מקדמה בשל הוצאות עודפות - מס או קנס
נכתב על ידי תופיק מזאוי, רו"ח
סעיף 31 לפקודת מס הכנסה הסמיך את שר האוצר להתקין תקנות בדבר ניכוי הוצאות מהרווחים, אי התרת הניכוי, הגבלת הסכומים שיותרו בניכוי, לרבות קביעת הדרך לחישוב סכומים אלה.
הוצאות עודפות הינן הוצאות שאינן מותרות בניכוי מההכנסה החייבת במס בחלקן או במלאן וזאת לצרוך חישוב החבות במס .
סעיף 32 מפרט סוגי הוצאות שלא יותרו בניכוי בבירור הכנסתו החייבת של נישום,
כאשר הוצאות אלו בעיקר כוללות את הוצאות המעביד עבור עובדיו ( אחזקת רכב, הפקדות בקופות גמל, השתתפות בהוצאות העובד לחו"ל הכל בסכומים העולים על התקרה המותרת בניכוי ועוד)
הוצאות שהוציא המעביד אשר ניתן לייחס לעובד מסויים יש להוסיף לשכר העובד, לנכות ולהעביר לאוצר את המס המתחייב בגינן, לתבוע את ניכוי הסכום ששולם מרווחי הפירמה.
אין הדין כך כאשר לא ניתן לייחס את ההוצאה ספיציפית לעובד מסויים ובמקרה זה חלה החובה מכח תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), תשל"ב - 1972 לשלם מקדמה בשיעור שנקבע בסעיף 181ב לפקודה ( השיעור שנקבע הינו: 45% לחבר בני אדם ו 90% למלכ"ר ).
המקדמה ששולמה תקוזז מסכום המס שתתחייב החברה לשלם על הכנסתה בשנת המס השוטפת, במקרה ודווחי החברה הראו רווחים החייבים במס, אולם במקרה של הפסד סכום זה יעמוד לזכות החברה ללא ריבית וללא הצמדה ויקוזז מחבות החברה למס בשל רווחיה בשנים הבאות.
שיעור מס החברות הולך ופוחת מדי שנה והוא נמוך בהרבה משיעור המס שנקבע לתשלום המקדמה בשל ההוצאות העודפות ( שיעור מס החברות הינו: 29%, 27% , 26% לשנים 2007, 2008, 2009 בהתאמה ו- 25% החל משנת 2010 ), ראוי ואף צודק הוא להקטין את השיעור שנקבע לתשלום המקדמה ולהעמידו בגובה שיעור מס החברות. ובכך למנוע מהחברה מימון תשלומי מס נוספים העולים בהרבה על חבוה לתשלום מס בגין סכומים אלו ובמיוחד כאשר לחברה הפסדים ואין אפשרות לקזז באפון מיידי את סכום המקדמה ששולם במהלך שנת המס.
אי דוח ותשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות גורם להטלת קנס על החברה במידה והחברה הצהירה על רווחים, אולם במקרה של הפסדים, בנוסף לקנס החברה תדרש לשלם את סכום המקדמה שלא שולם על ידה.
מטבע הדברים והואיל וסכום המקדמה הינו מעל חבות החברה לתשלום מס בגין ההוצאה, המצב עלול לגרום לכך שחברות במיוחד אלו הנמצאות בקשיי נזילות יעדיפו שלא לדווח ולשלם את המקדמה כמתחייב ובמקביל לשאת בנטל תשלום הקנס שיוטל אם בכלל, ובכך להימנע מהוצאות מיותרות הכרוכות בממיון תשלומי מס בסכומים העולים על החבות האמתית .
המצב חמור אף יותר במקרים בהם החברה הינה חברה פרטית מפסידה הנמצאת בגרעון ולרב נטל מימון ההוצאות הינו נחלת בעלי מניותיה עת כיסוי גרעונותיה, הוצאות בגינן נדרשת החברה לשלם מקדמה, כביכול מאחר והן נועדו להטיב עם עובדיה ולרב בעלי המניות נמנים על העובדים , ולאותם בעלי מניות לא נגרמת הטבה כלשהי, נהפוכו מצבם הורע הואיל וכאמור הם אשר מימנו את ההוצאה ממיטב כספם, ובנוסף נדרשים לשאת שוב בתשלום המס בגין אותה ההוצאה.
יהיה זה צודק והוגן אם יוקטן שיעור המס לתשלום המקדמה בשל הוצאות עודפות ויהיה זהה לשיעור מס החברות, בנוסף אם יאושר לחברה מפסידה לקבל חזרה את מלוא סכום המקדמה ששולם על ידה באותה שנת המס במקביל להוצאת השומה על הכנסתה.
