כל סטארט-אפ שני שעוזב את המים הטריטורייאליים של ישראל ומשיק שירות לעולם מוכה מיד בתובנה שזה לא פשוט. מאד מאד לא פשוט.
האם להתחבר ישירות למסלקות (ולמי) תחת חשבון ספק עצמאי, או לפעול תחת מטרייה של חשבון צד שלישי?
האם לאסוף את פרטי האשראי באתר ולהעבירם למסלקה מאחורי הקלעים (API), או להעזר במערכת מסחרית "מוגשת" שתעשה זאת ותתמודד עם היבטי האבטחה (PCI compliance) ?
ו...כיצד לבחור את הפתרון המתאים?
במעמד קצר זה לא אצליח לענות על כל השאלות, אבל נתמקד בשאלה הנפוצה – מה צריך לבדוק לפני בחירה?
1. איתנות המערכת ואמינותה – תנאי סף.
מערכת הסליקה והחיובים הינה הליבה העסקית של הארגון וכפי שמתחייב מ"לב"
הוא חייב לפעול ללא הפסקה. "שיהוק" או "גמגום" אחת למספר שבועות, אינו אסון, אך אינכם רוצים שמערכת הסליקה תצא ל"חופשת הבראה" בדיוק כאשר הלקוח שלכם החליט סוף סוף לשלוף ארנק ולשלם. אמינות המערכת קשורה גם לאיתנות הפיננסית של הגוף הסולק. במידה והכסף פיזית נשמר אצלם בטרם מועבר אליכם. במקרה זה החשיפה לכסף קיימת.
טיפ: דרשו מספקי השירות הבהרה לגבי מעמדן הפיננסי ואיכות המערכת הטכנית בעמידה לאורך זמן Uptime) ) ובשיאים מזדמנים (transactions Concurrent). ניתן לבדוק זאת על ידי כלים כגון פינגדום או סרסר-מוג'ו הישראלי.
2. מכלול תכונות המערכת, גמישותה והתמיכה הטכנית - המרכיב החשוב ביותר בהחלטה!
מערכות המסחר וניהול חנויות היום מכילות פיתוחים של עשרות שנות אדם ועשירות בתכונות מסחריות -שנתבקשו על ידי עסקים אחרים לפניכם. אין תענוג גדול מלגלות שהבקשה שחשבתם כייחודית ואולי תדרוש חודשי פיתוח, כבר זמינה לשימוש היום.
בניגוד לחשיבה המסורתית לפתח הכל בבית, המגמה הברורה היום -הינה להוציא את כל מה שאינו קשור לתמצית מהותו של הארגון לפיתוח חיצוני או לתוכנה הניתנת כשירות - כלומר, במקום לפתח לדוגמא, מערכת עגלת קניות, ניהול קופונים והנחות, ניהול שותפים, פיתוח תוכניות מנוי, תמיכה במטבעות, תמיכה באמצעי תשלום, זיהוי ומניעת הונאות, ניהול קטלוג ועוד עשרות מודולים... כדאי לבחון מערכת חיצונית שמקצרת את הזמן בפנייה לשוק (time to market) ונותנת גם פתרון מסחרי "מעל" הסליקה.
טיפ: אל תתרשמו רק מרשימת התכונות באתר הספק. הכינו את רשימת הצרכים שלכם ושל הלקוחות שלכם ובקשו ממערכת החיובים הפוטנציאלית לאשר תמיכתה בהם.
בדקו כמה גמישה היא בפרטים הקטנים והייחודיים לכם ונסו "להתקיל" את המערכת בהתאמות במראה ובהתנהגות שלה (UI, Design ) והסיקו מכך על גמישותה בעתיד.
שאלו את בעלי המערכת מה הערך המוסף שלהם לא רק באיפשור סליקה אלא גם בסיוע בשיווק ובמכירות.
3. עלות השירות - מרכיב הכרחי, אך שולי בחשיבותו.
העלות תלויה מאד באופי ההתקשרות מול המערכת. בארץ מקובלת השיטה בה העסק פותח חשבון ספק בויזה, מאסטרקארד וכו' ומשתמש בשירותי גישור של חברות סליקה
( (IPS אל חברות האשראי. בארץ מוכר השירות של טרנזילה, פלאקארד וווריפון. עלות הסליקה במקרה זה זולה, אך מעמידה את העסק עצמו בנטל ניהול ותזמון החיובים, דוחות, החזרים, חשבוניות, הכחשות עסקה והתנהלות מסחרית.
שיטה מקובלת יותר בעולם הינה לפעול תחת חשבון ספק גדול ולשלם עבור השקט הנפשי והמערכת המסחרית העשירה, באחוז מסויים מעל עמלת הסליקה לבנק. כפי שנעשה במערכת כמו פלימוס או דיגיטל ריבר. משיחה עם חברות רבות הבנתי כי אלו שפיתחו מערכות חיוב "בבית" והתחברו ישירות למסלקה, העריכו את העלות הפנימית האמיתית בסופו על 7-8 אחוזים מהמחזור, דומה לעלות חיצונית. אך אל תסמכו רק על דברי בעניין זה, יש מומחים ממני...
טיפ: נסו לשפר את ההצעה מול ספק הסליקה, אך אל תבחרו את המערכת הזולה ביותר רק בגלל מחירה. ההבדלים אינן משמעותיים ואני תמיד ממליץ להביט על החלק החשוב, והוא התשעים וכמה אחוזים שנשארים אצלכם- כלומר מערכת שתדע להביא כמה שיותר עסקאות בשורה התחתונה (ביחס המרה גבוה, בתמיכה במגוון אמצעי תשלום ושפות, בשירות לקוחות בזמן אמת ועוד.) זכרו, אם אתם עסק קטן בינתיים, אתם משקיעים מאמץ על סכום זניח ממילא. ככל שתגדלו כח המיקוח שלכם ילך ויגדל.
אלדד בן תורה, מנכ"ל פלימוס ישראל
