קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד 

קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד
מאת: הילה פורת, עו"ד*




היותו של אדם "עובד" או "קבלן עצמאי" נקבע על פי מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה בין הצדדים. מעמד זה אינו נקבע עפ"י התיאור שהוסכם ע"י הצדדים או ניתן ע"י אחד מהם, אלא נקבע מבחינה משפטית עפ"י נסיבות המקרה כהווייתן.

אין הגדרה אחת ויחידה המשמשת אמת מידה לקביעת יחסי עובד מעביד. בתי הדין לעבודה נוקטים ב"מבחן מעורב" להכרעה בסוגיה זו, כאשר המרכיב הדומיננטי הוא "ההשתלבות במפעל".

מכלול הסממנים והעובדות, המפורטים להלן, נותנים במצטבר תמונה כוללת ושלמה על מהות היחסים בין הצדדים:

א. מבחן ההשתלבות במפעל -
המרכיב הדומיננטי לקביעת קיומם של יחסי עובד מעביד הינו "מבחן ההשתלבות במפעל".
למבחן ההשתלבות 2 פנים - פן חיובי ופן שלילי:
הפן החיובי - תנאי להשתלבות במפעל הוא שקיים מפעל יצרני לשירותים, אשר הפעולה המבוצעת נחוצה לפעילות הרגילה של המפעל ושמבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני הרגיל של המפעל ועל כן איננו "גורם חיצוני". אחד הביטויים לפן זה של מבחן ההשתלבות במפעל הינו שהרחקתו של האדם שבו מדובר תפגע בפעילות הרגילה, היום-יומית והשוטפת של המפעל או השירות וזאת להבדיל מהמצב לגבי אדם שפועל כגורם חיצוני למען המפעל או השירות אשר פעולתו באה מבחוץ - להשלים את פעולת המפעל או לאפשר אותה.
הפן השלילי - שהאדם בו מדובר אינו בעל עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני. אין סימן היכר אחיד ל"עסק עצמאי" בכל ענפי הפעילות והכל תלוי בראש וראשונה במהות העסק. שאלות המפתח לענין זה הינן: האחת - השקעות בעסק, והשניה - סיכויי רווח והפסד בגינן. כאשר יש בפעילות מבצע העבודה משום סיכויי רווח והפסד ואפשרות להרחבת היקף הפעילות, נראה שמדובר בעסק עצמאי. העובדה שלאדם שבו מדובר יש קשרים עסקיים עם לקוחות נוספים, אינה שוללת יחסי עובד מעביד בינו לבין לקוח ספציפי. יש לבחון כל מערכת יחסים בנפרד. אין לראות בעובדת ביצוע עבודות שלא בחצרי מקבל העבודה (למשל - בבית) כמעידה על כך כי מדובר בעובד עצמאי. יש לבחון, בהקשר של פן זה, את מידת הפיקוח והשליטה של מזמין העבודה על מבצע העבודה. כמו כן, יש לבחון את מסגרת העבודה - ימים ושעות קבועים.

ב. מבחן כלי העזר לביצוע העבודה -
(1) היעזרות בכלי עזר אינה מטה בהכרח את הכף לצד זה או אחר, הכל תלוי בטיב הכלי, בשווי הכספי ובמשקל שנועד לו בהתקשרות שבין הצדדים.
(2) השאלה אם בעלות בכלי העבודה הופכת את המשתמש בו לבעל עסק עצמאי תידון אף היא בהתאם לגודל ההשקעה. לכן - השקעה במשאית תהפוך את בעל המשאית לבעל עסק עצמאי וזאת אף אם הנהג נותן שירותי הובלות במשאיתו למפעל אחד ויחיד.
(3) בבחינת נשוא ההתקשרות יש לבחון מה היה עיקר ומה היה טפל - אם כלי העבודה היה העיקר כגון: דחפור או משאית והטפל היה הפעלת הכלי, או שהעיקר היה עבודת האדם בעת שהכלי שימש רק לעזר.

ג. מבחן הקשר האישי -
(1) זהו מבחן שלילי לפיו בהיעדר קשר אישי לא יחשב אדם לעובד, אולם עצם הקיום של קשר אישי אינו מביא בהכרח למסקנה כי היחסים בין הצדדים הינם יחסי עובד מעביד.
(2) הזכות להעביר ביצוע עבודה לאדם אחר ולא לבצעה אישית, או החובה להעמיד "מחליף" לביצוע העבודה שוללים את קיום יחסי עובד-מעביד. לעובד לא קנויה הזכות להעמיד עובד אחר תחתיו שלא בהסכמת המעביד. מנגד, היעזרות שולית באדם אחר לשם ביצוע עבודה אינה שוללת את יחסי עובד-מעביד.

ד. צורת תשלום השכר -
(1) בדרך כלל, יחסי עובד-מעביד הינם תוצאה של הסכם הכולל חובת תשלום לאדם הנותן את השירות.
(2) מנגד, הבסיס לחישוב שכר העבודה (יחידת זמן, יחידת תוצרת, חלק מפרי העבודה, חלק מרווחים), בתלוש משכורת או כנגד חשבונית מס, אינם משמשים ואינם קובעים בשאלת קיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעביד.

ה. ניכוי מס הכנסה במקור ותשלומים בגין תנאים סוציאליים-
ניכוי מס הכנסה במקור לאדם או תשלומים למס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי כעצמאי יכולים לשמש כבסיס למעמד האדם כעובד או כבעל עסק עצמאי, אך אין בהם כדי לקבוע או לשלול בצורה חד משמעית את מעמדו.



* עו"ד הילה פורת - מומחית בדיני עבודה ומנהלת אתר עולם העבודה - הפורטל למעסיקים ועובדים www.hilaporat.co.il