בעולם החינוכי כמו בעולם העסקי יש להיזהר מהצלחה מרשימה היכולה להפיק לעיתים כשלונות של המערכת.
כאשר ההצלחה נובעת מעשייה מהירה מדי,ללא שלבים ותהליכים,
כאשר אין שיתופיות הצוות בכל שלב מסולם ההצלחה,
אם החזון נעלם,
אם ההצלחה דרמטית מדי,
קפיצת דרך ללא שליטה,
פתאום בית הספר משתנה ללא הכר,הרי ביה"ס מצליח –אך יש בכך סכנה,כאשר המוסד החינוכי הבנוי על בניה חינוכית,ערכית.
עיצוב פני הדור-משנה פתאום את כל עשייתו ומסתער על תחומים אחרים ושונים לגמרי מהנורמה הרגילה,כאשר פתאום במהלכים שונים ומגוונים משנים את הדנ"א-הקודם של ביה"ס-יש בכך סכנה.
שהרי קפיצת הדרך המהירה גורמת שצוות המורים אינו שותף,אינו מבין לעומק את האירועים המתרחשים והמטלטלים בבית הספר.
הצמיחה אינה מנוהלת בשלבים חכמים,בניגוד לתפיסת עולמנו המנהיגותית,המנהל או צוות הניהול רצים קדימה מטפסים לבדם על הר,הם יגיעו לפסגה ויצליחו,אך מה יקרה בהמשך הדרך? הם משכילים להתמודד עם תחומים חדשים אך לא תמיד עם "קשר" בין התחומים המגוונים.
כלפי חוץ ההצלחה נראית מרשימה ושמחה-אך מה קורה כאשר לא כל הצוות המוביל-המורים וההורים שותפים.
הצמיחה אינה מנוהלת נכון ולא בשלבים,שהרי תהליכי שינוי בעשייה החינוכית חשוב מאוד להתקדמות ולחשיבה יצירתית,אך היא חייבת להיות מנוהלת – כראוי.
היינו,כל צוות המורים חייב להיות מעורה בנעשה ושותף פעיל בחשיבה,
בעשייה ובתנועה קדימה.
כאשר התנועה זורמת בקצב מהיר מדי "רק" של המובילים – יש בזה סכנה קיומית לארגון כולו.
הרעש של ההצלחה גדול,לעיתים ביטויים של שחצנות,דעתנות מיותרת ללא תשתית איתנה-המשברים במצבים אלו יגיעו.
במקרים כאלה-בהם "רק" המובילים נמצאים בפסגה גבוהה,הם אינם מקשיבים למורים להורים ולעיתים גם לא לרשות, קורה שהאחרים אינם מגיבים בעוצמה על אי שיתופם ועל אי הקשבה להערותיהם, כאשר הם צופים בהצלחה, אך לרוב הנמצאים "הבודדים" בראש הפסגה יפלו והכל יקרוס.
בודאי שיש צורך חשוב בעולמנו המרתק – להתקדם,להתחדש,לחולל תהליכי שינוי, אך הכל חייב להיות מבוסס על תהליכים,שיתופיות והקשבה לכולם, או אז הבסיס איתן חזק ולא יתפורר,כאשר כולם שותפים ניתן לחולל מעקב – תחומי הערכה על כל צעד וכל תנועה ובכך לבסס היטב כל התקדמות.
המובילים,העומדים בראש כל מערכת חייבים להיות רגישים לתהליכים הפנימיים והחיצוניים, עליהם להקשיב לכל עובד, השלבים החינוכיים חייבים להישמר,ראוי להקפיד על משמעת והלך רוח של הלקוחות כדי שהתנועה לא תנוע למקום אחר ואפל.
חובה על כולם להתחשב בהורים-כלקוחות להקשיב להם ולשתפם בחשיבה ובעשייה.
כאשר הצלחה מבוססת היטב עם תשתית איתנה ומוצקה הרי הסיכויים שליקויים בטיפוס על ההר יפגעו בהצלחה הם קלושים.
"סוד ההצלחה" תלוי אומנם במנהל – במנהיג דינמי חכם ואנושי אך עליו להיות עם רגליים על הקרקע ולא מעופף, כאשר הביטחון העצמי של המובילים חורג מהגבולות המותרים,הרי התנועה המהירה מדי גורמת לריחוק מהמורים וגורמת לעיוורון.
מנהלים זורמים אלה מפסיקים לשאול שאלות את המורים,הם אינם מקשיבים לשאלות המורים וההורים,הם מאמינים "רק" בכוחם שלהם וחוטאים בחטא היוהרה.
התנהלות מהירה מדי ללא בסיס עובדתי מוצק ואיתן וללא בדיקה יסודית של הבטחות ודרכים להשגת היעדים מסוכן מאוד.
קורה שהכישלון הנובע מהתנשאות גורם גם לבזבוז כספי רב שבעתיד קשה מאוד להשלים הגרעון, לכן ראוי תמיד להכין היטב שיעורי בית ולסגור היטב הקצוות.
על פי מתודה זו – קורה שהצלחה פועלת לפעמים כמחסום עתידי.
ההצלחה-מסנדלת כל חשיבת יצירתית נוספת וגורמת לפחדים לזוז, ובית הספר קופא,רעיונות ויוזמות טובים אחרים ושונים המגיעים לשולחן ההנהלה נידחים.
