שלום לכולם !!
החומר מובא מתוך הניוזלטר (חדשון) בנושאי ערבית מדוברת, של מחלקת הערבית המדוברת של "שער למגזר".
נתחיל עם פתגמים ונתגלגל איתם הלאה.
רגע לפני הפתגמים- סדר הארוחות:
ארוחת בוקר- פטור
ארוחת צהרים- ע'דא (אמור: רדא)
ארוחת ערב- עשא
לגבי השורש פ.ט.ר – נוכל לדבר על קשר לעברית ולשפות השמיות. בעברית הפטרה היא קטע לפרשת השבוע, הנקרא מתוך ספרי הנביאים. אנו מכירים פיטורין, פטור ולא עלינו גם פטירה, שכולם מציינים סיום. אנו מכירים גם את מצוות "פטר חמור", שעל פיה חייבים לפדות את העיר הבכור(בן האתון) בהקרבת שה. כאן התהפכו היוצרות והפטר הוא דווקא הראשון, אלא אם הכוונה היתה שבהיוולדו סיים את תקופת הנערות של אמו.
ובערבית?
ארוחת הבוקר, ה- פטור מציינת את "צום" הלילה, החג הקטן נקרא "עיד אל פטר" לציון סיום צום הרמדאן והארוחה המסורתית בסיומו של כל יום צום ברמדאן נקראת "אל אפטאר".
אז לפתגמים:
בתע'דא קבל מא יתעשאני-
אוכל אותו לארוחת צהרים לפני שיאכל אותי לארוחת הערב. מקביל ל "הקם להורגך השכם להורגו".
תע'דא ותהדא, תעשא ותמשא
תאכל צהרים ותירגע, תאכל ערב ותתהלך. המתכון לחיים בריאים- סייאסטה אחרי ארוחת צהריים, פעילות גופנית קלילה בערב.
ופתגם מיוחד למי שהגיע לארוחה מבלי שהוזמן-
יא ג'א בדון עזימה, יא קליל אלכימה
הו הבא בלי הזמנה, הו פחות הכבוד. מי שבא בלי הזמנה- אין לו כבוד
על חברים:
כמה מילים משמשות עבור "חבר":
צאחב (אמור סאחב)- הוא החבר הקרוב האישי והותיק.
רפיק- חבר בקבוצה עם רקע ארגוני, חברי.
צדיק (אמור: סדיק) – מעין "ידיד"
זמיל- עמית, חבר לעבודה, קולגה
ועוד שני פתגמים מעולם החברים:
אן כאן צאחבכ עסל, מא תלחסוש כלו
אם היה חברך דבש, אל תמצוץ את כולו (עברנו בניוזלטר'ז קודמים, כולל הסבר על צורות שלילה)
הדא צאחב הדא? יסחבו אלכלאב
זה חבר זה? (ש)יסחבו (יקחו) אותו הכלבים
סלנג, לסיום:
בכרה פי(ל)משמש- מחר בעונת המישמש. נאמר כמשל למשהו שלא יקרה, כמו עונת המישמש הקצרה (והמתולעת) מאד.
דודה- תולעת. נאמר אצלנו על מישהו שיש לו שגעון למשהו, תאווה מיוחדת, וגם "קריז" לסמים. מדוד- מתולע.
אינשאללה- / אן-שאא-אללה, אם ירצה השם (אי"ה). אם הדובר אינו דתי אדוק ומסור- הוא אומר "אינשאללה" רק כדי לצאת ידי חובה ואינו מתכוון לעמוד במילתו. מקביל במשמעות ל "לא נלך לרב"....., כאשר אין כוונה לעמוד בהתחייבות.
אבדאי- המילה המקורית היא "קבדאי", אדם רב כוח שלוקח ומרים משאות. ה- ק' הפכה בלהג העירוני ל- א'. בסלנג הכוונה לבריון, שוויצר.
תמוי- הגיע מהמילה הערבית "טמע" שמשמעותה חמדן, גרידי.
טיארה- מטוס. בסלנג שלנו- עפיפון. מכאן מטאר- שדה תעופה, טיארג'י- טייס.
וכאן נכניס המלצה חמה על הסרט הירדני "קפטן אבו רעד"- סרט יפה ואנושי ששווה ללמוד ממנו גם קצת ערבית מדוברת.
מנגל- מערבית מנקל, שורש נ.ק.ל –להעביר. במקור זהו כלי להעברת הגחלים החמות. הק' הפכה לג' בלהג הבדואי, כמו שראינו בעבר את ה- נגלה/נקלה- נסיעה, העברה
יאבאיה !!! קריאת צער/הפתעה- מערבית יאבא, יא אבא, יא אבוי- קריאה לאבא (או לאבינו שבשמיים בעת צרה.
נסיים כאן, עם הזמנה להכנס לאתר "שער למגזר"- לימודי ערבית מדוברת
וליהנות מהניוזלטר'ז הקודמים ומקבצי אוצר מילים.
להתראות בניוזלטר הבא
צוות הערבית המדוברת של "שער למגזר"
ניר פלוטקין M.A. מנכ"ל "שער למגזר" - פעילות מקיפה במגזר הערבי. http:/www.lamigzar.com/