פסיכולוגיה - פיתוח המדע(לחוקרים,ולמכוני מחקר). 

זוויות המבט על גוף ידע גרנדיוזי ועצום המשתרע תחת קליפת מעטה החיצוניות של תושבי כל העולם הינן בלתי נגמרות.סיבובן האפשרי והתניידות נקודת תצפית- המסתכל, הן פנימה אל תוך הידע והן כמצלמת הבנה הסובבת את אובייקטי המבט -הינם בלתי נגמרים.העתיד צופן אפשרויות רבות מספור לפתח את הידע הפסיכולוגי ואכן נדרש לעשות זאת. בידינו כיום האפשרות לבצע הצצות ראשונות אל תוך תחום ידע בלתי מפוענח זה עד תומו ולאשורו.

מפסגות רכבל ההבנה הנוסע על כבלי חוטי המחשבות העדכניות אודות טיב הפסיכולוגיה ועד מצולות הנפש קיים פער עצום. אם נרתום את עגלת סוסי כוח המדע ונלהיב את סוסי מרכבות הידע לרוץ במרחבי הפיתוח הנכונים אזי נוכל להתגאות כולנו ביחד בהשגת פירות הבנה משופרים של מלוא עושר נופי הפסיכולוגיה שייחשפו עבורנו בהתגלות שיטתית ונאמנה.

כדי לפתח את שימושי הפסיכולוגיה ואת המחקרים הפסיכולוגיים ואת ההבנה של הפסיכולוגיה דרוש שימוש בשיטות משוכללות ועשירות במיוחד השונות מן הנהוג כיום באופן מוחלט.לא די בתישאול אנשים לגבי המידע שיש להם אודות עצמם,לא די בביצוע מחקרם רגילים ולא די בהצלבת אינפורמציה מחקרית בדרכים הרגילות היות וכל חוקר הינו בעל ממצאים סותרים לעיתים.לחשיפת מלוא תמונת ההבנה הנכונה של הפסיכולוגיה דרושים מודלי ידע חדשים מסוגים אחרים לחלוטין כדי לבצע אל תוך האישיות כניסות מרשימות יותר,דוגמות יותר תהליכים ואינפורמציה נכונה והמבוצעים תחת חסות הבנה של עקרונות מתחומים "סובבי " פסיכולוגיה.ייתכן בשלב זה שחלק מן הדברים שייסקרו במאמר לא יובנו כהלכה בשלב זה של העידן בו אנו מצויים אך הדברים נכתבו ויישמרו והמבין יבין.


המאמר מתייחס לפסיכולוגיה על כל ענפיה : הבנה צרכנית,פסיכולוגיה טיפולית,פסיכולוגיה של מכירות וכן הלאה.היות ובמקור הפסיכולוגיה נועדה ככלי טיפולי והידע עולה משם הרי שמאמר זה מתייחס ראשית לכך.

מבחינת מיתווה הידע האנושי הקיים נראים כנדרשים לעתיד הדברים הבאים:

1. שיפור כלי הדגימה של מצב האדם המגיע לטיפול:
בדומה לאדם המגיע לקופת חולים לרופא, והיכול להישלח לבדיקות פשוטות של דם ושתן הרי שלא קיים מצב זהה לזה כאשר אדם מגיע לפסיכולוג. נקודת ההתייחסות למצבו עשויה להשתנות כל טיפול וטיפול מבלי שהפסיכולוג יוכל ממש לקבל אינדיקציה פשוטה ואובייקטיבית כלשהיא. קיים הצורך להמציא שיטת בדיקה לאבחון מצבו הקונקרטי של האדם כפי שזה מתבטא במילים.מצב זה אינו מסובך כל ועיקר וניתן להסתמך לשם כך על בניית "מודל מרחקי הדיבור האפשריים בין הגופים הסמנטיים".

2. (כהמשך:) ביצוע מעקב שיטתי יותר (תוך כדי הגדרת מחזוריות פסיכולוגית מהי -) על מצבו של האדם המגיע לטיפול. וזאת באופן שיאפשר לכל פסיכולוג הבא לאחר הפסיכולוג הראשון שטיפל בקליינט להמשיך בדיוק מאותה נקודה.הגדרת מחזוריות פסיכולוגית נדרשת ככל הנראה יותר מכל הגדרות המשמשות כלפי המטופל המגיע לטיפול.הבנת מחזוריות פסיכולוגית ובעטטיה - הבנה משופרת של היכן נמצא בה המטופל בכל רגע ורגע תסב את עינינו ביתר דיוק אל מלוא התגלות הנפש והתרחשותה הלא ברורה לעיתים. על ידי שימוש בשיטה כזו ניתן יהיה להתחקות אחר תבניות נפש שטרם התגלו עד כה.

3. שיכלול זוויות המבט וניסיון להרכיב מודל המשלב בו זמנית באופן מושכל הן נקודת מבט חיצונית על המטופל (מתוך ידע התיאוריות) והן "מבט משתתף ביחד איתו מתוכו".
הצלבת שתי הנקודות הללו הינה קשה מאד אך אפשרית.(לשם כך דרוש ידע משוכלל מאד בהקשבה ובפסיכופיזיקה של המטפל).