נכתב על ידי תופיק מזאוי, רו"ח
סעיף 31 לפקודת מס הכנסה הסמיך את שר האוצר להתקין תקנות בדבר ניכוי הוצאות מהרווחים, אי התרת הניכוי, הגבלת הסכומים שיותרו בניכוי, לרבות קביעת הדרך לחישוב סכומים אלה.
הוצאות עודפות הינן הוצאות שאינן מותרות בניכוי מההכנסה החייבת במס בחלקן או במלאן וזאת לצרוך חישוב החבות במס .
סעיף 32 מפרט סוגי הוצאות שלא יותרו בניכוי בבירור הכנסתו החייבת של נישום,
כאשר הוצאות אלו בעיקר כוללות את הוצאות המעביד עבור עובדיו ( אחזקת רכב, הפקדות בקופות גמל, השתתפות בהוצאות העובד לחו"ל הכל בסכומים העולים על התקרה המותרת בניכוי ועוד)
הוצאות שהוציא המעביד אשר ניתן לייחס לעובד מסויים יש להוסיף לשכר העובד, לנכות ולהעביר לאוצר את המס המתחייב בגינן, לתבוע את ניכוי הסכום ששולם מרווחי הפירמה.
אין הדין כך כאשר לא ניתן לייחס את ההוצאה ספיציפית לעובד מסויים ובמקרה זה חלה החובה מכח תקנות מס הכנסה (תשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות), תשל"ב - 1972 לשלם מקדמה בשיעור שנקבע בסעיף 181ב לפקודה ( השיעור שנקבע הינו: 45% לחבר בני אדם ו 90% למלכ"ר ).
המקדמה ששולמה תקוזז מסכום המס שתתחייב החברה לשלם על הכנסתה בשנת המס השוטפת, במקרה ודווחי החברה הראו רווחים החייבים במס, אולם במקרה של הפסד סכום זה יעמוד לזכות החברה ללא ריבית וללא הצמדה ויקוזז מחבות החברה למס בשל רווחיה בשנים הבאות.
שיעור מס החברות הולך ופוחת מדי שנה והוא נמוך בהרבה משיעור המס שנקבע לתשלום המקדמה בשל ההוצאות העודפות ( שיעור מס החברות הינו: 29%, 27% , 26% לשנים 2007, 2008, 2009 בהתאמה ו- 25% החל משנת 2010 ), ראוי ואף צודק הוא להקטין את השיעור שנקבע לתשלום המקדמה ולהעמידו בגובה שיעור מס החברות. ובכך למנוע מהחברה מימון תשלומי מס נוספים העולים בהרבה על חבוה לתשלום מס בגין סכומים אלו ובמיוחד כאשר לחברה הפסדים ואין אפשרות לקזז באפון מיידי את סכום המקדמה ששולם במהלך שנת המס.
אי דוח ותשלום מקדמה בשל הוצאות עודפות גורם להטלת קנס על החברה במידה והחברה הצהירה על רווחים, אולם במקרה של הפסדים, בנוסף לקנס החברה תדרש לשלם את סכום המקדמה שלא שולם על ידה.
מטבע הדברים והואיל וסכום המקדמה הינו מעל חבות החברה לתשלום מס בגין ההוצאה, המצב עלול לגרום לכך שחברות במיוחד אלו הנמצאות בקשיי נזילות יעדיפו שלא לדווח ולשלם את המקדמה כמתחייב ובמקביל לשאת בנטל תשלום הקנס שיוטל אם בכלל, ובכך להימנע מהוצאות מיותרות הכרוכות בממיון תשלומי מס בסכומים העולים על החבות האמתית .
המצב חמור אף יותר במקרים בהם החברה הינה חברה פרטית מפסידה הנמצאת בגרעון ולרב נטל מימון ההוצאות הינו נחלת בעלי מניותיה עת כיסוי גרעונותיה, הוצאות בגינן נדרשת החברה לשלם מקדמה, כביכול מאחר והן נועדו להטיב עם עובדיה ולרב בעלי המניות נמנים על העובדים , ולאותם בעלי מניות לא נגרמת הטבה כלשהי, נהפוכו מצבם הורע הואיל וכאמור הם אשר מימנו את ההוצאה ממיטב כספם, ובנוסף נדרשים לשאת שוב בתשלום המס בגין אותה ההוצאה.
יהיה זה צודק והוגן אם יוקטן שיעור המס לתשלום המקדמה בשל הוצאות עודפות ויהיה זהה לשיעור מס החברות, בנוסף אם יאושר לחברה מפסידה לקבל חזרה את מלוא סכום המקדמה ששולם על ידה באותה שנת המס במקביל להוצאת השומה על הכנסתה.
