1.3 פילים לבנים בעיר מאפירה - מספר מקרי מבחן
מנשיה - פיל לבן
תוכנית מנשיה הייתה ביסודה תוכנית לבניית "סיטי" חדשה לעיר תל-אביב המשלבת בתוכה מגורים ועסקים.התוכנית אשר העלתה התנגדויות רבות יושמה לבסוף רק בחלקה. קיום אפשר למצוא במקום מלונות ובניני משרדים לא "סיטי". התוכנית שהועלתה לראשונה בתחילת שנות השישים נפלה לקרקע סוף העשור אך יושמה בשלבים בעקבות העדר תוכנית אב מאושרת לעיר תל-אביב. בשלב מסוים בסוף שנות השבעים ניסתה אף עיריית תל אביב, מתוך שיקולים כלכליים, למשוך את המרכז העסקים הראשי מערבה אל עבר חוף הים ותכנית מנשיה תוכננה מחדש כאזור עסקים מלונות ומסחר. התוכנית נכשלה בגלל כוחות כלכליים מנוגדים הפועלים בשטח ובגלל מחסור בצירי תחבורה אל המקום. מרחב גדול זה אשר היה בעל פוטנציאל להות את ה"סנטראל פארק" של תל אביב המחובר הישר לים הפך ברבות הימים להיות כישלון מוחלט בכל מה שקשור לרווחת התושבים.
13.
כיכר אתרים(נמיר) פיל לבן
אסנת זנדברג (1987) כותבת בעיתון העיר על כיכר אתרים (נמיר), על הכישלון החרוץ של כיכר אתרים כמרכז בידור ותיירות, על מלון "מרינה" שהפתח וניסגר כול פעם מחדש ועל הקולוסאום שעוקב אחריו באותה מתכונת עם שינוים מעטים. כיכר אתרים סימלה בשנות השמונים את הפניית גב פרנסי ומתכנני העיר לים. שדרות בן גוריון (שדרות קרן קיימת דאז) שהיה בין הרחובות היחידים שהגיע לים נסגר במבנה בטון המתרומם מעל קו האופק וחוסם כול שדה ראיה מפנים העיר לכיוון הים. פרויקט כיכר אתרים עורר השתהות רבה כאשר הוקם באמצע שנות השבעים, אולם כבר אז ניתן היה להבחין בדרך הברוטלית בה הפרויקט חוסם את שדרות בן גוריון. כיום, שנים אחרי שהתמוטט הפרויקט נותרה צלקת עמוקה בחוף תל אביב.
חומת המלונות - פיל לבן
אילן שחורי (1983) כותב בעיתון הארץ על התכנון הלקוי לאורך חוף הים של תל-אביב.מציין שבכל עיר כמעט באירופה ובארצות הברית נבנו הרחובות לאורך חוף הים בניצב לרחובות בכדי שיוכלו לראות את החוף מן הרחובות. בתל אבית לא רק שנבנו הרחובות המרכזיים במקביל לחוף אלא שאושרה גם בנית בתי מלון שחוסמים את מראה החוף אפילו מהמטילים שעוברים בסמוך. הטענה שהועלתה על ידי צוות התכנון בנוגע לבניה בצורה זו היא בעיה היסטורית של נגישה תחבורתית הין יפו לתל אביב שחייבת צירים אורכיים שיפשרו תנוע נוחה בין שני חלקי העיר, בין יפו לתל אביב. בקשר לבתי המלון שחורי לא מציין שניתנה לו איזה שהיא תשובה בנושא מידי צוות התכנון.
"דיויד אינטרקונטיננטל" - פיל לבן
התכנון האורכי לאורך חוף תל אביב אינו מייחד אותה או משמר את תרבותה המקומית אשר התהוותה בה עם השנים. ניתן לומר כי היזמים ובאי כוחם הארכיטקטים בתל אביב, לפחות חלקם, מאמינים בתכנון עיר הכופה על אזרחיה את המחשבה האוטופית ברוח קורבוזיה והעיר האוטופית שהוא מציע (רכטר ועמרי, 1984). דוגמאות רבות ניתן למצוא לכך, תציין כאן את חומת המלונות, את כיכר "אתרים,או את תכנית ה"סיטי" של נמשיה. לאחרונה אף נבנה בתכנית מנשיה המלון היוקרתי "דיויד אינטרקונטיננטל המשמר אפילו בשמו את רעיון הבינוניות האוניברסלית. לאמור, "מבנה רב קומות המכיל בתוכו קמות אנשים גדולה ברוח, התנועה המודרנית, פסגת הפרויקט המודרניסטי, ברוח העיר הפונקציונלית היא עיר המגדלים" (שוורץ, 1989).
פוקס אריאל
