אתם בטח שואלים מה הקשר בין בכוונה ולא בכוונה לבין חמלה, או שלא. בכל מקרה על זה בדיוק אני כותב עכשיו. במאמר האחרון שכתבתי "מה בעצם אמרתי? - על אימון שפה ומה שביניהם", דברתי על השימוש הלא מודע שאנחנו עושים בשפה וכמה זה מרחיק אותנו מעצמנו ומהמציאות.
מה זה אומר, בעצם, שמישהו עושה משהו בכוונה או לא בכוונה (בלי כוונה)? יש בכלל דבר כזה במציאות? אם למשל מישהו מסתובב אליך ודוחף אותך עם שתי ידיו - זה בכוונה? ואם מישהו זז צעד לאחור, צעד קטן, מבלי להסתכל והפעם נתקל בך ושוב דחף אותך, האם זה לא בכוונה?
בעצם עולות לי שתי שאלות. האחת - מה זה אומר בכוונה? ברור שהייתה שם כוונה, מישהו התכוון למה שעשה - הסתובב ודחף בשתי ידיו. אבל האם זה מוציא אותו אשם? האם הוא לא בסדר? האם בעצם השימוש במילה "בכוונה" לא גזרנו את דינו? ואולי זה אף יגרור את תגובתנו בהתאם? (דחיפה חזרה, מילה לא יפה). והשאלה השניה - מה זה אומר לא בכוונה? האם אותו אדם שצעד לאחור איננו אחראי למעשיו? הוא הרי יכול היה לחשוב, לשים לב, להביט ולבדוק רגע לפני שצעד לאחור.
אדם אחראי למחשבתו, לדיבורו ולמעשו. גם האדם שנדחף (בכל אחד מהמקרים) אחראי למחשבתו, לדיבורו ולמעשו. וכל מה שנותר לו לעשות, בכל אחד מהמקרים, זה קודם כל לנשום, להיות רגע עם מה שקרה ואז לחמול את האדם הדוחף ואולי אף להציע עזרה.
שהרי אין דבר כזה 'לא בכוונה'. הרגל לא זזה לאחור מעצמה. כמובן, אינני רומז לכך שמעכשיו, בכל פעם שמישהו יעשה מעשה ויגיד "סליחה, זה לא היה בכוונה", אתם יכולים לדחוף בחזרה או אפילו רק להגיד מילה לא יפה. אבל תשימו לב שבמקרה הזה יותר קל לנו לסלוח, כאילו טעה האדם טעות קטנה ונסלחת, לא שם לב וצעד לאחור בטעות, לרגע לא הסתכל, היה עסוק במשהו אחר וכדומה. והרי מי מאיתנו לא טועה? לכן קל גם להזדהות.
ומה לגבי זה הדוחף בכוונה, אתם שואלים? או שלא. האם חשבתם שאולי הוא, דווקא הוא, זקוק לחמלה שלכם עוד יותר מהאחר? ואולי עצם זה שדחף אתכם זה בכלל קשור אליכם? והוא רק היה המלאך שלכם שבא להעיר אתכם לחמלה?
אז אולי, ורק אולי, מעכשיו, בכל פעם שידחפו אתכם, תקחו כמה נשימות ותביאו לשם חמלה, פשוט חמלה. ככל שתפעלו כך יותר, תגלו איזה קסם יש בזה. קודם כל תמצאו מהר מאוד שפחות דוחפים אתכם. בנוסף תמצאו שאתם פשוט כועסים פחות, שלווים בחייכם, מתאהבים באנשים אחרים ובעצמכם ואפילו מוצאים דרכים מעניינות להתחיל ולעזור לאנשים, לכל האנשים, באשר הם. שולח לכולכם כדור אור של חמלה.
יריב גרוסמן. מאמן הוויתי בשיטת סאטיה. בוגר אימושיין - בית הספר להקשבה, הוויה וטרנספורמציה. ליצירת קשר - href="mailto:yariv.grossman@gmail.comyariv.grossman@gmail.com">">yariv.grossman@gmail.com 052-6950957