צילום רחוב 

צילום רחוב הוא אמנות של בחירה, בניגוד לצילום אולפן, דוגמנות או דומם, 
השליטה של הצלם בארועים מוגבלת, התוצאה למעשה הינה תוצאה של מספר בחירות, חלק מהצלמים אפילו הופכים חלק מהבחירות ללא רלונטיות במטרה שהתוצאה תהיה נקיה מהשפעות טכניות ותתבסס על בחירה שאינה טכנית , 
בחירה טכנית היא בחירת החשיפה, מהירות הסגר, עומק שדה וכדומה , 
כדי למנע מהשפעה של בחירה זאת על התוצאה ישנם צלמים שמעדיפים לצלם במצלמות פולארויד, הולגה, לומו וכדומה , חלקם מצלמים במצלמות דיגיטליות במצב "אוטומטי", 
מה שנשאר למעשה זה צילום שבו הצלם צריך לזהות את הארוע - רצוי עוד לפני שהוא קורה - "זהוי פוטנציאל", ולהיות מוכן לבצע את החשיפה בתזמון הטוב ביותר, אם אפשר מנקודת הצילום הטובה ביותר ועם קומפוזיציה טובה ביותר, 
למעשה צילום במצלמה עם "קצבאש" גבוה הופכת את הצילום למה שחלק מהצלמים יגדירו כ"משחק לא הוגן" - האומנות נעלמה מהצילום והפכה לאמנות של "בחירת התמונה הטובת מתוך...",
צלמים מסויימים כגון קן רוקוול טוענים שככול שהצילום (צילום רחוב ביחוד) יהיה יותר נקי מטכניקה כך התוצאה תהיה יותר "צילום אוטנטי" ולא משחק מכור, 
בניגוד לצילום יזום מה שקובע זה לא האיכות הטכנית אלא הסיפור, הסיטואציה והאוטנטיות, 
לכן יש צילומי רחוב באיכות "זועתית" שהם עדיים נחשבים לטובים מסוגם, 
ניתן להגדיר ולסווג באותם מילים גםצילומי מלחמה , 
שיפור איכות צילום רחוב הינה בעיקר ע"י שיפור ההזדמנות לצילום, ראיה מקדימה של ארועים צפויים, תכנון טכני מבעוד-מועד כגון כיון מראש של פוקוס ועומק שדה, 
חלק מצלמי הרחוב עדיין מעדיפים צילום בפילם על-פני צילום דיגיטלי כיון שברוב המיקרים פילם יותר סובלני לשגיאות בחשיפה וניתן לקבל ממנו פרוט במקרים שבהם הסנסור נכשל, 

מצלמות עדיפויות לצילום רחוב הינן מצלמות מד-טווח ולא רפלקס, עדשות עם מפתח גדול , 
בחלק גדול מהמיקרים יש עדיפות לצילום מונוכרומטי ולא ציבעוני כיון שמה שעושה את הסיפור זו הסיטואציה ולא הציבעוניות ,