חוקי הקניין הרוחני- חדשנות והמושג בית יוצר 

כעיקרון,קיימים לרשות החוק הישראלי מושגים המשמשים אותו ביעילות כלפי סידור הדברים מצד המחוקק הפועל לטובת איזון האינטרסים בינו לבין כל המשתמש בחוקיו באשר יהיה.
עם זאת,לעיתים קיימים מצבי קצה הגדרתיים או חדשניים שטרם הגיעו מלוא פיתוחם אל ניסוח הגדרות עדכניות.

בחוקי הקניין הרוחני שעדיין טרם פותחו מלוא רוויתם האפשרי,מבחינת ארכיטקטורת הניסוח ועד לעומקי השורשים האורכיים הנשלחים אל לב ליבן של ההגדרות - קיימים מירווחי "סגירה" מצומצמים בין הגדרות ישויות הגופים המשפטיים האפשריים התבניתיים (לתכולת ידע) ולפיתוח ולאינדקוץ תוצרי קניין רוחני ואת שיוכם למולידם.

התבוננות מושכלת נקיה באיכויות שיוך הולדת תוצרים מתוך גוף שיוצרם מוזכרת כבר בסיפור המלך שלמה שהשכיל להבחין בין האם האמיתית לקיום האם המזויפת על פי מידת הזעקה שזעקה האם על החשש האפשרי מראש בלבד שמע יאונה לבנה משהו וזאת מיידית עם שמיעתה את איזכור חריצת דינו של הילד.

משמעות ה"זעקה" או השיוך ההפסדי הפגיעתי ,המובן באם יוצרת התינוק, מובן לכל המעורב בפעולת איבחון "שיוך התינוק" ולמי. אלו הן הבנות המעידות על מלוא יופייה של ההבנה המתפתחת לגבי הקניין הרוחני.

רוצה לאמר,שישנה חשיבות עצומה להולדת דבר מסויים מתוך גוף אחד ויחיד היולד בו זמנית איברים שונים ונפרדים המאורגנים לכדי התחברותם לגוף אחד תוצרי פעיל ומונכח במערכת מארגנת (העובר ברחם). עצם יצירתו של הגוף מן האיברים תידון בהמשך אולם עסקינן ברגע זה בשיוכו לאם ,הנראה והמאונדקץ לפי מידת הקשר הטיבעי והמובן לכל המתבונן, של האם ,כגוף יוצר ומוליד, אל הגוף שיוולד ושיווצר (כולל תיפקוד - כנקודה עיקרית) .שאלת יצירתה אותו כלל אינה מוטלת בספק וניתן אף להוכיחה בדרכי הרפואה המקובלות.ואף, גם אם האם כלל אינה מתפקדת ופועלת כגוף בפני עצמו משום מה.
עצם ההימצאות של גוף בתוך גוף יכולה להתגלות באמצעי המדע בצורה פשוטה וברורה ביותר.כך גם בקניין הרוחני.עצם יצירתו של אובייקט גופי (רעיוני או כלשהוא) על ידי גוף גדול ממנו עשויה להיבחן ברמת וודאות ללא שימוש אף בחוקי הקניין כל זמן כי ברור שהגוף ה"גדול יותר" - היוצר את גופי הרעיונות המיסחריים ותוצרים הקטנים יותר עוסק כל הזמן ב"לידות" ובהפריות רעיונאיות.

שאלת קיומם של גופים אחרים או בודדים העוסקים בדיוק באותו נקודת זמן או אחריה או לפניה בפיתוח קניין רוחני זהה או דומה צריכה לעלות בהקשר הנכון ובטיב הנכון ולהיקבע על פי קריטריונים מחמירים:

א. האם הגוף הקטן יותר שאינו בית יוצר - כוונותיו לטובת החברה או לעצמו? (שהרי בית יוצר שם לו למטרה לפתח דברים לא רק לטובתו העצמאית כלכלית אלא נהנה מהגנות משופרות ועל כן מאזן את הערך שקיבל מן המדינה ופועל לטובת קידומה אל העתיד כתמורה: פיתוח מדעים,פיתוח הקניין הרוחני). בית יוצר משיק לנגיעה לא רק לטובת קנינינו הרוחניים אלא הינו חלק אפשרי (בהתאם לחוק שייקבע) מן המדינה.עדיין לא קיימת הגדרת בית יוצר מלאה.ההגדרה העממית של בית יוצר כגוף אשר ממציא הרבה דברים השוטף אינה אמורה להיות תפיסה במקרה זה אלא התחשבות בתרומתו למדינה ולא רק לטובת עצמו.

ב. מהן מערכות וכלי ההבנה ההמצאתיים שבהם הם השתמשו? האם בהברקות פתע או בתהליך מושכל ושיטתי של גוף יוצר המקביל לתהליך ארוך יותר (בהקבלה ללידה).

ג. מהם הקשרים האפשריים המתבטאים בין אובייקטי תוצרי הקניין הרוחני שנוצרו לבית היוצר במלואם? - ייתכן למעשה שעקב הפעלת שיטות חשיבה חדשניות (הרשומות אף הן כקניין רוחני) נוצרו תוצרי קניין רוחני חדשים (אלו הם כבר קניינים מדרגה שניה ושלישית של דורות הגדרות).

ד. מהם הקשרים האפשריים הקיימים במרחב ההמצאה הפעיל של בית היוצר בין תוצרי אוביקטי הקניין הרוחני ואילו קשרים הדדים חלים עליהם? (ייתכן שגוף המצאתי אחר מפתח בו זמנית משהו דומה אולם בית היוצר שוקד עליהם זמן פחות אך מפתח בו זמנית משהו אחר שיקדם את הקניין הספציפי ולכן מתעכב). על כך לא יכול לחול חוק ההגשה הראשונה למשל של הגנת הקניין החל במקומות מסוימים. הדבר פוגע בפיתוח חופשי יוצר ותוצרי "בו זמני" של פיתוחים לטובת החברה והאנושות וקידום המדע (כפי שהו תפקידו שבא לידי ביטוי בעבודת המצאתו של בית היוצר בין השאר).

