זוגיות משמשת לא פעם כפח אשפה לתסכולים האישיים של בני הזוג 

"אתה אשם בתסכולים שלי"

רוב האנשים גדלים עם האמונה שזוגיות היא המקום שיפתור עבורם את כל החסכים והתסכולים שהם סוחבים איתם. הם בטוחים שברגע שהם ימצאו את האחד או האחת - כל הבעיות שלהם ייפתרו והאהבה תרפא הכל.

האמונה הזאת היא אמונה שקרית ושגויה. זוגיות אינה הפיתרון לבעיות אישיות מכל סוג שהוא. גם אחרי שאנו מוצאים זוגיות, טובה ככל שתהיה, עדיין נותר לנו לפתור את הבעיות האישיות שלנו, כמו בעיות בדימוי העצמי, התפרצויות כעס וזעם, כשלים בתקשורת, אחריות אישית, התנהלות בוגרת, הצבת גבולות, יציבות נפשית, אי התאמה מקצועית ותחושת החמצה וחוסר מיצוי עצמי.

הכי קל זה לפרוק את התסכולים על בן הזוג

הדבר הזמין והקל ביותר הוא להפנות את התסכולים והכעסים האישיים לכיוונם של בני הזוג שלנו - משום שהם הכי קרובים אלינו, הכי זמינים, ותמיד נוכל למצוא צידוק להאשים אותם בחוסר האונים ובמגבלות שלנו.

בני זוג, נשים בדרך כלל דווקא יותר מאשר גברים, נוטים להשליך על בני הזוג שלהם את התסכולים שהם סוחבים עם עצמם שנים, מבלי שום מחשבה או מודעות. הם בטוחים שהם "צודקים", הם מבקרים ללא רחם את בני הזוג שלהם, הם תולים בבני הזוג שלהם את כל הסיבות לכישלון החיים שלהם והם בטוחים שאם בני הזוג שלהם היו משתנים בשבילם אז כל הבעיות שלהם היו נפתרות.

חוסר מודעות עצמית

הסיבה שאנשים הופכים את בני הזוג שלהם לפח הזבל שלהם נובעת בעיקרה מחוסר מודעות עצמית. אנשים כאלה אינם מודעים לעצמם, אינם מחוברים לשורש הקיום שלהם ואינם רואים "פנימה" לתוך עצמם אלא "החוצה" אל דמותו של בן הזוג כפי שהם רואים אותה או אל התמונה הזוגית כפי שהיא משתקפת בעיניהם.

בסופו של דבר, מודעות עצמית והסתכלות פנימה ולא החוצה מביאה להבנה שהכל תלוי בנו, שאת התסכולים שלנו אנחנו יוצרים במו ידינו, ושהפתרון לתסכולים הללו טמון אך ורק ביכולת שלנו לקום ולשנות את חיינו, ולא לנסות ולשנות את סביבתנו או בני זוגנו.

צמיחה אישית מובילה לכבוד זוגי

מי שלא מקדם את עצמו בכוחות עצמו - סופו שיוציא את התסכולים שלו על בני הזוג שלו. לעומת זאת, מי שצומח ומתקדם בחייו האישיים - מסוגל לכבד ולאהוב הרבה יותר את בני הזוג שלו, משום שהוא מודע לעצמו ולכוחו, אוהב את עצמו, פועל למען עצמו והצליח לפתור בכוחות עצמו את התסכולים שלו. אדם כזה מפסיק להיות מתוסכל ומתוסבך. הוא הופך לאדם מאושר, שלם עם עצמו וחיובי.

לכן, קיפאון אישי תמיד יוביל לזלזול בבן הזוג, לחוסר כבוד, לתובענות ולדרישות מוגזמות והזויות מבני הזוג. לעומת זאת, צמיחה אישית וגדילה רגשית מובילים בדיוק לתוצאה ההפוכה - לכבוד, להערכה, לאהבה ולפרגון לבני הזוג. 

וטיפ לסיום: הנטייה האנושית היא לנסות להוריד ולהשפיל אחרים לגובה שלנו. אם אנחנו נמצאים במקום נמוך ותקוע בחיים שלנו מבחינת הישגים, הצלחה, הכנסה ומימוש עצמי - מרבית הסיכויים שננסה להוריד את בני הזוג שלנו למקום שלנו ונעשה הכל כדי להצדיק את מעשינו בעיני עצמנו. הסיבה לכך היא שאנחנו רוצים לקבל הרגשה טובה שאף אחד לא מעלינו ושאיננו רוצים להתמודד באמת עם הבעיות האישיות שלנו.