ההבדל בין תזונה קונבנציונלית לבין תזונה נטורופתית 

הקדמה

במשך שנים התקשיתי להסביר מה מבדיל את התזונה הנטורופתית מהתזונה הנלמדת בפקולטה לחקלאות המכשירה תזונאיות/דיאטניות קליניות.

הקושי נבע מכמה סיבות שהעיקרית שבהן היתה חוסר הבנה והכרת מקצוע הנטורופתיה בקרב הציבור הרחב, לעומת החשיפה וההכרה העצומה שיש לדיאטניות בממסד הרפואי ובכלל.

 

לכן, שמתי לעצמי למטרה, לקדם את הרפואה הנטורופתית בכל דרך אפשרית, להביא אותה אל מודעות הציבור, בכל שכבות האוכלוסייה.

 

אנשים עדיין תוהים על מהות הנטורופתיה וכאשר מבינים שאחד הכלים הדומיננטיים של הנטורופת הוא "תזונה", קיים עניין גדול בהבנת ההבדל בין ללכת לדיאטן / תזונאי לבין להגיע לנטורופת.

החוכמה שמאחורי המזון

רבים וטובים מסתכלים על האוכל באופן מאוד פשוט ושטחי. כאשר הרעב תוקף אותנו, רובנו עסוקים בלהשכיח את הרעב ולא מקדישים מחשבה יתרה למהות המזון, למה הוא מכיל ואיך הוא משפיע על תאי הגוף.

אך קיימת חוכמה אדירה סביב הנושא, קיימת תורה שלמה על חומרים ומרכיבים המצויים במזון ומשפיעים על בריאותינו. בכל יום חוקרים ממשיכים לגלות רכיבים המצויים במזון המשפיעים על ריפוי מחלות ומסייעים לגוף בדרכים כה רבות. אלו דברים שרובנו לא מקדישים להם מחשבה ותשומת לב מתוך חיי השגרה וההתייחסות שיש לנו לאוכל.

 

החוכמה סביב ריפוי בעזרת תזונה היא דבר אדיר בעל עוצמת מדהימה הידועה במשך אלפי שנים עוד מתקופתו של הרמב"ם ואף לפני כן. מהבחינה הזו אין הרבה חדש תחת השמש, אנו פשוט מגלים ונפתחים לרעיון פעם נוספת מחדש. דברים שנשכחו זה מכבר, עולים היום למודעות יותר ויותר.

מה כן חדש? - הטכנולוגיה של היום, המאפשרת לנו לקבל תובנות לגבי הגורמים שבמזון המעניקים לאותו סוג מזון את התכונות המרפאות או המזיקות שלו.

קיימים זרמים רבים הבוחנים את נושא התזונה באופנים והשקפות עולם שונות. יש את התזונה הטבעונית, התזונה המקרוביוטית, התזונה ההוליסטית, שיטת קינגסטון, תזונה צמחונית, תזונה על פי הגישה הסינית המתייחסת גם לאנרגטיקה של המזונות, התזונה הקונבנציונלית, התזונה הנטורופתית ועוד.

 

כל השיטות, בלי יוצא מן הכלל, מאמינות שיש להימנע ממזון מטוגן ושומני, להפחית צריכת סוכרים פשוטים ומלח ולהגדיל צריכת סיבים תזונתיים ופחמימות מורכבות.

אך אחד הקווים המנחים והמשותפים לרוב השיטות ואינו חל בתזונה הקונבנציונלית, הוא שתזונה בריאה צריכה לכלול הרבה מן הטבע והצומח ופחות (אם בכלל) מהחי. כלומר, יותר דגנים, קטניות, אגוזים, זרעים, פירות וירקות והרבה פחות בשר, ביצים, דגים ומוצרי חלב!

התזונה הקונבנציונלית והתזונה הנטורופתית

התזונה הקונבנציונלית, על אף ההתקדמות שעשתה בשנים האחרונות והיפתחותה למזון הבריא ולתוספי המזון והויטמינים, עדיין מצויה בקו מנחה בסיסי שלא השתנה. ההתרכזות היא בהרכבת תפריטים מאוזנים המכילים את כל אבות המזון, תוך הקפדה ברורה על נושא כמות החלבון בתפריט, ירקות מחמישה צבעים והימנעות משומנים רוויים.

קיימת המלצה על מזונות מוכנים, מעובדים ומתועשים, שאינה קיימת בתזונה הנטורופתית, כגון דגני בוקר למיניהם, קציצות ירק קפואות להכנה מהירה ומוצרים דיאטטיים כגון יוגורטים המכילים ממתיקים מלאכותיים.

