שמות מתחם - דומיינים , איגוד האינטרנט הישראלי - ISOC ו אפריקה 

שמות מתחם – דומיינים , ISOC - איגוד האינטרנט הישראלי ו אפריקה.

שם מתחם ( Domain name ) הוא בסיס של כל אתר אינטרנט. כל אתר אינטרנט באשר הוא צריך כתובת אינטרנטית.
אמנם ניתן להציג אתרים תחת שמות דומיינים של אחרים - דוגמת Yoursite.domain.com או www.domain.co.il/Yoursite אבל מבחינת המראה הפרסטיז' והפרקטיקה אין כמו דומיין עצמאי  www.Yoursite.co.il.
לכל מדינה יש גורם ראשי אחד שהוסמך על ידי הארגון העולמי ICANN. גוף זה הוא האחראי על רישום השמות במדינה וייתכנו רשמי משנה הרושמים תחתיו את שמות המתחם.

איגוד האינטרנט הישראלי הוא עמותה ללא מטרת רווח – מלכ"ר. כתובת האיגוד באינטרנט - www.isoc.org.il. להלן ציטוט מאתר האיגוד המגדיר את מטרות העמותה - " איגוד האינטרנט הישראלי (ISOC-IL) הוא עמותה הפועלת לקידום השימוש באינטרנט לצורכי מחקר, תקשורת ושיתוף פעולה בין גורמי שונים. ISOC-IL הוא סניף של איגוד האינטרנט הבינלאומי " .
שימו לב , אין כאן מילה אחת על מקורות ההכנסה העצומות והבלעדיות של האיגוד:
1) רישום שמות המתחם – DOMAIN בסיומת ישראלית - מקור ההכנסה העיקרי של האיגוד.
2) ניהול ה IIX – מחלף האינטרנט הישראלי – אליו מחוברות כל ספקיות האינטרנט הישראליות. (ואולי בעצם ה- IIX נמצא בהגדרה של תקשורת ושת"פ בין גורמים שונים?!)
* כלום ייתכן שאין קשר מוצהר בין מטרות הארגון מחד ורישום הדומיינים שהוא מקור ההכנסה העיקרי של האיגוד מאידך? ונשאל שאלה רטורית - האם זה תקין
* הייתכן כי רישום הדומיינים הוא רק משאבת כספים לצרכים אחרים של הארגון בהם הוא משקיע? . נראה שכך.

איגוד האינטרנט הישראלי, הנו הגורם היחידי המוסמך מזה 10 שנים לערך לרשום שמות מתחם בסיומת IL .
עד שנת 1999 עלות רישום דומיין הייתה 60$ מאז ועד תחילת 2007 עלות הרישום הייתה 260 - וחידוש דומיין היה 90 - לשנתיים. בחודש מאי 2006 הודיע איגוד האינטרנט כי בכוונתו להסמיך רשמי משנה לדומיינים שייבצעו תחתם את העבודה של רישום הדומיינים וחידושיהם. יתרה מכך - נציגי האיגוד נתנו להבין שעם כניסתם של רשמי משנה מחיר הדומיין וחידושו אפילו יירד. הם רק לא אמרו שלפני שמחיר החידוש יירד הוא יתייקר פי - 270% .

