין זה הוא רב, ועד שלא נבהיר אותו היטב כינוסים וסימנריונים מן הסוג דלעיל רק יגבירו את המבוכה בקרבנו. יש בכך מרכיב חזק של הסחת דעת ופגיעה חריפה ביכולת הקשב שלנו לדברים החשובים באמת בחיינו. כלולים במצב זה יסודות חזקים של תפלול והדחת הציבור והסתתו. עלינו כשליחי הציבור להיות מאוד זהירים בנדון. כבני אדם אנו נוטים לרומם את עצמנו, מבלי שנרגיש ונהיה מודעים לכך, בשרוכי הנעלים של חזונות, ערכים ואידאולוגיות. אנו צריכים להיות מודעים לנטיה אנושית זו בתוכנו ולרסנה. נטיית היתר הערכית שלנו בתקופתנו היא העומדת לנו לרועץ ומייצרת הפסדים עצומים למדינה ולחברה בה. היא המקור הראשוני לפגיעה בחוסנה של החברה הישראלית. דיבורים אשר אינם מביאים לתוצאות איכותיות כלולים בהם מרכיבים רבים של הפרת אמונים יסודית שיש לתת עליה את הדין. בעניין זה הייתי ממליץ לדבר קצת פחות על חזון ועל ערכים. אלו דברים יותר מדי חשובים כדי שנטפל בהם באופן כל כך בלתי מושכל ובלתי מקצועי. והייתי מפנה את תשומת ליבנו לדרכי ואופני התנהלותינו. כשנשכלל אותם ונטייבם נקבל גם באופן מובנה יכולת טובה יותר להתמודד עם שאלות ערכיות של חיינו כאן. זה סדר העדיפות שאני ממליץ עליו ואשר נגזר ממצבנו הנוכחי.
(3) כי להעמיד את הכול תחת המושג מדינה יהודית ודמוקרטית ולהכפיפו לדבר זה היא רדוקציה של החשיבה ותהליכי ההגות הנדרשים והראויים. כך גם באשר לרעיון שתי המדינות לשני העמים. אני מסתייג בכל תוקף מנסיון שכזה ומכך שהוא נגזר ממהלך יחיד של מי שאמורה לייצגנו ולהיות שליחתנו. קרוב קרוב לחזה ובדד בדד מבררת נציגתנו הנבחרת את הדברים לעצמה. איש לא שותף להם. ואין בתוכנו תהליכים נדרשים כלשהם של ליבון, לימוד, צמיחה, התפתחות והפרייה. ואחר כך מתחילים לדהור על הסוסים, וכבר אין מה לעשות, ואיש לא יעצרם, ולא ישאלו השאלות הגדולות והחשובות, ואנא אנו הולכים?
(4) כי מי שמדבר על הצורך בהקשבה ובשיח שיטתי ורציני עם קבוצות וזרמים במדינה, אינו מקשיב לאיש במפלגתו ולא משתפם. אנחנו חברי המפלגה מוזמנים למלא את חדרי ההרצאות בכנסת. מן קהל פסיבי שכזה. תפאורה למשחק הגדול של מישהי שאמורה לייצגנו בשכל טוב, במקצוענות ובתבונה, לשתפנו ולהאזין לנו בקשב רב. איש מאיתנו לא תוכנן לשאת דברים בסדנה הזו. כל הנואמים, או כמעט כולם, באים מחוץ לקדימה. שם כנראה נמצאים האנשים הטובים ולא בקרבנו. שם נמצאת החוכמה האמיתית. זה המסר העולה מן הסדנה הזו. לי אין כל חשק וכל רצון לתת גושפנקא לאירוע שכזה שכך הוא נבנה וכך הוא מתנהל. לי אין כל רצון לתת את ידי ולשתף פעולה עם מי שלא סופרת אותי ואת חבריי במפלגה. עם מי שלא טרחה עד היום לשמוע אותי ולהאזין לדבריי, העומדים היטב בתבחינים של איכות ומקצוענות והם תוצאה של עבודה ברמת העיסוקים הגבוהה ביותר. במשחק הזה אני לא משחק. ומי שלא מאמין בנו אנו גם לא נאמין בו.
