בעולם המודרני אנו נתקלים מדי יום בתביעות אבהות. תביעת אבהות מוגשת לרוב על ידי אם פנויה בשמו של ילדה הקטין כנגד מי שנטען להיות אביו לצורך קביעה כי מולידו הוא אכן אביו. חוזר של משרד הפנים קבע כי לשם רישומו של קטין על שם אביו נדרשת הודעה בדבר הכרה באבהות אשר תימסר למשרד הפנים תוך שנה מיום הלידה על ידי אישה פנויה וגבר הטוען לאבהות על הילד. הצדדים אמורים לחתום על טופס הכרה באבהות בפני עובד בכיר של הלשכה האזורית של משרד הפנים. אם תנאים אלה ימולאו, פרטי האב ירשמו על סמך ההצהרה בהודעת הלידה.
הבעיה נוצרת אם האב אינו מוכן מסיבה כלשהי לפנות למשרד הפנים ולהצהיר על אבהותו עד הגיע הקטין לגיל שנה. כאשר אישה פנויה ילדה את הקטין והאב מתנגד לתביעת האבהות על בית המשפט להכריע בין שתי זכויות יסוד - זכות הקטין לידיעה מיהו אביו, שהינה זכות חשובה הנגזרת מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, מול זכות היסוד של האב שלא להיפגע בגופו בגין בדיקת רקמות. האישה יכולה לבקש מבית המשפט להורות על מתן צו לקיום בדיקת רקמות שיש בה כדי להוכיח באופן היעיל והטוב ביותר קיומה או העדרה של אבהות, אך אין חובה על האב להסכים לבדיקה. סירוב מצד האב במקרה שכזה, אינה מיטיבה עם האב ורואים בסירוב נימוק משמעותי אשר על פיו יוכרע הדין. יש לציין כי בית משפט עלול לחייב אדם סרבן לבצע בדיקת רקמות במזונות קטין.
חשוב להבין כי המשמעות של תשלום מזונות הינה תשלום מזונות עד הגיע הקטין לגיל 21 או עד סיום השירות הצבאי, המוקדם מביניהם. מדובר למעשה בחיוב ארוך טווח ובכסף רב, לכן חשוב מאוד לשקול את הנושא בטרם עושים טעות שהתשלום עליה הוא יקר מאוד.
ההלכה של בית המשפט העליון היא שעל גבר המקיים יחסי אישיות עם אשה לשאת בתוצאות ולקחת אחריות על כך. ניתן לפנות לבית המשפט בטענה של גניבת זרע מכוח עקרונות דיני הנזיקין השוללים מצג שווא או מצג כוזב וכן מכוח דיני החוזים המחייבים לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב. אך טענה זו עדיין לא נתקבלה בפסיקה.
במקרים בהם אמו של הקטין נשואה ועולה הטענה כי גבר אחר שאינו בעלה הוא אביו של הקטין הרי שקיימת חזקה לפיה "רוב הבעילות אחר הבעל", דהיינו רואים את הבעל כאביו של הקטין, בגלל החשש למימזור הקטין, נוכח החומרה הנובעת בהלכה היהודית מהכרזתו של צאצא כממזר (אחד האיסורים החמורים על ממזר הינו האיסור להתחתן).
ענת אשבל|גישור בישראל || מגשרת בתל אביב
