על השפעת הריכוזיות 

מאמר זה יתאר את השפעת הריכוזיות על ניהול משקי תקין בכלל ועל המשק הישראלי בפרט.
עפ"י הגדרת מילון רב מילים (יעקב שויקה), ריכוזיות היא: "התרכזות העוצמה הכלכלית במשק או בענף משקי מסוים בידי מספר מצומצם של קבוצות בעלות. המונח המלא: ריכוזיות כלכלית".

עפ"י דו"ח בנק ישראל לשנת 2009, פרק "המערכת הפיננסית ויציבותה", סכנת הריכוזיות מתבטאת בכך שקיים סיכון מערכתי לקריסה של מערכת פיננסית או שוק בשלמותו ולא של רכיבים בודדים. ועל כן, בבוא הממשלה לבחון האם מוסד כלשהו מצריך התערבות ציבורית (ראה מקרה AIG) יש לשאול 2 שאלות עיקריות:
1. האם המוסד "גדול מידי כדי ליפול" (Too big to fail)?
2. האם המוסד "מורכב מידי כדי ליפול" (Too complex to fail)?
עפ"י הדו"ח, סיכון מערכתי אינו ייחודי למוסדות או שווקים פיננסיים, אך ההיסטוריה מלמדת כי הסיכון המערכתי של תאגידים ריאליים (לא פיננסיים) מצומצם למדי ואינו מפליג מעבר לפגיעה נקודתית במשקיעים, במועסקים, בספקים ובלקוחות.
הדו"ח קובע כי המשק הישראלי הוא דוגמה קלאסית אך ייחודית לסביבה משקית החשופה לפעילות ענפה של קבוצות עסקיות – בעשור האחרון כעשרים קבוצות עסקיות ממשיכות לשלוט בחלק ניכר מהמשק הישראלי (כ-25% מהחברות הציבוריות וכמחצית מנתח השוק). דבר זה מסווג אותה כמדינה ריכוזית מאוד ומעמיד אותה מבחינת הדירוג בסמיכות למדינות מתפתחות.
(התרשים מופיע בבלוג שלי)

הדו"ח מפרט מס' מאפיינים עיקריים של הריכוזיות בישראל:
1. רשת הדוקה של קשרי גומלין בין המגזר הבנקאי לקבוצות העסקיות.
2. מערכת ענפה של קשרים בין קבוצתיים, המתבטאת בבעלות משותפת או בישיבה בדירקטוריונים של חברות רבות.
3. אופי השליטה בקבוצות העסקיות הוא משפחתי.
לאור המצב הבעייתי (ראה מעצר בכירי קרטל הלחם לפני כמה ימים) פורש הדו"ח פתרונות שונים המותאמים למשק הישראלי:
1. להגדיר באופן משפטי את המונח "קבוצה עסקית".
2. להגביר את  חובת הדיווח אשר לפעילותן העסקית של הקבוצות הן ברמת המיקרו (ברמת החברות המסונפות) והן באמת המקרו (ברמת הקבוצה).
3. הטלת מס דיבידנד על העברות הון בין החברות השונות.

רשות ההגבלים העסקיים היא המפתח החוקתי שהוקם לכל הפלונטר דלעיל. הרשות הוקמה בשנת 1994 מכוח סעיף 41א ל"חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988", ותפקידה הרשמי הוא שמירת התחרות החופשית במשק.
רשות הגבלים עסקיים חזקה היא מפתח בהתפתחות כלכלית תקינה ותפקידה היא למנוע מצבים של כשל שוק אשר עלולים לפגוע במשק שהם כדלקמן:
1. מונופולין – מצב בו יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים או מכלל רכישתם מרוכזים בידיו של אדם אחד. מונופולין עלול לפגוע במשק באחד או יותר מהמצבים הבאים:
1.1 קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין.
1.2 צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים ע"י בעל המונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת.
1.3 קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקאות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסוימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם.
1.4 התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.
על המונופולין חלות הגבלות מספר כדלקמן:
1.1 לסרב סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.
1.2 לנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
2. הסדר כובל – הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, לבין חלק מהם או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר בענייני מחירים, רווחים, חלוקת השוק לפי מקום העיסוק, כמות הנכסים או השירותים שבעסק וכו'. הסדר שכזה הוא אסור, אלא אם כן קיבל מבית הדין להגבלים עסקיים אישור.
3. מיזוג חברות – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, מכוח ההצבעה, מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה. הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה. מיזוגים העונים על תנאים מסוימים אמורים לקבל את אישור הממונה להגבלים עסקיים.

במאמר הבא אציין את הטענות בעד ונגד הריכוזיות באופן כללי – טוב או רע ליהודים?