ידוע שלכל תהליך יש צורך בזמן,אין זה בזבוז זמן, אנו יודעים כי ראוי להקצות 70% מהזמן להשחזת המשור ורק 30% לכריתת העצים, כך בהצלחה חינוכית, יש להקצות זמן לחשיבה מעמיקה,לפיתוח יוזמות ויצירתיות,הקשבה לכל רעיון של כל מורה,לטפח "במה" להעלאת רעיונות,לויכוחים ולדיונים,או אז האיכות של התוצרים החינוכיים יהיו כמובן בעל ערך רב ומעוגנים לזמן רב.
כמובן שמותר וראוי להעיז – לנסות לנוע קדימה,לטפס על כל הר – גם אם ידוע שיש סלעים,בורות ומהמורות בדרך ובלבד שיש תכנון איתן ומבוסס על חשיבתם של רוב המורים.
מנהל-שהוא מנהיג מפתח צוותי חשיבה מאפשר ובעיקר מעודד חשיבה יצירתית של כל מורה וכל הורה – פעיל ויצירתי. .
כל התקדמות, כל תנועה קדימה צריכה להיות מבוססת על תוכנית חכמה ויעילה.
אסור לקפוץ מהר מדי וגבוה מדי בבת אחת, שהרי "אין קפיצות דרך בחינוך", כשם שאין קפיצות דרך בעסקים.
טיפים לניהול מצליח ולצמיחה איתנה
* הצלחה תלויה בניהול נכון וחכם המבוסס על תנועה בשלבים.
*ראוי לתכנן היטב כל שלב ולהקשיב לכל אלטרנטיבה מכל מורה.
*להקשיב לכל מורה, לתת לכל אחד במה לפיתוח יוזמות ויצירתיות.
*להטיל משימות כמעט לכל מורה, כך יחוש שהוא שותף בהתקדמות.
*חשוב לפתח צוות הערכה-שיבדוק כל הזמן תהליכי העלייה לראש
ההר
*פריצות דרך חשיבות אך חייבות להיות מעוגנות בתשתית יצוקה.
*לעודד יצירתיות והצלחות – הן מעודדות חשיבה ויוזמות.
*מותר להיות זקופי קומה ולא להתחבא.
*התקדמות מתוך חוויות חשיבה ועקרונות.
*הרבו בתגמולים לכל העובדים – מחמאות,דברי שבח,ערבים נחמדים
ומתנות נחמדות.
*דאג שכל עלייה לראש כל הר תהא איטית ומבוססת.
*ההורים כלקוחות צריכים להיות שותפים בכל העשייה.
*שלבו תמיד "תרבות" של שמחה,אכפתיות,הקשבה,אסתטיקה.
*דאג תמיד וכל הזמן לשיחה אישית מדרבנת עם כל עובד.
בודאי שיש צורך חשוב בעולמנו המרתק-להתקדם,להתחדש,לחולל תהליכי שינוי, אך הכל חייב להיות מבוסס על תהליכים, שיתופיות והקשבה לכולם, או אז הבסיס איתן חזק ולא יתפורר,כאשר כולם שותפים ניתן לחולל מעקב-תחומי הערכה על כל צעד וכל תנועה ובכך לבסס היטב כל התקדמות.
המובילים,העומדים בראש כל מערכת חייבים להיות רגישים לתהליכים הפנימיים והחיצוניים, עליהם להקשיב לכל עובד המאיר לעיתים צדדים אפלים שבמקרה רק הוא מבחין בהם.
כללי המשחק החינוכי חייבים להישמר,ראוי להקפיד על משמעת והלך רוח של הלקוחות כדי שהתנועה לא תנוע למקום אחר ואפל.
חובה על כולם להתחשב בהורים-כלקוחות להקשיב להם ולשתפם בחשיבה ובעשייה.
כאשר הצלחה מבוססת היטב עם תשתית איתנה ומוצקה הרי הסיכויים שליקויים בטיפוס על ההר יפגעו בהצלחה הם קלושים.
"סוד ההצלחה" תלוי אמנם במנהל-במנהיג דינמי חכם ואנושי אך עליו להיות עם רגליים על הקרקע ולא מעופף,כאשר הבטחון העצמי של המובילים חורג מהגבולות המותרים, הרי התנועה המהירה מדי גורמת לריחוק מהמורים הגורמת לעיוורון.
מנהלים זורמים אלה מפסיקים לשאול שאלות את המורים,הם אינם מקשיבים לשאלות המורים וההורים,הם מאמינים "רק" בכוחם שלהם וזו חטא היוהרה.
התנהלות מהירה מדי ללא בסיס עובדתי מוצק ואיתן וללא בדיקה יסודית של הבטחות ודרכים להשגת היעדים מסוכן מאוד.
קורה שהכישלון הנובע מהתנשאות גורם גם לבזבוז כספי רב שבעתיד קשה מאוד –להחזירו.
- תואר ראשון ושני במדעי הטבע-ביולוגיה
- תואר שלישי בחינוך במנהיגות
משרות במשרד החינוך:
- 3 שנים מפקח על מדעי הטבע
- 12 שנים מפקח כולל
- 10 שנים מפקח מחוזי
בכל תחום פיתח מנהלים כמנהיגים, אשר הגיעו להישגים הטובים בארץ באזורם
ב6 שנים האחרונות מרכז את הקורס המכשיר מנהלים בבר אילן, וכמובן מלמד חינוך ומנהיגות באוניברסיטה ובעוד 3 מכללות.
