טיפול באלימות בקרב ילדים- באמצעות הקבוצה 

אין ספק שטיפול באלימות מהווה נושא קריטי וחיוני בחינוך ילדים. בשנים האחרונות אנו רואים עלייה דרמטית במספר הילדים החשופים לאלימות בבית הספר, והמספר גם גודל בכל הקשור באלימות כלפי הצוות החינוכי.

קודם כל עלינו לברר את מושג האלימות. בעבר כשהתייחסו לאלימות, עסקו בעיקר באלימות פיזית, בהמשך הכניסו להמשגה גם אלימות מילולית. אך תופעת האלימות לא נגמרת כאן, מכיוון שכשמדובר באלימות מדובר בכל התנהגות שתגרום לצד השני להרגיש פגוע, חלש, מנוצל, לא אהוב ולא אהוד וכדומה. יוצא מכך, שלתוך המושג אלימות נכנסות התנהגויות נוספות כמו חרם, התעלמות מכוונת מילד מסוים, סרקאזם קבוע ופוגעני ועוד. מסתבר כי היריעה רחבה הרבה יותר ממה שאנו באופן אינטואיטיבי חושבים.

לרב, הפגיעה בילד מצד חבריו לכיתה נעשית בכוונה תחילה, מתוך ידיעה שההתנהגות הזו תפגע בו, אך לא תמיד פגיעה זו היא מכוונת. לפעמים הילדים כ"כ רגילים להתנהג לילד מסוים כמו "אויר", או להעליב ילדה מסוימת, שהם לא עוצרים לחשוב מה זה יכול לעשות לכל אחד מהם. אולי אם הייתה לילדים יותר מודעת לרמת הפגיעה ולתוצאותיה, היינו מצליחים להפחית ואף לצמצם במידה משמעותית את התופעה הקשה הזו של אלימות בקרב ילדים.

האדם הוא יצור חברתי

נדירים המקרים, ואפילו יש לומר פתולוגים, בהם לילד או לאדם הבוגר אין כלל תחושה או רצון להיות חלק מהחברה. אנו יצורים חברתיים, וככאלו אנו מושפעים רבות מסביבתנו ולומדים מהם את רב ההתנהגויות שלנו. עם ההתפתחות של הילד אנו רואים שהסביבה שלו תופסת מקום נכבד יותר בחייו, ועל כן הוא גם הופך להיות מושפע ממנה יותר ויותר. בשלב מסוים לסביבה החברתית בה הילד חי, יש השפעה גדולה יותר על התנהגותו וערכיו, מאשר למשפחתו. לכן, כדי לשנות תופעה התנהגותי לא ראויה, יש לטפל בכלל הסביבה החברתית, משמע בכיתה כולה.

כאשר ילד לומד או צופה בהתנהגות החדשה לו, הוא יחליט אם ליישמה לאחר שיתנסה בה וירגיש את תוצאותיה בעצמו, כך שאם למשל ראיתי בן כיתתי, שנחשב "מקובל" בחברה, מעליב ילדה אחרת שנחשבת דחויה, יש סיכוי גבוה שעל מנת להגיע למעמדו (והרי אין ילד שלא רוצה להיות מקובל על חבריו) הוא ינסה גם כן את ההתנהגות הפוגענית והאלימה הזו כלפיה. כצפוי, אם תגובה זו לא תגונה על ידי החברה ואולי אף תשובח, אמשיך להתנהג כך עד מבלי משים, עד שהתנהגות זו תהפוך להיות חלק מרפרטואר ההתנהגות שלי מבלי שאשים ליבי על כך.

מטרת הלימוד במסגרות חינוכיות

בבית ספר ובגן אמור להתחנך האדם "החדש", ילד אמור למסגרת החינוכית, ולקבל מעבר לידע אודות מספרים ואותיות, גם ידע אודות המצופה ממנו כאדם בוגר בחברה. ברור שלהורים יש תפקיד מכריע, וכך גם לערכים המונחלים בבית, אבל- לא פחות חשובה המעבדה החברתית שמהווה בית הספר והכיתה בפרט.

ומה יקרה אם לא נשנה את תופעת האלימות בקרב הדור הצעיר? נגדל דור אלים, חסר התחשבות בזולת, הרואה אך ורק את צרכיו האישיים, ומזלזל בכל מה שקשור לאחרים.

לכן, אנו צריכים לעשות ככל יכולתנו כדי ליצור עבורם ובעזרתם סביבה לא אלימה, חברה שלא מעודדת אלימות.

כלים לאנשי חינוך

ברור שאלימות היא תופעה כואבת עבור כל אנשי החינוך, המבוגרים והילדים באשר הם. ניתן ללמוד את הטיפול בבעיה בצורה שיטתית ומתוכננת. הטיפול, כפי שנאמר קודם לכן, צריך להיות ברמה הכיתתית, קבוצתית ולא בהכרח רק ברמה הפרטנית. למה הכוונה? אם למשל ילד יחווה על בשרו דחייה של התנהגותו האלימה מצד כיתתו, או שירגיש שההתנהגות שלו לא מכובדת ע"י שאר חברי הכיתה, הוא לאט לאט ישקול לפתח דפוסי התנהגות נוספים. הילדים מטבעם, לא יכולים לעשות זאת לבד, אלא הם זקוקים להכוונה מבוקרת מצד המבוגר האחראי עליהם: מורה, יועצת, הורה.

כדאי ורצוי להנחיל ערכים של סביבה לא אלימה כבר מגיל הגן, לכן מאמר זה מכוון לכל אנשי החינוך וההורים שרוצים לחנך ילדים על ערכים שלא מעודדים אלימות.