ישנה הצמדות לטבלאות וערכים קלוריים, שקילת מזונות והגבלת כמויות ומנות, דיאטות הרזייה שעובדות בשיטה ההיפו-קלורית - הגבלה קלורית והרעבה. כאשר לא בהכרח מדובר על תחושת רעב סובייקטיבית, אלא על רעב של התאים בגוף שבעקבות כך, מוריד את רמת המטבוליזם שלו - וזו הנוסחה להשמנה בטוחה כאשר חורגים מהדיאטה.

 

כל עוד מדובר בתזונה בריאה, שאינה מזיקה לאדם, שאינה גוררת חסרים מצטברים, שאינה מכילה כימיקלים, חומרים משמרים, צבעי מאכל, חומרי וטעם וריח מזיקים ומאפשרת לאדם לחוש חיות, ויטאליות ובריאות מרביים, הדבר הולם בהחלט ולא משנה מהי השיטה.

אך מה קורה כאשר ניגשים לטפל בבעיית בריאות?

כאן, לנטורופתיה יש את מגוון הכלים הנרחב ביותר כדי לעזור לגוף להתגבר על הבעיה.

 

הנטורופתיה רואה בתזונה לא רק דרך לשמר בריאות ולמנוע מחלות, אלא דרך לטפל בהן, דרך המאפשרת לגוף לחזור לאיזון ולטפל בעצמו. הנטורופתיה בפירוש סוברת שניתן לטפל במחלות בעזרת תזונה ואין כאן הכוונה רק על הפחתת סוכר בסוכרתיים, הפחתת בשר אדום בחולי לב או הורדת נתרן לחולי יתר לחץ דם.

 

למשל, אנשים הסובלים מדלקות פרקים יוכלו להוציא מתזונתם מזונות שמחלישים את מערכת החיסון ומגבירים דלקת כגון, קפה, בשר ומוצריו וסוכרים פשוטים ובמקביל לכוון את התזונה למרכיבים שיסייעו לגוף לטפל במצב הדלקתי כגון, דגים הגדלים במים עמוקים וקרים (סלמון, סול, הליבוט, מקרל, טונה...) וזרעי פשתן המכילים אומגה 3 - ניתוב הגוף לקבלת חומצות שומן חיוניות מונע היווצרות תהליכים דלקתיים בגוף, שימוש בתבלינים אנטי-דלקתיים כגון כורכום, מזונות וחליטות המסייעים לניקוי הגוף, הכבד והדם.

 

את הנטורופתיה מנחה קו מסויים, אך עם זאת, היא מתאימה את התזונה לכל אדם באופן אישי, תוך התחשבות באורח חייו, בבעיות הבריאות הקיימות ובנכונות שלו לשינוי ולקיחת אחריות.

נלקחים בחשבון גורמים רבים. אני סוברת שאין תזונה אחת המתאימה לכולם. מספר התפריטים הוא כמספר האנשים והחוכמה היא להתאים את התזונה לאדם.

 

אם המטרה היא ירידה במשקל, התזונה הנטורופתית אינה מגבילה מבחינה קלורית אלא מכוונת לתזונה בריאה, מזינה, בעלת אינדקס גליקמי נמוך על מנת לאזן ולמנוע את קפיצות הסוכר בדם שימנעו את הצורך לאכול כל הזמן, תוך שילוב טיפולי גוף-נפש לצורך התייחסות מעמיקה לגורמים הנפשיים לאכילה, כולל שימוש בתוספים טבעיים המסייעים לאזן את הכימיה בגוף הגורמת לנו לרצות לאכול בלי קשר לתחושת רעב.

 

ויכוח עתיק יומין הקיים בין התזונה הקונבנציונלית לתזונה הנטורופתית הוא בנושא החלב ומוצריו.

התזונה הקונבנציונלית רואה בחלב ומוצריו מרכיב חיוני והכרחי בתזונת האדם ומייחסת לו חשיבות רבה מאוד.

שאר הגישות והגישה הנטורופתית בפרט, לא רק שאינן רואות בחלב ומוצריו מזון הכרחי, אלא אף סוברת שלעיתים הוא יכול להזיק לבריאות ולכן, אינן ממליצות על צריכה מוגברת ולעיתים אף ממליצות על הימנעות מוחלטת.

 

עוד נושא הנתון לחילוקי דעות קשים בין התזונה הקונבנציונלית לתזונה הנטורופתית הוא נושא צריכת החלבון.

תזונה קונבנציונלית ממליצה לפי הספרים והנתונים האמריקאים על צריכה של 0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם גוף.

