אפילוג
גרדנר, 49, נקשר אל כסא שחור וזקוף ממתכת.
"על פי כתבת ,Associated Press ג'ניפר דובנר, עדה להוצאה להורג הראשונה על ידי כיתת יורים מזה 14 שנים במדינת UTAH, הראש שלו היה "מאובטח על ידי רצועה על מצחו. רצועות עור שחורות חוזקו לחזהו והצמידו אותו למשענת הכיסא, כדי להשאירו זקוף, על מנת להקל על הדיוק בירי.
זרועותיו אוזקו לכיסא, תלויות לצד גופו. ריבוע בד לבן, בגודל של כעשרה סנטימטר הוצמד לחזהו באזור הלב.
באמצע שלו, צלמית של מטרה, כדי להקל על כתת הירי.
חמישה שוטרים - צלפים, שהתנדבו לירי, נעמדו בשורה, מאחורי קיר גבס. רק קני הרובים, ווינצ'סטר חצי אוטומטי, קליבר 0.3, בצבצו מבעד לחרכי הירי, שהיו גלויים לעיתונאים שנוכחו בצידו השני של קיר הזכוכית, שסגר על חדר ההוצאה להורג של מדינת יוטה.
רק ארבע מבין חמשת הרובים היו טעונים בכדורים חיים, אחד בסרק, כך שהשוטרים לעולם לא ידעו, מי הרג את גרדנר".
כשנשאל אם יש לו מילים האחרונות, מדווח ה-BBC, גארדנר אמר "אני לא יודע. מה אתכם, חברה"
"שניות לפני הירי," כותבת Dobner, "האגודל השמאלי של גרדנר נסגר על אצבעותיו.
בעת שחזהו נוקב, הוא קפץ את אגרופו. זרועו הורמה לאט כאילו הוא מרים משהו ואז שחרר.
התנועה חזרה על עצמה, יותר מפעם.
דם נקוותה סביב מותניו. מותו נקבע בשעה 12:20.
ארבעה חורי קליעים בקיר וריח של אקונומיקה היו הראיות היחידות שנותרו עשר דקות אחר כך.
הקטע תורגם באמצעות המתרגם של גוגל, כמעט ללא שינויים, לא נגענו.
מתוך דווח אינטרנטי של NEWSWEEK מה - 18/06/10.
דיון
הושמטו מן הדוח:
פרטי הארוחה האחרונה של גרדנר, שכללו בין היתר LOBSTER , מה שמעיד על טעם טוב באוכל, על אף שכמו שאני מכיר את המערכת בארה"ב, זו הוזמנה, מקסימום מה - RED LOBSTER, רשת מסעדות למאכלי ים, בדרך כלל די ירודות, ולא ממסעדת גורמה, אם יש כאלה בכלל במדינת יוטה, ספציפית יותר, באזור מתקן הכליאה, או המתקן לתיקון, בפי המקומיים, שהודו בריש גלי, כי אין להם יכולת לתקן את גרדנר.
עובדה, הם ירו בו, אחרי 25 שנים, בתאי הנידונים למות, שלא ממש משמשים לתיקון נשמות של חוטאים, כמו גרדנר למשל, שהודה בשתי רציחות, וגם בחר במותו, בירי, כי לדעתו, בסוג של הגיון מורבידי, "מי שבא אל התליין בזכות מעשי ירי, ראוי שימות באותה הדרך".
עובדי המתקן לתיקון נשמתו של גרדנר, שרואיינו על ידי עיתונאים, לאחר ההוצאה להורג, סיפרו שגרדנר היה רגוע למדי בשעותיו האחרונות, צפה ב"טרילוגיה של שר הטבעות", (עוד נקודה לזכותו, היה יכול לקבל סרטים כחולים, או את "סקס והעיר הגדולה אחד או שניים נניח), ואל חדר ההוצאה להורג, צעד מבלי שיהיה צורך להשתמש בכוח, או לתמוך בו, למרות שהמילה הזאת, תמיכה, ממש לא יועדה לסיטואציות כאלה.