************************************

 כאמור, לפני "פתיחת השוק" (עוד אמירה אומללה שהתבררה כמטעה) המיוחלת של תחילת 2007 עלות רישום דומיין הייתה 260 - לשנתיים. חידוש דומיין לאחר מכן הייתה 90 - לשנתיים ( 45 - לשנה).
עד היום על מחיר הרישום הגבוה הבליגו בעלי האתרים הישראלים בעיקר מאחר שעלות רישום שם המתחם-הדומיין, הייתה סבירה. בעלי אתרים ישראלים אחרים שלא היו מוכנים לשלם את המחיר של 260 - לשנתיים ( 60$ לערך) הזמינו דומיינים בינלאומיים בסיומת COM , NET ו ORG שעולים בסה"כ 7$~ לשנה – כ 30 - לשנה בלבד.
המגמה הכללית בכל העולם ובעיקר בדומיינים בסיומת הבינלאומית COM היא ירידת מחירים- הודות להוספת רשמי משנה והגדלת התחרות בינהם . ממחיר של 35$ לרישום דומיין עולמי לשנה לפני 10 שנים המחיר צנח לכדי 7$ לשנה. גם מחירי הדומיינים במרבית מדינות המערב אינם כה רחוקים ממחירי ה דוט קום. בניגוד למגמה כלל עולמית זו , בישראל , ללא הודעה מוקדמת התעריפים הועלו. האיגוד השווה דמי החידוש ואת דמי הרישום באתר שלו ל 230 - . ובכך העלה את דמי החידוש ב- 140 ?. רשמי המשנה החדשים כאילו עושים טובה ומציעים לרכוש ו או לחדש דומיין ב- 20$ לערך לשנה. כמעט 100 - כולל מע"מ לשנה אחת בלבד. תעריף זול בכמה שקלים מהתעריפים החדשים של איגוד האינטרנט דהיום , אך עדיין יקרים פי שתיים ומעלה מהתעריף שהיה נכון עד סוף שנת 2006.
כל זאת קרה בשעה שהאיגוד נשאר עם יתרות זכות של מיליוני שקלים בקופה שלו כל שנה, וזאת אחרי שהוציא על פרויקטים שונים לקידום האינטרנט מי יותר ומי פחות. משמע – די והותר כסף נכנס לאיגוד עד היום בתעריפי הדומיין הישנים. טענות האיגוד שהוא צריך כסף רב יותר לאחזקת המערכת הן טענות לא נכונות בלשון המעטה. שכן ככל שכמות הדומיינים עולה –כך העלות לדומיין צריכה לרדת שכן האחזקה- הינה אותה האחזקה. (ובל נשכח שבשל העלויות המנופחות לרישום בחרו עשרות אלפי ישראלים לרכוש דומיינים בסיומות בינלאומיות ובכך החלישו למעשה את כוחו של הדומיין הישראלי).
כמו כן גם טענות נוספות שהעלו נציגי האיגוד כמו – "אלו המחירים המקובלים בעולם המערבי". אינן נכונות .
המחירים לדומיינים של - אנגליה , גרמניה, דנמרק, צרפת , איטליה, אוסטרליה, בלגיה - נעים בין 9$ ל-13$ ככל שמצאתי . שלא לדבר על יחסיות השכר הממוצע במשק בין המקובל מדינת ישראל ובין אותם מדינות.לו היו מתחשבים  גם ביחס זה של שכר ממוצע במשק לצורך קביעת עלות דומיין– עלות שם המתחם כאן הייתה צריכה להיות 6$ לכל היותר.

מאמר זה אינו בא להתחשבן עם איגוד האינטרנט על מה הוא מוציא את כספי בעלי הדומיינים – ציבור של 94000 דומיינים. לא על כך שהוא יושב בקומה ה-56 בבניין המשרדים היקר ביותר בארץ ומשלם שכירות חודשית של 21K , ולא על כך שהוא מפיק כנסים שאינם קשורים כלל לבעלי הדומיינים בעלויות של מאות אלפי שקלים לכנס, וכן תורם את כספם לפיתוח פרויקטים שאינם קשורים לשמות המתחם. מאמר זה בא להראות שככל שגוף זה יהיה מתקדם, ללא פיקוח ציבורי אין הוא יכול לתפקד לטובת הציבור שמממן אותו. האיגוד טוען שהוא משקיע הכל בחזרה בציבור – אבל הציבור שמממן אותו הוא ציבור שונה מזה שבו  משקיע האיגוד. לא ייתכן שמצב זה ימשיך לשרור. חמורה עוד הנקודה שהאיגוד משתף פעולה עם גורמים ממשלתיים שאינם מתעניינים מהיכן מגיעים כספים אלה של האיגוד. גורמים ממשלתיים אלה אינם מפקחים בשום אופן על האיגוד ופעולתו , ויש לקוות שבעקבות כמה פעולות שנעשו בעת האחרונה מצב זה ישתנה בקרוב.

********************************************

 להלן הגדרת מונופול ומאפייניו לפי אתר ויקיפדיה:
מונופול (מיוונית "מו?נו?ס", אחד ו"פו?ל?י?ן", למכור) הוא מונח המגדיר בעלות או שליטה בלעדית של גורם מסוים בתחום חיים כלשהו. בתחום הכלכלה מגדיר המונח מצב בו בשוק של מוצר (או שירות) מסוים קיים מוכר אחד בלבד (מה שמקנה לאותו גורם, הקרוי בעל המונופול או מונופוליסט, שליטה בתחום פעילות בשוק, לרוב תוך הגבלה של התחרות בו).
מאפייני מונופול: למונופול מספר מאפיינים מובהקים, אותם ניתן למצוא בכל מונופול אמיתי, כזה הנהנה מיציבות בשוק (בניגוד למונופול זמני או חולף): -
* מוכר בודד: מונופול טהור קיים בתעשייה שבה גורם אחד הוא היצרן של מוצר או ספק שירות מסוים. גורם או חברה עשויים להיחשב מונופול גם אם נתח השוק של כל המתחרים גם יחד זניח (פחות מאחוז או שניים).
* היעדר חלופות קרובות: השירות ייחודי ואינו ניתן להחלפה על נקלה. לדוגמה, יצרן חומוס השולט ברוב השוק אינו יכול להיחשב מונופול לעולם, שכן למוצר שהוא מציע יש חלופות דומות.
* שליטה במחירים: לחברה או גורם בודד שליטה מוחלטת או קרובה למוחלטת בהיצע התעשייתי כולו במוצר או שירות מסוים, ויש להם השפעה ניכרת על גובה המחיר בו מוצע השירות או המוצר.
* חסם כניסה: במצב של מונופול טהור, אסורה ההתחרות בבעל המונופול. במצב של מונופול שאינו טהור מוצבים חסמי כניסה משמעותיים, המונעים למעשה, גם אם לא להלכה, כניסה של גורמים אחרים.