חשוב לציין שהמלצה זו אינה המלצה ממוצעת אלא עומדת ברף הגבוה ולכן רוב האנשים יכולים להירגע גם אם הם צורכים פחות מכך.

זה אומר, שלפי נתון זה, כדי לא להגיע למצב של חוסר, אדם בריא, במשקל ממוצע של 60-80 קילוגרם (אישה/גבר), אמור לצרוך 48-64 גרם חלבון ליום.

אך רק בשביל לסבר את אוזניכם, בעולם המערבי, עולם השפע, צריכת החלבון הממוצעת מגיעה ל- 100 גרם חלבון ביום!!!

 

התזונה הקונבנציונלית מוציאה או מפחיתה חלבון מהתפריט כאשר קיים מצב בריאותי המצריך זאת כגון בעייה כלייתית.

התזונה הנטורופתית מלכתחילה ממליצה על צריכת חלבון מועטה - מטבע הדברים כאשר נמנעים ממזון מהחי (המקור הגדול לחלבון), רמות החלבון שהגוף מקבל יורדות. הנטורופתיה מסתפקת בכמות החלבון שהגוף מקבל ממזון מהצומח (וזה לא מעט), משתי סיבות עיקריות:

• 

היום, כפי שכבר קראתם, מאוד מאוד קשה היום בעולם המערבי להגיע למצב של חוסר בחלבון וזאת, גם אם לא אוכלים כלל מוצרים מהחי.


• 

הנטורופתיה יודעת שעודף חלבון פוגע בבריאות בצורה משמעותית, מקשה ומעמיס על פעילות הכליות ובעיקר פוגע בבריאות העצמות ומאיץ תהליכי אוסטיאופורוזיס.

איך חלבון גורם לכך?

חלבון גורם בגוף להפרשה של סידן החוצה דרך השתן. ככל שכמות החלבון בתזונה תעלנה, כך יותר סידן יופרש בשתן. במשך תקופה, הדבר גורם לדילול העצמות מסידן.

בהקשר זה, ניתן להסיק באופן ישיר, שצריכת חלב ומוצריו העשירים ביותר בחלבון, לא רק שאינם מונעים אוסטיאופורוזיס, אלא אף גורמים לו ומחמירים אותו.

וזהו משהו שאני מנסה במשך שנים להסביר ולהחדיר לתודעת נשים בגיל המעבר, אשר קיבלו הנחייה להקפיד על צריכת חלב ומוצריו בשפע כדי לחזק את העצמות ולמנוע בריחת סידן.

אז נכון שמוצרי החלב עשירים בסידן באופן טבעי ואפילו מעשירים לנו אותם בעוד סידן, אך מה לעשות שמוצרי החלב עשירים גם בחלבון שגורם לסידן לצאת מהגוף במקום להיטמע בו!

קיימות דרכים אחרות לקבלת סידן מהמזון.

אנחנו - זה מה שאנחנו אוכלים!

על פי הנטורופתיה, אנחנו - זה מה שאנחנו אוכלים במידה רבה. ואם כך הדבר, אז לתזונה שלנו יש חלק מהותי בהאם נהיה חולים או בריאים.

אין הכוונה שאנו הופכים להיות מה שאנו אוכלים, אלא שהמזון אותו אנו צורכים, בסופו של דבר, מתפרק בגוף למרכיבים המהווים חלק מתאיו וקובעים באופן משמעותי את מצבינו הפיזי, הנפשי והמנטאלי.

אולי זה משונה לחשוב שמזון משפיע על החלקים הנפשיים, אך די בלהזכיר איך חוסר אכילה עושה אדם עצבני ואיך אכילה יכולה לגרום לאדם להירגע.

הנטורופתיה בהסתכלותה על התזונה מודעת לכך שישנם מזונות "מרגיעים" ומזינים המשפיעים על מערכות הגוף השונות, משפיעים על מערכת העצבים בזכות חומרים מסויימים המצויים בהם. ולעומתם, ישנם מזונות "ריקים", מחוסרי ערך תזונתי, או מזונות המכילים רכיבים ממריצים, שעלולים לגרום לנו לשינויים במצבי הרוח.

 

תפקוד כל מערכות הגוף מושפע ממה שאנו אוכלים. הכל בסופו של דבר מסתכם בתהליכים כימיים המתרחשים בגוף המשתמשים במזון ככדי ליצור חומר גלם לצורף פעילות תקינה.