רקע
מדינת יוטה, מן המדינות הקטנות בארצות הברית, (לא בשטח,אלא במספר התושבים, פחות משלושה מליון), היא גם המתקדמת בהן מן הבחינה הכלכלית, בזכות כלכלתה שמבוססת על פרמטרים מודרניים - גלובליים.
מרבית התושבים מורמונים, "תנועת קדושי אחרית הימים", כך נקראת תנועתם, נוסדה בתחילת המאה ה - 19, דגלה בחזרה למקורות הנצרות, באמונה בישות המשולשת, האב, הבן ורוח הקודש). מאמינים שרוח האדם אינה נופלת במאום, מרוחו של הקדוש ברוך הוא.
מבחינת המורמונים, מנהגיהם בהווה, נביאים כמו נביאי הברית החדשה, בשרשרת נצחית ובלתי נגמרת.
סובלנות לא אפיינה מעולם את הכנסייה המורמונית. למרות שאלפי מאמינים נטבחו במזרח ארצות הברית, ההיסטוריה שלהם מלאה בהתנקשויות אלימות עם השלטון הפדראלי, ומעשי טבח במהגרים שאינם נמנים אל הכנסייה המורמונית, (Mountain Meadows massacre).
מתושביה המקומיים של הטריטוריה שלהם, אינדיאנים בני שבט היוטה, נותר בעיקר השם של המדינה, וכמה אגדות על "נץ שחור" וה"רוח הרוקדת".
אדמתה של יוטה, שייכת במקור למקסיקנים. אלה גורשו משם באמצע המאה ה - 19.יוטה הצטרפה לברית של אמריקה, היא ארצות הברית כיום, בסוף המאה ה -19, וקיבלה את הכוכב ה - 45, בדגלם של האמריקאים.
סוף דבר ומסקנות
לקראת המשטים הנוספים, אלה של הלבנונים ואלה של האיראנים, והפשלות הצפויות בתגובה של מנהגנו הדגולים, (כי אלה יבואו על בטוח, כמו שבטוח שאנגליה לא תזכה בגביע), המדור יוצא במספר מאמרי הכנה, למציאת טריטוריה חליפית, לימים שיבואו, כי זו הנוכחית, כבר לא תהיה שלנו.
היתרונות של יוטה אם כן, לדעת המערכת:
שפע של מקום.
ים מלח חילופי, במקום זה שהרסנו.
עבר של קילרים, אפשר לשתף חוויות עם המקומיים שמה.
לא חסר מדבר, לרוחניים שבינינו.
שואפים לחזור למקורות. (השאלה היחידה, אם יסתדרו עם החרדיים שלנו).
דגלו פעם בריבוי נשים. (עדיין מפנטזים על זה, לתשומת לבם של הפלסטינים שנאמנים לנו ולא ירצו להיפרד מאתנו וכמובן גוא(ע)ל רצון וחבריו).
מזג אוויר די דומה למה שיש אצלנו.
המע"מ רק שישה אחוז.
יש פסטיבל סרטים לא רע, (פסטיבל SUNDANCE), ליצירתיים בינינו.
אין הוריקנים וטורנדו.
החסרונות של יוטה"
גרדנר כבר לא חי שם.
נ.ב. - וברוח המונדיאל חידון:
גרדנר הרים את ידו כי:
רצה לנפנף לשלום.
רצה להגיד בכל זאת משהו.
רצה לגרד את הסנטר.
רצה לעשות אצבע משולשת, אבל לא הספיק בגלל הירי.
את התשובות יש לשלוח בס.מ.ס. ל *2067
הזוכים יזכו בעוד יומיים. (ותשאלו את גרדנר, אם יומיים שווים משהו).
כותב, מבקר ומייחל.