חוויותי עם האיש הנחמד..המשך הסיפור 

חוויותי עם האיש הנחמד שמלמדת אני אותו לנהל בית ולבשל

זוכרים שסיפרתי לכם על הלקוח הנחמד שלי..בן ה-62 שלא יודע לבשל,לסדר בית,ולעשות קניות?

הנה הלינק לבלוג הזה...

http://www.bizmakebiz.co.il/Login/PostDetails.aspx?id=8248

ואספר לכם כעת מה קרה כאשר הגעתי אליו השבוע והתחלנו במשימה.

ראשית ניפגשנו ליד הסופר שנמצא קרוב לביתו. ושם התחלתי להדריך אותו כיצד לבחור ירקות.

כיצד לקנות בשר..איך לדעת אם הבשר טרי...איך לבקש שיחתכו את הבשר שיהיה לו קל לבשלו.

איך לקנות מוצרים לבישול..תבלינים..שימורים..וכל מה שצריך במיטבח--לפחות להתחלה.

אחר כך לקחתי אותו לחנות שבה מוכרים כלי מטבח.

במפורש אמרתי לו שבשביל התחלה הוא לא יכנס להוצאות גדולות ולא יקנה את המוצרים הכי יקרים(לא יודעת כרגע אם הרצון ללמוד לבשל ולנהל בית ישאר לו..ולכן שלא יבזבז הרבה כסף).

והיגענו לביתו.

ראשית כדי להתחיל בכלל ללמדו ניכנסתי אני לעבודה בכך שסידרתי לו את המיטבח שיהיה לו קל למצא כל פריט.עשיתי זאת בערך כשעה וחצי כאשר הוא עומד לידי ומיסתכל ושואל.

כאשר סיימתי התחלנו בשיעור.

פתאום הוא מסתכל עלי ואמר לי..איריס..אני כל כך מתרגש שרועדות לי הידיים.

עניתי לו שגם אני מאד נירגשת כי מעולם לא היה לי מצב שבו אני מלמדת ולא עושה בעצמי..ועם התרגשות זו התחלנו.

התפריט לפעם הראשונה  כדי שילמד לבשל בחרנו לא קשה ובלי הרבה מיצרכים.

בחרנו מרק עוף עם ירקות

פירה תפוחי אדמה עם בצל מטוגן

סלט כרוב לבן עם גזר ומיונז וחרדל(ובתוספת שומשום קלוי)

ואת העוף מהמרק עם הירקות להכניס לשקית קוקי עם תבלינים לתנור.

לא תאמינו..האיש הנחמד לא ידע כיצד חותכים בצל.

לא ידע כיצד קולפים תפוחי אדמה וגזר..לא כל שכן כרוב.

לימדתי אותו כאשר אני עומדת לידו..מה אומר לכם התעייפי יותר משכשאני מבשלת בעצמי...אך זה היה משהו מיוחד..ואתגר עבורי.

זהו..הוא לבד הכניס את העוף והירקות לסיר...וכשאני אומרת לבד..אתם לא מתארים לעצמכם מה זה היה עבורו.

היסברתי לו כיצד לתבל..וכמה זמן לבשל..ומתי יודעים כשהמרק מוכן.

היה באויר משהו קסום אותו ערב..עברנו לחתוך את תפוחי האדמה לפירה..בעצם הוא קילף וחתך בהדרכתי.

אתם לא מבינים מה זה היה עבורו. גם כאן היסברתי לו מתי מוציאים ומסננים את המים..ומוסיפים את החמאה והחלב..וכמה להוסיף( הוא לא שומר כשרות כמובן).

הראיתי לו איך עובדים עם הממחה כדי שיצא כמו קרם.

לימדתי אותו לטגן בצל קצוץ קטן קטן...ולהוסיף לפירה.

ועברנו לסלט כרוב עם הגזר.

