כתום בשדה המפ"א
מאת: מיכאל פנחס, סמנכ"ל הנדסה, אגינקס תקשורת michael@aginix.co.il
החלטת משרד התקשורת להעניק לחברת פרטנר רישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) ייחודי עם קידומת 074-7 לשירותי הטלפוניה הנייחת, מסמנת, למעשה, את יריית הפתיחה לתחילת התחרות בשוק התקשורת במגזר העסקי, לאור כניסתם לשוק המפ"א של כל המתחרים העיקריים (חברות סלקום ופרטנר) לקבוצת בזק.
למעשה, כפי שציינתי במאמר הקודם, השחקנים המשמעותיים למגזר העסקי יהיו חברות בעלות תשתיות פיזיות, שיכולות לתת פתרון כולל מקצה לקצה. לסלקום יש פריסת תשתיות של סיבים אופטיים רחבה יחסית, ולחברת פרטנר קיימת תשתית של סיבים בעקבות רכישת פעילות חברת מד-1/ 1-IC. אומנם, חברת HOT מפעילה תשתית עצמאית של סיבים אופטיים, אך היא תהיה שחקנית פחות משמעותית בתחרות מול חברת בזק למגזר העסקי בעיקר משתי הסיבות הבאות:
* נוכחות מצומצמת במגזר העסקי, הן שיווקית והן מבחינת תשתיות פיזיות.
* אפשרויות מצומצמות יותר להציע חבילות תקשורת משולבות, אלא אם חברת HOT תקבל רישיון ממשרד התקשורת למפעיל סלולרי וירטואלי (MVNO).
ההכנסות של חברות סלקום ופרטנר בלבד מסתכמות בלמעלה מ- 11 מיליארד - בשנה (מעל 40% מסה"כ ההכנסות מכלל שוק התקשורת), ולכן האפשרויות שלהן להפעיל חבילות תקשורת משולבות למגזר העסקי הן רחבות ביותר.
דוגמא אחת לחבילה אפשרית מחברות אלו באה בעקבות כניסת טכנולוגיית FMC (Fixed Mobile Convergence) שמשמעותה: שילוב התקנים ניידים ונייחים כשירות תקשורת משולב עם מספר טלפון אחד. עפ"י תחזיות של חברות מחקר בינלאומיות, תחל בשנים הבאות צמיחה משמעותית במכירת מכשירים דואליים משולבים סלולר ו- WiFi במכשיר אחד. באמצעות טלפון סלולרי משולב WiFi ניתן לנהל שיחות VoIP בעלויות נמוכות ביותר בכל "הנקודות החמות" ( Hot Spots) ההולכות ומתרבות ברחבי הגלובוס.
אין ספק שמכשיר אחד / מספר אחד, הן לרשת הקווית והן לרשת הסלולרית, יהווה ערך מוסף ללקוחות העסקיים, והוא גם ייצר תוכניות תמחור משולבות חדשות לחברות הסלולריות.
דוגמא שנייה הינה המודל של תגמול הלקוחות העסקיים בגין שיחות נכנסות, כפי שכתבתי עליו במאמר שפורסם לפני כשנה: "כיצד להפוך סעיף הוצאה תקשורתית לבזק לסעיף הכנסות מספקי התקשורת".
מודל זה של תגמול לקוחות עסקיים בזיכוי כספי בגין שיחות נכנסות, שמייצר הכנסה משמעותית למפעילי התקשורת, אומץ ע"י מרבית מפעילי המפ"א החדשים. לכן, כל החברות העסקיות שמפעילות מוקד מענה טלפוני גדול, "מחוזרות" ע"י כל מפעילי התקשורת.
בטווח הקצר, עד למועד ביטול כל ההגבלות הרגולטוריות וההפרדה המבנית הנדרשת לפי הנחיות משרד התקשורת, מי שתיפגע מהתהליכים לעיל היא בעיקר חברת פלאפון, שבשלב זה לא תוכל להציע חבילות תקשורת משולבות, בדומה לחברות סלקום ופרטנר, וכמובן חברת בזק שתפסיד חלק מנתח שוק המפ"א.
יחד עם זאת, אין לצפות שההכנסות של חברות סלקום ופרטנר תצמחנה באופן משמעותי עם כניסתן לשוק המפ"א, היות ומדובר באחוז הכנסה שולי יחסית, מול ההכנסות מהשירותים הסלולריים. גם בתחזית האופטימית ביותר, ההכנסות של חברות סלקום ופרטנר משירותי המפ"א בתום 3 שנות ראשונות לתחרות, לא תעלנה על 5% מסך ההכנסות שלהן משירותים סלולריים.
החשיבות של כניסת החברות הסלולריות למגזר העסקי בתחום המפ"א הינה בהיבט הגדלת מגוון פתרונות התקשורת שיהיו בשוק, שיפור הזמינות והפחתה בעלויות התקשורת לכלל השוק. לחברות הסלולאריות תהיה התרומה בעיקר לעניין שמור הלקוחות העסקיים, צמצום הנטישה, ומעבר בין הספקים הסלולריים, שיהווה גורם מאוד משמעותי עם הפעלת תוכנית ניוד מספרים לקראת סוף שנת 2007.
