כיצד תחזרי למקום בו את מרגישה חופשייה ומאושרת 

כיצד תחזרי למקום בו את מרגישה חופשייה ומאושרת

בכל אחת מאיתנו נמצא המקום שמעורר בנו חיוך ותחושת סיפוק. המקום שבו אנו מרגישות שיש לנו אפשרות להיות מי שאנחנו ללא המסכות שבנינו לעצמנו במהלך השנים, וללא צורך להוכיח דבר.

פשוט להיות מי שאנחנו וליהנות מכך.

לפעמים המקום הזו מסתתר מעיננו.

לעיתים אנו מרגישות שהוא כל כך התרחק עד כי נראה שהלך לאיבוד והוא אינו קיים.
בניסיון להרגיש שוב את תחושת הסיפוק אנחנו מנסות לקבל תשובות ממשפחה או מחברים. כתוצאה,

אנו שבות ומקבלות החלטות מתוך דעות ותפיסות של אחרים את העולם ולא מתוך בחירה אותנטית שלנו. החלטות, שלאו דווקא, מתאימות לנו ועושות לנו טוב.

לעיתים אנחנו לא מרגישות נוח עם רגשות שעולים מתוכנו. אנחנו לא בטוחות שמותר לנו להרגיש כך. אנחנו דוחקות רצונות ומאוויים שעולים מתוכנו בטענה שהם סתם חלומות שאין להם סיכוי. שאין זמן לזה ויש המון מטלות אחרות בעלות חשיבות רבה יותר. ואולי אין כסף להשקיע בכל מיני רגשות שאין להם סיבה מוצדקת

או תכלית שיש לה הסבר כלכלי מוצדק.

את יודעת שהיה לך בעבר תחום עניין שהתחברת אליו מאוד, אך מרגישה היום שהוא לא רלוונטי. נגיעה בו

גוררת הוצאה כלכלית.

להפוך אותו למקצוע זה בטח לא יתקבל טוב בקרב הסביבה הקרובה לך, הרי יש לך כבר עבודה מסודרת אז מה פתאום הרפתקה חדשה? וחוץ מזה יש ילדים והם צריכים אותך...

אז את מוותרת.

מה מונע מאיתנו להוריד את המסכות?

אנו כמהות לחוש את המקום שבו כל המסכות יורדות ואנו מאפשרות לעצמנו פשוט להיות. זהו צורך רגשי מאוד עמוק שחוסר ההקשבה אליו מביאה אותנו להרגיש לא טוב בחיים שלנו.

יש  לא מעט סיבות לכך שהמקום הזה נסתר מעיננו ואולי אף איננו מאמינות שהוא קיים.

הסיבות לכך עשויות להיות מסרים או אמירות ששמענו בילדות שלנו לגבי עצמנו ותחושותינו,

זה יכול להיות חוסר פניות נפשית ומתן מקום לרגשות שלנו בילדות, או אולי המרחב העמוס של

החיים וריבוי התפקידים שלנו, שגרר אותנו להפסיק להיות קשובות לעצמנו ולרגשות שלנו.

לדוגמה, אם שמעת בילדות מהורייך ביקורת על איך שאת נראית, מתנהגת, לומדת, יתכן שהיום את לא מספיק בטוחה בעצמך שתוכלי באמת להגשים את מה שאת רוצה בחייך.

אם הרגשת שלא היה מקום לבטא או לדבר על הרגשות שלך בבית הורייך, לא היה זמן, לא היה רצון.

יתכן שאת מתקשה היום להגיד לעצמך מה את באמת רוצה להיות כש"תהיי גדולה". את חושבת שאת לא יודעת, אבל הידע הזה נמצא בתוכך וניתן להגיע אליו.

פעם אהבת לרקוד, לשיר, לשמוע מוסיקה. היום את כבר לא נוהגת לעשות דברים כאלה. אין זמן. התחתנת, ילדת ילדים, הפכת לי להיות מי שחשבת שאת צריכה להיות.. אבל פתאום את מרגישה שאולי איבדת משהו בדרך.

החברה מצפה מאיתנו להתנהגות מסויימת, לשליטה ברגשות שלנו ולמתן קדימות לצרכים של הסובבים אותנו. כל אלה מלמדים אותנו לאורך השנים להתרחק מעצמנו ומהחופש להיות מי שאנחנו,

ולשים עלינו מסכות שיתאימו לדרך שבה החברה רוצה לראות אותנו- חזקות, מתפקדות באין סוף

תפקידים תוך נתינה מתמדת ותשומת לב לצרכים של הסובבים אותנו.

לא קשות מדי לא רכות מדי...

בניסיון להתאים את עצמך לתכתיבים החברתיים, את שוכחת לעיתים את הידע הפנימי העמוק ביותר שלך שיודע מה טוב ומה הכי נכון עבורך. זהו ידע שנמצא בכל אחת ואחת פנימה,

ולמרות שאולי נראה כי נשכח, או איננו קיים, הוא נמצא בתוכך וניתן להגיע אליו.

את יכולה לסלול לעצמך את הדרך למקום שבו טוב לך.

דמייני לעצמך מקום שבו את מרגישה שאת יכולה להיות מי שאת באמת. מקום שבו את לא חוששת להביע את דעתך. את לא מרגישה חשופה לביקורת. מקום שבו את יכולה להוריד את כל המסכות ופשוט להיות.

אצל כל אחת מאיתנו המקום הזה הוא שונה.

אצל אחת הוא עשוי להיות לבד בטבע, אצל השנייה בחברת אנשים קרובים ואצל אחרת הוא מקום מאוד לא מוגדר ולא ברור. זו פשוט תחושה פנימית שמתקיימת בזמנים מסויימים, בהם היא מאפשרת לעצמה לפגוש את העולם הרגשי שלה ולתת לו ביטוי.

כך או כך זיהוי המקום הזה והמפגש איתו עשויים לשפוך אור על הקשר שלך עם עצמך ועל הדרך שבה את בוחרת להתמודד עם עולם הרגשות שלך.

גילוי והכרות עם המקום שבו טוב לך בחייך, יאפשרו לך להעניק לעצמך את אותם הדברים שאת זקוקה להם על מנת להרגיש טוב עם עצמך, ולאפשר לעצמך להיות ולהרגיש חופשייה באמת.