פוליו ? המחלה, החולים, החוק והפיצוי
מאת: אלון אהרונוב
המחלה
מחלת ה"פוליו" (שיתוק ילדים) הנגרמת על ידי נגיף ה"פוליו" הייתה בעבר מהמחלות הנפוצות ביותר בעולם וגרמה למותם של מאות אלפי אנשים. ה"פוליו" היכה גם בישראל, החל מסוף שנות ה-40 וכל אורך שנות ה-50. אלפי ילדים ישראלים לקו בשיתוק.
נגיף הפוליו (בלועזית: פוליומיאליטיס) פגע בכל שכבות האוכלוסייה ללא הבדל דת, גזע ומין ואף בעבר נטו לחשוב כי נשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, לקה במחלה עד שמחקר מקיף שפורסם ובדק ביסודיות את נתוני מחלתו מצא כי בסבירות גבוהה לכך שהסיבה לשיתוקו לא הייתה מחלת ה"פוליו".
בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 פותח חיסון נגד פוליו (התרכיב המוחלש) שהוריד מהותית את מספר החולים. תרכיב הנגיפים המתים של ד"ר יונה סאלק לא פתר לגמרי את הבעיה. החיסון של אלברט סייבין, על בסיס נגיפים מוחלשים, היה טוב יותר.
בישראל של שנות ה-50 זוהו מקרים של התפרצות מחלת ה"פוליו" כתוצאה מקבלת התרכיב המוחלש. לכן ב-1989 החלו במתן חיסון מומת לפני החיסון בתרכיב המוחלש, ומאז לא אירע אף מקרה של שיתוק ילדים בין מקבלי החיסון.
אך הטיפול של מדינת ישראל בנפגעי פוליו, רובם ילדים, היה לקוי. ניתוחים אורתופדיים שגויים גרמו לנזקים חמורים בקרב חולים רבים. הרופאים גיששו באפילה, והילדים היו שפני-נסיונות של הממסד הרפואי הישראלי. הילדים הללו גדלו, התבגרו והחלו לתבוע פיצוי על מה שעברו.
חוק הפוליו
לאחר מאבק ארוך, נחוש ועיקש של חולי פוליו נגד המדינה, הם נחלו ניצחון גדול. בשנת 2007 התקבל בכנסת ברוב גדול וללא מתנגדים "חוק פיצוי לנפגעי פוליו התשס"ז 2007" אשר מטרתו לפצות את חולי ה"פוליו" שחלו במחלת ה"פוליו" בישראל ובכך לבטא את מחויבות המדינה כלפיהם.
חוק הפוליו מכיל מספר הגדרות אשר השפיעו על החלטות המוסד לביטוח לאומי בדבר הכרה באדם כ"חולה פוליו" ע"פ החוק:
- מחלת ה"פוליו"- מחלת שיתוק ילדים לרבות החמרה מאוחרת של המחלה.
- "נפגע פוליו"- תושב ישראל שלקה בישראל במחלת שיתוק ילדים ושרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים קבעו כי נגרמה לו נכות עקב אותה המחלה.
- "תושב ישראל"- מי שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור לענין חוק הביטוח הלאומי, וכל עוד הוא תושב כאמור.
המוסד לביטוח לאומי שילם עד כה פיצויים ע"פ חוק ה"פוליו" למי שהוכיח כי חלה בישראל, אחרי קום המדינה ונותרה לו נכות מוכחת. חולי ה"פוליו" עברו שבעת מדורי גיהנום כדי להמציא מסמכים משנות הארבעים, החמישים והשישים, מסמכים שבדרך כלל נשרפו על ידי בתי החולים. המעטים ששמרו על המסמכים הישנים חסכו לעצמם פרוצדורה קשה מול המוסד לביטוח לאומי.
חוק הפוליו מתרחב
ב-1.2.10 קיבל בג"ץ את העתירה של 13 נפגעי פוליו אשר תביעותיהם נדחו ע"י המוסד לביטוח לאומי, בטענה שחלו במחלת ה"פוליו" לפני קום המדינה. בכך הכיר ביטוח לאומי בכל מי שחלה במחלת ה"פוליו" בישראל גם אם מדובר באילו שחלו ב"פוליו" לפני קום מדינת ישראל, משמע מ-1.2.10 גם חולי פוליו שחלו לפני ה' באייר תש"ח (1948), יוכרו כחולים ע"פ חוק הפוליו.
ב-21.3.10 הכיר הביטוח הלאומי בחולת פוליו שחלתה בגיל שנה בהודו ועלתה לישראל בשנות השמונים וחלה החמרה במצבה בארץ (פוסט פוליו), הכרה זאת באה לאחר דחייה ותביעה של החולה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א. לאור הכרה זאת ניתן ללמוד כי חולי פוליו שחלו בחו"ל וחלה החמרה במצבם בישראל יוכלו לקבל פיצוי ע"פ חוק ה"פוליו".
הפיצוי
חוק ה"פוליו" קובע שני סוגי פיצוי: פיצוי חד פעמי וקצבה.
פיצוי חד פעמי: הפיצוי החד פעמי נע בין 50,000 ש"ח לחולי פוליו שנכותם עד 75% נכות ע"פ חוק ה"פוליו" ועד 120,000 ש"ח לחולים שנכותם מגיעה לכדי 100% נכות.
פיצוי זה משולם בשני חלקים: המחצית הראשונה בעת ההכרה, והמחצית השניה לאחר 12 חודשים מיום תשלום המחצית הראשונה.
קצבה: בנוסף לפיצוי החד פעמי מעניק חוק ה"פוליו" קצבה חודשית לבעלי נכות מעל 20% כתוצאה ממחלת ה"פוליו". גובה הקצבה נע בין 800 ש"ח לבעלי 20% נכות ועד כ-4,000 ש"ח לבעלי 100% נכות.
בעלי נכות נמוכה מ-20% יקבלו מענק חד פעמי במקום קצבה בגובה של 70 קצבאות.
קצבאות והמענקים ע"פ חוק הפוליו פטורים ממס הכנסה ומתשלום ביטוח לאומי ומס בריאות. הם אינם ניתנים להעברה או לעיקול בדרך כלשהי, אלא לשם תשלום מזונות.
כמו כן ניתן לקבל פיצוי ע"פ חוק הפוליו במקביל לקבלת קצבאות אחרות מהמוסד לביטוח לאומי כקצבת זקנה, שארים, נכות כללית ועוד.
"זכותי", המתמחה במימוש זכויות רפואיות, טיפלה עד כה במאות חולי פוליו אשר קיבלו באמצעותה את כל המגיע להם ע"פ החוק. אנו מכירים היטב את החולים, את המחלה, את החוק וכיצד לסייע לאזרחי ישראל לזכות בפיצוי כספי מכובד.
אלון אהרונוב הינו יועץ מס המתמחה במימוש זכויות רפואיות ומשמש כמנכ"ל חברת "זכותי".