מאת: מיכאל פנחס, סמנכ"ל הנדסה, אגינקס תקשורת michael@aginix.co.il
החלטת משרד התקשורת להעניק לחברת פרטנר רישיון מפ"א (מפעיל פנים ארצי) ייחודי עם קידומת 074-7 לשירותי הטלפוניה הנייחת, מסמנת, למעשה, את יריית הפתיחה לתחילת התחרות בשוק התקשורת במגזר העסקי, לאור כניסתם לשוק המפ"א של כל המתחרים העיקריים (חברות סלקום ופרטנר) לקבוצת בזק.
למעשה, כפי שציינתי במאמר הקודם, השחקנים המשמעותיים למגזר העסקי יהיו חברות בעלות תשתיות פיזיות, שיכולות לתת פתרון כולל מקצה לקצה. לסלקום יש פריסת תשתיות של סיבים אופטיים רחבה יחסית, ולחברת פרטנר קיימת תשתית של סיבים בעקבות רכישת פעילות חברת מד-1/ 1-IC. אומנם, חברת HOT מפעילה תשתית עצמאית של סיבים אופטיים, אך היא תהיה שחקנית פחות משמעותית בתחרות מול חברת בזק למגזר העסקי בעיקר משתי הסיבות הבאות:
* נוכחות מצומצמת במגזר העסקי, הן שיווקית והן מבחינת תשתיות פיזיות.
* אפשרויות מצומצמות יותר להציע חבילות תקשורת משולבות, אלא אם חברת HOT תקבל רישיון ממשרד התקשורת למפעיל סלולרי וירטואלי (MVNO).
ההכנסות של חברות סלקום ופרטנר בלבד מסתכמות בלמעלה מ- 11 מיליארד - בשנה (מעל 40% מסה"כ ההכנסות מכלל שוק התקשורת), ולכן האפשרויות שלהן להפעיל חבילות תקשורת משולבות למגזר העסקי הן רחבות ביותר.
דוגמא אחת לחבילה אפשרית מחברות אלו באה בעקבות כניסת טכנולוגיית FMC (Fixed Mobile Convergence) שמשמעותה: שילוב התקנים ניידים ונייחים כשירות תקשורת משולב עם מספר טלפון אחד. עפ"י תחזיות של חברות מחקר בינלאומיות, תחל בשנים הבאות צמיחה משמעותית במכירת מכשירים דואליים משולבים סלולר ו- WiFi במכשיר אחד. באמצעות טלפון סלולרי משולב WiFi ניתן לנהל שיחות VoIP בעלויות נמוכות ביותר בכל "הנקודות החמות" ( Hot Spots) ההולכות ומתרבות ברחבי הגלובוס.
אין ספק שמכשיר אחד / מספר אחד, הן לרשת הקווית והן לרשת הסלולרית, יהווה ערך מוסף ללקוחות העסקיים, והוא גם ייצר תוכניות תמחור משולבות חדשות לחברות הסלולריות.
דוגמא שנייה הינה המודל של תגמול הלקוחות העסקיים בגין שיחות נכנסות, כפי שכתבתי עליו במאמר שפורסם לפני כשנה: "כיצד להפוך סעיף הוצאה תקשורתית לבזק לסעיף הכנסות מספקי התקשורת".
מודל זה של תגמול לקוחות עסקיים בזיכוי כספי בגין שיחות נכנסות, שמייצר הכנסה משמעותית למפעילי התקשורת, אומץ ע"י מרבית מפעילי המפ"א החדשים. לכן, כל החברות העסקיות שמפעילות מוקד מענה טלפוני גדול, "מחוזרות" ע"י כל מפעילי התקשורת.
בטווח הקצר, עד למועד ביטול כל ההגבלות הרגולטוריות וההפרדה המבנית הנדרשת לפי הנחיות משרד התקשורת, מי שתיפגע מהתהליכים לעיל היא בעיקר חברת פלאפון, שבשלב זה לא תוכל להציע חבילות תקשורת משולבות, בדומה לחברות סלקום ופרטנר, וכמובן חברת בזק שתפסיד חלק מנתח שוק המפ"א.
יחד עם זאת, אין לצפות שההכנסות של חברות סלקום ופרטנר תצמחנה באופן משמעותי עם כניסתן לשוק המפ"א, היות ומדובר באחוז הכנסה שולי יחסית, מול ההכנסות מהשירותים הסלולריים. גם בתחזית האופטימית ביותר, ההכנסות של חברות סלקום ופרטנר משירותי המפ"א בתום 3 שנות ראשונות לתחרות, לא תעלנה על 5% מסך ההכנסות שלהן משירותים סלולריים.
החשיבות של כניסת החברות הסלולריות למגזר העסקי בתחום המפ"א הינה בהיבט הגדלת מגוון פתרונות התקשורת שיהיו בשוק, שיפור הזמינות והפחתה בעלויות התקשורת לכלל השוק. לחברות הסלולאריות תהיה התרומה בעיקר לעניין שמור הלקוחות העסקיים, צמצום הנטישה, ומעבר בין הספקים הסלולריים, שיהווה גורם מאוד משמעותי עם הפעלת תוכנית ניוד מספרים לקראת סוף שנת 2007.