ה. האם די בהגשת מאמר זה - כפי שבוצע כאן כדי להכריז על יצירת קניינים רוחניים ספציפיים כמשמשים את החברה יותר מאחרים ובקריאה זו של בית יוצר רעיונית ישראל לממציאים להתחבר אליו כדי לפתח המצאות ספציפיות שבהן הוא עוסק (שייתכן כי גם הם עוסקים בהם במקביל) - כדי לקבוע פרסום פומבי היוצר הגדרה חדשה מאילך לכל פיתוח/קניין רוחני שיתברר בעתיד שנוגע לטיב העינינים המובאים להלן:

1. הומצא על ידי בית יוצר רעיונית ישראל ושייך לה מבחינת קניין
2. כל פיתוח לטובת הנאת שימוש מדינת ישראל והעולם מן האינטרנט שיבתרר כי הוחל במקביל על ידי גורם אחר בחשיבה עליו/המצאתו פיתוחו
3. התייחסות שונה של החוק לשיוך קניין רוחני ל"בית יוצר" החל מרגע זה (יום ראשון 4 מרץ 2007 ) בעת כתיבת מאמר זה ופירסומו הפומבי החשוף וגלוי לעיני כל (בדומה להכרזתו של דניס הופ לבעלות על הירח).


בחוקי הגנת הקניין הרוחני ופיתוחם הגוף הנוצר על ידי יוצרו לא תמיד בהכרח מוגדר כגוף ולא תמיד ברור מה יוצא ממה ומאילו תהליכי חשיבה ובעזרת אילו כלי חשיבה מדויקים להבדיל מרחם ומשיטת הביולוגיה ליצור את גוף הילד.(זוהי נקודת חוסר שתפותח במאמרים הבאים).

טיב הקשר והשיוך נקבעים על ידי יכולת המימון של המפתחים לבצע שיוך רישומי ובכך נפגעת זכותו של ממציא חסר אמצעים מתאימים (או שיש לו תוצרי קניין רבים מדי לרישומם המלא). ממציא אשר היה מעוניין לרשום את כל רעיונותיו בטרם הגישם לאנשים מסתכן באיבוד מלוא כספו ובצימצום משאביו האמורים להיות נותרים לטובת פיתוח הדברים עצמם.

מה עוד,שישנו צורך הבדלה בין ממציא העושה דברים "רק " למען עצמו לבין ממציא המפתח דברים לטובת האנושות כולה, שימושיות מוגברת בדבריו לטובת צרכי היומיום של האנשים וכן הלאה.

ההיגיון מחייב כמובן שלא ייתכן שמעמדו של ממציא המפתח קניין רוחני ששימושו דל יחסית ושפחות תורם לחיי היומיום - מעמדו המשפטי וחוזק הגנתו על קנינו יהיה זהה לחוזק ההגנה שתוכל להינתן לממציא קניין אשר מתכוון לתרום לקידום המדע,שימושיות האינטרנט ולפתח דברים שיוסיפו נדבך לקידום ההיסטורי של הטכנולגיות הפסיכו טכנולוגיה והמדע.

אמורה להיות בחוק התייחסות עינינית לגבי מעמדם של גופים גדולים חוץ ממלכתיים ופרטיים המעונינים לקדם במלוא כוחם ההמצאתי והאפשרי (העומד גם לרשות התפתחות המדעים,הצרכים החברתיים - גם למען מטרות גדולות מאשר הנבת רווחים לעצמם).

כזה יכול להיות למשל מעמדו של בית יוצר. מהו בית יוצר? מעמד משפטי חדש המוגדר כיישות משפטית השונה בדרך כלל מזו המאפיינת ממציא רגיל,בעל קניין רגיל,חברה או עוסק.

בית יוצר יוכל לזכות למעמדו החל מרגע הכרזתו על עצמו כבית יוצר וכמו כן יוכל להנות מהגנות משופרות על תוצריו הקנייניים במידה ויכריז על עצמו כמסוגל לתרום לחברה (בדומה לעיקרון של החזרי מס למשל ברגע שגוף תורם למטרות חברתיות- זהו רעיון דומה החופף גם במקרה זה על פי כל אמות ההיגיון).

בנוסף,יישות משפטית כבית יוצר אמורה להיות מוגנת בכל העוצמה המירבית על ידי חוקי מדינת ישראל כדי לקדמה (את המדינה) אל תוך העתיד בעזרת כלי הידע המירביים העומדים לרשותה.

אם לדוגמה חלים חוקים קנייניים ספציפיים אך ורק בתחומי מדינת ישראל שאינם מתאימים לכל חוקי המדינות שישראל תבוא איתם במגע כתוצאה מפעילותו של בית יוצר זה - הרי שרצוי (על מנת שמדינת ישראל תקודם עולמית בזכות תוצרי הקניין של בית יוצר - כנושאת אותם בתוכה מעצם ההגדרות המשפטיות הטריטוריאליות) שהמדינה תעדיף להטות אוזן להצעות בית היוצר כדי לקדם גם את עצמה אל תוך העתיד ולהתכוונן על פי ההגדרות של בית היוצר.

בית יוצר העוסק בחדשנות ובניתוח קניין רוחני בעזרת כלי יצירתו וחדשנותו מסוגל מתוקף כך גם לראות כמובן את פיתוחי הגדרות המשפט האפשריות בתחום פיתוח הגנת הקניין הרוחני.