כמעט כל רקמות ותאי הגוף, מתחדשים ללא הרף בתהליכים של הרס ובנייה. התאים החדשים שנוצרים מורכבים מהחומרים שהיו זמינים להם בגוף - ואלו אותם רכיבים שהכנסנו לגוף באכילה.

 

המצב הופך למורכב כאשר קיימת בעיה, כשמדובר במערכות חשובות בגוף הנפגעות או יוצאות מאיזון כגון, המערכת ההורמונלית, מערכת העיכול, מערכת החיסון, הכבד. מערכות אלו ואחרות משתנות ומתחדשות כל הזמן וכשהגוף נמצא בסטרס עקב בעיה פיזיולוגית, התזונה הופכת להיות הרבה יותר קריטית כי היא הופכת להיות גורם מטפל.

 

אם כך, תזונה נטורופתית מתמקדת סביב המזון הטרי, מן הצומח בעיקר. ההמלצה מעולם החי קיימת על דגים מסויימים. התזונה הנטורופתית מכוונת להימנעות ממוצרי חלב,מזון מתועש, מעובד, מוכן, קפוא, סינטטי ומשומר, סוכרים פשוטים, מזון שומני, מטוגן, מלוח, ומזונות מוכנים המכילים כל כך הרבה חומרי שימור, צבעי מאכל וחומרי טעם וריח.

בנוסף, הנטורופתיה מרחיבה בעזרת הכלים הנוספים שברשותה, ומעניקה ייעול ושיפור של פעילות מערכת העיכול, עם דגש על ספיגת מזון טובה, חיזוק מערכת הריפוי הטבעית הקיימת באדם לצורך חזרה לאיזון. כלים נוספים המאפשרים להשיג את המטרה ולשוב לבריאות.

קיים שילוב של תרופות טבעיות מצמחים או הומיאופתיה מודרנית, תוספי מזון המסייעים לגוף להתמודד עם מחסורים ולהחלים ממחלות, טיפולי גוף-נפש, טיפולים במגע, דמיון מודרך ועוד.

לסיכום,

הנטורופתיה בולטת בהיקף הסתכלותה על האדם, אך לצערי היא גם בולטת בחוסר מודעות הציבור אליה, אפילו היום, כשהרפואה המשלימה עשתה דריסת רגל עצומה בתוך הממסד הרפואי הקונבנציונלי ובקופות החולים.

התזונה הנטורופתית מכירה בהשפעה שיש למזונות על מצבי בריאות וחולי ומכוונת למזונות היכולים לסייע לגוף להגיע לריפוי והימנעות ממזונות המעכבים ריפוי או גורמים לבעיות בריאותיות.

שני משפטים של היפוקרטס, אבי הרפואה, משתלבים כאן באופן קסום ומייצגים באופן מושלם את ההשקפה הנטורופתית בהקשר לתזונה:

"תן למזון שלך להיות הרופא שלך, והרופא שלך יהיה מזונך"...

"השאירו את התרופות בסיר הכימאי אם אתם יכולים לרפא את החולה בעזרת מזון"....

אותה פילוסופיה המגדירה את הנטורופתיה, מגדירה ותקפה גם לגבי התזונה הנטורופתית. וכאן בא לידי ביטוי השוני הגדול המבדיל אותה מהתזונה הקונבנציונלית.

בנוסף לכך, הערך המוסף שיש לנטורופת עם הכלים הנלווים, מגדיל מאוד את יכולת היישום והשגת המטרה. לנטורופתיה יש ראייה הוליסטית, ראייה של האדם כמכלול והיצע טיפולים רחב.

למשל, אישה המגיעה עם הרגלי אכילה לא טובים ועם בעייה של נשירת שיער. תזונאי ישנה את תזונתה על מנת לאזן את התפריט ולוודא שיש את כל אבות המזון ואולי אף ימליץ על שימוש בתוספים.

הנטורופת בא בגישה הוליסטית המנסה לעלות על גורם הבעיה ולטפל בו. יערך תשאול נרחב לגבי מצב מערכת העיכול ויכולת הספיגה של המזון, מצב המערכת ההורמונלית, מקור מתח או חרדה, סגנון חיים ועיסוק, הרגלי חיים ופעילות גופנית, עישון ומידת שתיית אלכוהול ועוד. נטורופת מיד יבחין האם יש צורך בשילוב של טיפולי מגע ורפואת גוף-נפש ? לטיפול וההתייחסות בגורמי הסטרס בחיים ו/או לשילוב צמחי מרפא לזירוז תהליכים.

איחולי בריאות אופטימלית,

איה

~ קבלו את "המדריך השלם לחורף" מאת איה הוד  בחינם!!!  לחצו כאן ~