נניח שהתינוק שלכם עדיין בלול. אל תמלאו לו את הלול במשחקים: זה יוצר צפיפות מיותרת וזה מפריע לו להתרכז בכל משחק בתורו. הוא עדיין בגיל שהוא יכול לחקור דקות ארוכות כל צעצוע, לסובב אותו, לנשוך אותו, לנענע ולהשתעשע – הוא לא משתעמם כל-כך מהר.
אם תתנו לו בכל פעם רק צעצוע אחד, הוא יתעסק אתו זמן ממושך ויגלה את כל "סודותיו".
אגב, גם אנחנו, אם ניכנס לחנות צפופה ומפוצצת בסחורה, נתקשה למצוא את מבוקשנו!
הקפידו להסתיר את הצעצועים הנותרים. לכשישתעמם, קחו את הצעצוע שהיה בלול והחליפו אותו בצעצוע אחר. את הצעצוע הקודם הסתירו למספר ימים.
כך התינוק ירגיש שכל יום יש לו כמה צעצועים חדשים, כי יספיק לשכוח את המשחקים המוסתרים. בכל פעם שיצוץ משחק נשכח, הוא ישמח וייהנה מחדש.
אם אתם רוצים להשתעשע אתו, אין צורך שתיכנסו ללול: כנסו לאתר
וקחו כמה רעיונות.
נתייחס כעת לגיל שלוש, למשל, ובוודאי לגילאים הבאים אחריו.(אגב, הרעיון הזה תקף גם לגבינו, ההורים).
אם הילד שגדל הוא הצעיר ביותר במשפחה ( ואין תוכניות להוסיף לו עוד אחים) ויש בארון צעצועים שכבר "קטנים" עליו או שסתם נמאסו, רתמו אותו למשימת פינוי מדפים. הסבירו לו שאם הוא רוצה לקבל צעצועים חדשים, יש לפנות מקום. היעזרו גם באחים הגדולים יותר ותנפו כל מה שמיותר.
אם יש במשפחה המורחבת בני דודים צעירים יותר, הכינו שקית עם כל "המציאות" והעבירו להם את כל הצעצועים שגמרו את הקריירה במשפחה שלכם. תתפלאו לגלות שבני הדודים ישמחו מאד לקבל צעצועים שאולי חמדו בסתר ליבם בכל פעם שביקרו אצלכם וחשקו בהם הרבה יותר מאשר במשחק חדש באריזה נוצצת.
העבירו אותם מסודרים יפה ל-און, רון,יון או שון – ותגלו שזה ממש בון-טון!
אם אין במשפחה או בין החברים/ שכנים ילדים קטנים יותר, קחו את הילד אתכם לסניף הקרוב של ויצו, נעמת או לגן ילדים קרוב ותרמו את ערימת המשחקים שאספתם. כך תרוויחו מכל הכוונים: תשמחו ילדים אחרים, תפנו מקום על המדפים וילדכם ילמד איזה כיף זה לתרום לזולת.
קורה שורץ www.saba-sabta.co.il