רציתי להראות לו כיצד חותכים את הכרוב(כמו איטריות דקות) אך הוא לא היה מוכן ..אלא רצה לבד...ומה אומר לכם..פשוט הצליח לו. כנ"ל לגבי הגזר..הוא לא ידע מה זה מיגרדת..והראיתי לו (את הממחה  המיגרדת  וכותש שום הבאתי איתי מהבית)אך ברגע שקלט..הייתם צריכים לראות באיזו שמחה הוא ריסק ...וחתך...ותיבל..תוך כדי שהוא מתחיל גם לשיר.

חברים..אני כותבת כאן ומתרגשת שוב..לראותו כה מאושר שהוא עושה הכל לבד ואני רק משגיחה ומסבירה..זה פשוט משהו ש לא רואים היום.

אמרתי לו מה להוסיף לסלט..איך לתבל ואיך לערבב.והוא טועם תוך כדי..ואין מרוצה ממנו...

כאשר המרק היה מוכן..שאלתי אותו מה עושים עכשיו? והוא מסתכל עלי ולא מבין.

שאלתי שוב...אתה רוצה עוף בתנור ..נכון?(הוא לא אוהב "עוף מכובס מהמרק")

ענה לי ..כן.

אז מה עושים? כמובן שהוא לא ידע..ואני הכנתי מבעוד מועד שקית קוקי (שגם הבאתי מהבית)

והיסברתי לו מה לעשות.איך בעדינות להוציא את העוף מהמרק..ואת הירקות שלא יתפוררו ויתפרקו.

עם איזה מצקת לעשות זאת(מחוררת)...ואז לימדתי אותו לשים הכל בקערה ..להוסיף תבלינים מיוחדים כמו לעוף בתנור..ולפרוס את שקית הקוקי ולאט לאט לסדר את הכל בתוכה.

היסברתי לו שאת התנור הוא מחמם מראש..כמובן שגם אמרתי לו בכמה מעלות..ואז לסגור את שקית הקוקי בסוגר המיוחד ...לעשות 4 חורים קטנים בכל צד..ולהכניס לתנור למשך 40 דקות.

זהו...יש ארוחה לכמה ימים.

ואז הושבתי אותו ...ואמרתי לו...עכשיו אני רוצה שתגיד לי מה עשינו.(עשית)

חברים ...הוא ממש נבהל כמו לפני בחינה..אך התעשט.. ניכנס להילוך...ולא יאומן כי יסופר!!!!

האיש הנחמד והמקסים..ידע לומר לי מה הוא!!!! הכין!!!! לבד!!!!.

היה פה ושם קצת טעויות....אך הוא ידע...קלט..והצליח!!!!

אני לא האמנתי לרגע שאני שומעת אותו..ולרגע עברה בי גם מחשבה שאולי הוא בכלל "עבד"

עלי...והוא יודע לבשל...אך לא!!! כי בתו היתקשרה תוך כדי ה"קורס" ושאלה אותו איך הולך?

וכששמעתי באיזו שמחה הוא עונה לה ידעתי שהכל אמיתי.

וכשאמרתי "שאין דבר העומד בפני הרצון"

לא אמרתי זאת סתם.

האיש הנחמד כמובן שקבע איתי להמשיך ללמדו.

והשיעור הבא נשלב עם לימוד  הבישול גם ללמוד איך לסדר את הבית.

יש לי איתו עוד הרבה עבודה..אך הסיפוק שלי הוא רב..כאשר אני רואה את ההתלהבות והרצון

ואת כל גישתו לעניין..אני יודעת שהוא יצליח..ובגדול.

למחרת הוא התקשר אלי ובקול שמח ובהתרגשות גדולה אמר לי"איריס..אני אוכל עכשיו את מה שבישלתי"..חיממתי..כמו שהיסברת לי..ואני אוכל סוף סוף אוכל בייתי ומזין.

אמשיך לספר לכם על חוויותי עם האיש המקסים אחרי הפעם הבאה שאהיה אצלו.

איריס הסופרוומן שבדרך אליכם

והחיים שלכם מסודרים