רשתות חברתיות בעת העתיקה שימשה כיכר העיר כמקום המרכזי בחיי התושבים. זה היה המקום שבו נדונו הנושאים החשובים. זה היה גם המקום שבו הוצגו תיאטראות רחוב, הוצאות להורג, קניית ומכירת בעלי חיים ועבדים. מקום שבו התנהל סחר חליפין של טובין. כיכר העיר הייתה למקום החשוב ביותר בתרבות המקומית.
בעולם של שנת 2010 התנו כללי המשחק. הכיכר המרכזית שינתה את מיקומה ועברה לאחר כבוד לתחום הווירטואלי, תחום המציאות המדומה ברשת האינטרנט, אתרי רשתות חברתיות כמו: face book , the marker café,קהיליות שונות ב ynet ו- nrg הם המקומות בהם נדונים הדברים החשובים. גם המיקום של ההוצאות להורג לא ניפקד ברשתות אלו. לא נדירים המקרים ולהיפך, אלו מקרים שכיחים יותר ויותר שבם נערך חרם על אדם או חברה. חרם שהוא אפקטיבי לא פחות ואולי יותר מאותה פעולה בכיכר בעיר דאז.
הנוער מתייחס, כיום, לעניות דעתי אל אותן רשתות חברתית ביתר רצינות מאשר לחיים האמיתיים ולמציאות המוחשית. ההשפעה היא דרמטית. חרם ברשת חברתית פורץ מיידית לתחום חי היום יום ומשפיע באופן מיידי על הקורבן. חיי המסחר שאנו מכירים עומדים ואולי זה כבר עתה קורה ממה שאנו מכירים או יודעים.
למכור רכב היום כדאי בface book יותר מכל מקום אחר, יותר מכל כלי שיווקי אחר. למצוא רעיונות, לשווק עצמך , למצוא שותפים, למצוא בודה. כל אותן פעולות חשובות הופכות להיות ברורות וזמינות ברשתות החברתיות. לאן זה מוביל אותנו? זו שאלת המיליון דולר. הפסימיסטים מתארים עולם בצבעים קודרים. עולם חסר מגע אנושי, חסר צבע, טעם וריח. (1984- אמרתי?) האופטימיסטיים מציגים לעומת זאת עולם טוב יותר נטול ריב ומדון. עולם של קשרים מיידים עם כל אדם אחר בעולם, עולם של ניפוץ מיתוסים ושנאות קודמות.
והאמת? כמו כל דבר נמצאת אי שם באמצע.
ד"ר אבי זלבה
ד"ר אבי זלבה, קרימינולוג ויועץ ארגוני http://www.articles.co.il/author/4136" target="_blank">http://www.articles.co.il/images/icons/1blue.gif" />