4. פיתוח ידע משוכלל יותר של הדרכת הידע ההקשבתי המקנה לכל בעל מקצוע בתחום הטיפול הנפשי:
כל מטפל מתקשה לנווט בעידן עודף האינפורמציה בין צרכיו האישיים בשקט ובאיכות חיים לבין הנדרש ממנו בקליניקה (הקשבה שוטפת למטופל). מודלים ושיטות הקשבה חדישות או הדרכת ידע מתקדמת עשויה להקל על הפסיכולוג המקצועי. אומנם עם השנים יכולת ההקשבה עולה ומשתפרת אך בידי הפסיכולוג המתחיל אין עדיין את הכלים הנדרשים.ההקשבה הינה תהליך קשה ויש ללומדו באופן ספציפי מתוך שיטות חדישות.
היות וידע פסיכולוגי רב עולה מתוך המגע בתכני המטופל והבנתם

5. שיפור ההבנה לגבי מודל הידע הפסיכולוגי המרכזי. ארגון וביצוע מיפוי מרכזי של הידע מתוך הקמתו של גוף ידע מרכזי עולמי שינהל את מחקר הידע באופן כולל ומנחה (בית יוצר).

6. יצירת טכניקות חדשות של כניסה אל תוך ייצוג הנפש ע"י מודלים ודגמים - כליים משוכללים.בהבטה על הנפש מבחוץ אין די הצורך כדי לחקור את מלוא פעילותה.בנוסף לא ניתן גם להיעזר בדיווחו האישי של המטופל כיודע את טיב הדברים וכמנסחם נכון.

7. קידום הידע הפסיכולוגי משני צידיו: הן ההתחלתי והן המסיים. כלומר, שיפור ההבנה לגבי מה קורה בתחילת החיים הפסיכולוגיים ומה קורה בסופם. ביצוע זה ייעשה על ידי הגברת המודעות לחקר תהליכי המחשבה הראשונים ועל ידי הגברת המודעות וריכוז מאמצים להבין מהן המחשבות האחרונות המסיימות את חייו של האדם (תוך היעזרות במחקרים של תיחקור פסיכולוגיית היוצאים מקומא וכן הלאה).

8. ארגון מלוא הידע הקיים בדומה למפת די אן איי באופן מרוכז כדי להשוות כיווני אמיתות והצלבות קידום הידע באופן מרוכז על ידי דגם מרכזי תלת מימדי בינלאומי.

9. תחילת מחקרים על מחזוריות פסיכולוגית וביצוע טכניקות השתלות "אוביקטים" תוך פסיכולוגיים למעקבי תנועה ומעברים בתוך פסיכולוגית אנשים. הידע לא יקודם משמעותית מבלי לבצע זאת היות והיום כל הידע נראה "מבחוץ" (ראו מאמריי על הבנה) ואינו ממש נדגם מבתוכו תהליכית - צינורית.

10. עבור העוסקים בתחום - שיפור הידע הקיים לתחזוקת הנפש על ידי הבנה והגברת הידע כיצד "מנקים" את הראש באופן הנכון (על כן מאמרי "ניקוי ראש אמיתי").

11. תחילת ארגון תהליכי אינפורמציה לרישות הקבלת אינפורמציה פסיכולוגית ציבורית על גבי מיתאר הרשת האינטרנטית. (מידע מסווג של בית יוצר רעיונית ישראל).


כהערת אגב וכנספח כדאי יהיה אף להתייחס לדבר הבא :


יצירת מצב של התערבות ארגון הפסיכולוגיה גם בנושאים חוץ מירפאתיים וטיפוליים לשם רווחת הפסיכולוגיה השוטפת של כלל הציבור. היה מצופה מן הארגון,ככל ארגון אחר (ארגון זכויות הפרט,ארגון איכות הסביבה) - שארגון הפסיכולוגיה בנוסף לפעילות של ייצוג בעלי המקצוע יפנה ויפתח גם תחומי דאגה למען רווחת כלל האוכלוסיה וקידום הבריאות הפסיכולוגית לנוכח עידן שפע המידע.

ביצוע פעולות שוטפות מומלצות כדוגמת:

א. דאגה להפחתת השפעת עומס הפרסום השוטף במדיה - היות וזה האחרון פוגע בבריאות הנפשית.הכוונה כמובן הינה לא לפגיעה בפרסום הקיים אלא לשיפורו ולשיפור שיטותיו הנכונות ההוגנות כלפי החוזים בו.הדבר טוב הן למפרסמים המעוניינים להשיג צרכנים באופן הוגן ונכון (ענייה על צרכים,השפעה נכונה) והן לכלל הבריאות הפסיכולוגית של הציבור שתיפגע פחות מפרסום שאינו מקצועי (מעמיס מדי,חודר לתודעה) והמקלקל ל"מפרסמים הטובים" והנחוצים באמת את הגישה אל פסיכולוגיית הצרכן.

ב. פניה למפרסמים בבקשת יצירת פרסום הוגן ולא חודר לתת מודע מעל הנחוץ.
ג. הגבלות הופעת שלטים רבים מדי ברחובות של אינפורמציה.
ד. פרסומים שוטפים יותר בתקשורת של נושאים פסיכולוגיים למען איכות החיים. (לא בהכרח שירותים כספיים אלא אינפורמטיביים - מלמדים).
ה. כניסה לתחום האינטרנט ויפתוח פסיכולוגיית אינטרנט ייחודית.