איגוד האינטרנט עונה על כל מאפייני המונופול ויש לקוות שגם יוכר כזה בקרוב בצורה רשמית בעיקר לאחר שבתחילת חודש ינואר 2007 הוגשה תלונה על פעילותו לממונה על ההגבלים העסקיים. הו אז האיגוד יוכפף לפיקוח ציבורי שאין עליו כלל כיום. האיגוד שמן ראשית דרכו ביקש תמך בהסדרה עצמית של תחום האינטרנט בישראל , הוכיח מעצם פעילותו שאין להשאיר את המצב כפי שהוא ללא רגולציה חיצונית. שכן האיגוד מנצל את המצב בו אינו כפוף לביקורת ופיקוח ועושה בכוחו המונופוליסטי כרשם דומיינים ראשי בישראל כראות עיניו.

איגוד האינטרנט הישראלי עושק הלכה למעשה את כל בעלי הדומיינים הישראלים.
לבעל דומיין אין ברירה למעט לשלם על עליית המחיר מ- 90 - לשנתיים לכדי 40$ - 168 - , ואם מדובר באדם פרטי שלא מקבל החזר מע"מ – הנושא כואב עוד יותר – 194 ?.
בעלי הדומיינים הינם "קהל שבוי" של איגוד האינטרנט. בנימה צינית ניתן לאמור ש בלית ודין ולית דיין יכול האיגוד בשם הרצון לתרום לאינטרנט בישראל וקידום המחקר ומי יודע מה עוד – להעלות את מחירי חידוש הדומיין גם ל- 600 ?. מה שטוב לאינטרנט הישראלי ,טוב לכולנו . השמיים הם הגבול.

הונאה צרכנית

העלאת המחירים של איגוד האינטרנט לא רק שהנה שרירותית ושערורייתית כאחד אלא שגם הינה הפרה חוזית של איגוד האינטרנט הישראלי מול כל בעלי הדומיינים. על סף של הונאת צרכנים – בעלי הדומיינים הישראלים. כפי שהיה כתוב באתר האינטרנט טרם העדכון האחרון של האיגוד – היה כתוב שעלות רישום דומיין הנה 260 - ועלות חידוש דומיין תהיה 90 ?. רבים מבעלי הדומיינים שרכשו במיטב כספם דומיין ב 260 - ציפו לחדשו ב- 90 כמובטח. ובכן נכונה להם הפתעה. יש להבין שהמוצר אותו מוכר האיגוד הינו שירות רב שנתי- ועל כן האיגוד אינו יכול לשנות את תנאי השירות באופן חד צדדי. לצפייה בתנאים כפי שהיו טרם הסחיטה האחרונה - http://web.archive.org/web/20060601092220/http://www.isoc.org.il/domains/registration.html

לדעתי, ובמאמר מוסגר, יש לראות בכספי הדומיינים ששולמו לגוף המתהדר בשם איגוד האינטרנט הישראלי הן לצורך רישום דומיינים והן לצורך חידושם – כספים ייעודיים אשר צריכים להיות מופנים אך ורק לצורך תחזוקת מערכת הדומיינים ולא לטובת פרויקטים שונים שהאיגוד מעוניין בקידומם. זאת על פי החוברת לניהול תקין של עמותות , משרד המשפטים : http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/4893249F-7703-4886-BE46-DDAE9E6EBB0B/7980/NIHOLTAKIN.doc

מה הקשר לאפריקה שהוזכרה בכותרת המאמר אתם שואלים - אנחנו די קרובים לשם פיזית, אבל גם בכל הקשור למנהל תקין. רפובליקת הבננות לא מפסיקה לייצר אייטמים המוכיחים כי הגבול הדק שבין ישראל לאפריקה אינו קיים בכל הקשור למנהל תקין וטובת הציבור.