הנמכת כיסוי הביטוח ללא ידיעת המבוטח 

באחד הימים, נפגש מיכאל קידר עם סוכן הביטוח דוד נוה. האחרון, הצליח לשכנע אותו לבטל את פוליסת ביטוח הדירה הקיימת שלו ולרכוש פוליסה זולה יותר בחברת הביטוח הפניקס.

כמה חודשים לאחר מכן, נפרצה דירתו של קידר. הגנבים נטלו עמם כספת עם תכשיטים.

מייד לאחר הפריצה, פנה קידר להפניקס. או אז התברר לו כי הפוליסה הזולה עולה לו ביוקר.

סוכן הביטוח, כך התברר לקידר, מילא בהצעת הביטוח סכומי ביטוח נמוכים מאלה שהיו בפוליסה הקודמת. במקום המיועד לחתימתו של קידר, שורבטה חתימה שאיננה חתימתו של קידר.

עוד התברר לקידר, כי למרות שהסוכן הזמין מעריכים להערכת תכולת ביתו ולמרות הבטחות הסוכן לדאוג לביטוח בסכומים התואמים להערכות, אין כל קשר בין סכומי הביטוח בפוליסה להערכות.

למגינת ליבו של קידר אף את המגיע לו לפי סכומי הביטוח הנמוכים שבפוליסה סירבה הפניקס לשלם ואף לא טרחה לנמק את סירובה או לפרט בפניו את עמדתה.

מול השוקת השבורה בפניה ניצב, לא נותר לקידר אלא להעלות את שוועתו בפני בית משפט השלום בתל אביב.

מה קידר רוצה ממני, קבלה עליו הפניקס בפני השופט ארנה לוי. טענותיו של קידר כנגד הסוכן, פעולותיו, מצגיו והבטחותיו, אינן נוגעות אלי. עליו  להפנותן אל הסוכן ישירות.

האומנם, הקשתה השופטת ארנה לוי. הוראת חוק מפורשת ומושכלות יסוד בדיני הביטוח הם כי סוכן הביטוח הוא שלוחה של חברת הביטוח וכי מצגיו והבטחותיו מחייבות את חברת הביטוח.

לפיכך ממשיכה השופטת וקובעת "לא ברור לי מדוע לא הכירה הפניקס באחריותה המלאה לכל מצגיו, הבטחותיו ופעולותיו של הסוכן כלפי המבוטח, כפי שהיה עליה לעשות עוד בתחילת הדרך, ומדוע העדיפה לנהל הליך סרק זה, כאשר אין באמתחתה כל טענת הגנה של ממש, לא מהפן העובדתי ולא מהפן המשפטי".

את ניסיון הפניקס לייחס דמיון בין חתימתו של קידר לחתימה שהושמה במקום המיועד לחתימתו בטופס הצעת הביטוח, דוחה השופטת מכל וכל.

גם בעין בלתי מקצועית ניתן לראות שהחתימה שהושמה בטופס ההצעה אינה דומה לחתימותיו האמיתיות של קידר.

הפניקס, ממשיכה השופטת, גם לא הביאה לעדות את סוכן הביטוח, שלוחה של הפניקס, בפניו, כביכול, חתם קידר על טופס הצעת הביטוח, וגם את טופס ההצעה המקורי נמנעה הפניקס מלהציג.

לכך מוסיפה השופטת את הודאת הפניקס בזיוף חתימתו של קידר במסמך אחר שהוגש לה.

קידר אפוא, קובעת השופטת, לא חתם על הצעת הביטוח וסכומי הביטוח שנרשמו בה לא היו על דעתו וגם לא בידיעתו.

בהתאם למצגי הסוכן והבטחותיו, קובעת השופטת, חוזה הביטוח שנכרת בין הצדדים הוא שסכומי הביטוח יהיו בהתאם להערכת המעריכים שנשלחו להעריך את תכולת דירתו של קידר.

ועוד מוסיפה השופטת, כי מכוח עקרון תום הלב וההגינות, על הפניקס היה, לאחר שקיבלה את הערכת התכולה, לדאוג כי מלוא הרכוש יהא מבוטח על פי שיעורו הנכון ולטפל בעדכון סכומי הביטוח על פי ההערכה באופן מיידי על מנת שהמבוטח לא ימצא עצמו במצב של ביטוח חסר.

לפיכך מחייבת השופטת את הפניקס במלוא נזקי הגניבה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

בנוסף, מוצאת השופטת להטיל על הפניקס ריבית עונשית המוטלת על פי החוק בשל אי תשלום תגמולי הביטוח במועד בחוסר תום לב. הפניקס פעלה, קובעת השופטת, "תוך התעלמות מוחלטת, שאיננה ברורה לי, מהלכות יסוד בדיני ביטוח".

הפניקס, מוסיפה השופטת, "לא שילמה למבוטח דבר עד היום, גם סכומים שהגיעו לו, לשיטתה".

ומסכמת השופטת: "מבטחת צריכה לשקול היטב צעדיה טרם סירובה לקיים את חיוביה על פי חוזה הביטוח וטרם גרירת מבוטחה לנהל תביעתו בבית המשפט. עליה לדעת כי אינה יכולה לעשות כן ללא טעם אמיתי ומבוסס".

סוף דבר, השופטת ארנה לוי חייבה את הפניקס בתשלום מלוא נזקי הפריצה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, בצרוף ריבית עונשית ושכ"ט עו"ד בשיעור 25%, ובהוצאות המשפט.

10.6.2010 מסמך 803