הרחבת ידע אישי. למימוש עצמי. 

אופקי דעתו של האדם הינם אינדיקציה למי ומהו הן מבחוץ,כאשר הוא בא במגע עם אנשים אחרים והן בינו לבין עצמו (כאשר הוא שואל את עצמו: מה אני יודע,מה הייתי רוצה לדעת ומה אני חושב שאוכל לדעת?).

הרחבת הדעת אינה קשורה בהכרח לתחום הנלמד היות וזהו למעשה כורח המציאות.אומנם ובצדק ניתנת רק לאנשים מוכשרים הסמכה לעסוק בדברים שאותם למדו אולם דבר זה הינו מכוון אך ורק כלפי השתלבותם בחברה והקניית מעמד וכלים מקצועיים שיאפשרו להם לתפקד במקצוע בו בחרו. יתרה מכך,גם אנשים אלו עשויים לעמוד מול מראת הפסיכולוגיה הפנימית שלהם ולתמוה בפקיחת עיני הבנתם אודות מיהם בינם לבין עצמם לאחר שלמדו ואיכלסו במדפי תודעתם פריטי ידע שונים.

תוכן הדברים שצברו,בהתאם לרצונם בתיפקוד מסויים חברתי,ובהתאם לתיכנונם האישי להציג עצמם כלפי חוץ כשייכים לתחום של בעלי מקצוע עשוי לבוא בהתנגשות לתחומי עניין אחרים ואמיתיים שלהם ולמלוא אופקיהם הדורשים מעצמם הרחבה. נוסף על כך,רבים הינם האנשים השייכים לתחום אחד של ביצוע חברתי אולם שהיו מעדיפים מתוך רצונם האישי לפתח את אופקיהם לרוחב ולאורך.לעיתים רק הזמן שאין להם לצורך כך מונע זאת מהם.

על כל אלו ,כפי שקורה גם בתחומים ,ורבים, אחרים בחיים מצטרפת בעוצמה האהבה לידע וההשתוקקות לדעת יותר ולחקור את העולם הסובב.לבחון תחומים שונים,להבין את הדומה והשונה שביניהם ואם לומר זאת כנדרש: למצוא את עקרונות היסודות והכללים המשותפים לכל תחומי הידע.זוהי למעשה אם ניגש לנקודה - הגדרת החוכמה (הבנת עקרונות,פיתוח כושר ניתוח וכושר אבחנה).

ישנם למשל,אוטודידקטים כמוני,האוהבים מראש ללמוד תחומי ידע רחבים יותר ולצרפם לכדי תמונה אחת המגישה לפה התודעה ולחווית לב האינטלקט עושר רב יותר של מיגוון התמצאויות ידע הכוללת תמונה רחבת אופקים של מלוא עולם הידע האנושי.אין ספק שדבר זה הינו מורכב למדי ושונה לחלוטין מעצם טיבעו מאשר לימוד של תחום אחד ספציפי וכמו כן כל שיטת הלימוד הינה שונה מאד וקשה להגדירה בקלות.דבר נוסף והברור לחלוטין לכל אדם בר דעת הינו שלא ניתן ללמוד הרבה תחומי ידע בו זמנית בבת אחת היות והחומר הינו רב. המדובר הינו על דבר אחר לחלוטין.המדובר על עיון בדברים רבים ושונים, המדובר על חידוד יותר מאשר על רכישת ידע פעילה והמדובר על עבודה עיקשת לאיסוף כל הידע וארגונו בשיטות משוכללות למדי כדי להציגו בבת אחת מול עיני ההבנה.

ידע תכליתו לשמש וככלל לא נחוץ שימוש בכל הידע יומיום ועל כן אין צורך לזוכרו.
ברמה מסויימת של לימוד ,המתרחש בסופו של הלימוד הוא: פינוי של מלוא הידע אל תוך חללי ארכיטקטורת הצבירה ונזילתו "החוצה". טיב עיצוב הצורה שהוא יוצר בתוך מיבני חשיבה מתחיל להנדס צורות לוגיות של נוסחאות חשיבה ויוצר כלי ניתוח ותוכן שהינם נמצאים חיצונית לפרטים ולאינפורמציה. כלומר, במילים פשוטות: הידע הינו "הגבס" היוצר את העצמות של גופי הניתוח ושל כלי הניתוח ומשמר אותם בצורתם.וככל שנלמדים יותר תחומי עניין הרי שהקורה הוא שהתודעה מתוודעת אל קיומם של כלי חוכמה וניתוח המאפשרים לבצע ניתוק מפריטי הידע שאינם נחוצים עוד(כפי שמוסרים הפיגומים מבניין הנבנה לאחר בנייתו).סה"כ המטרה אינה ללמוד ולצבור פריטים ואינפורמציה.
אגב,גם הזיכרון אינו אמור לשמש לכך - תפקידו המיטבי של הזיכרון לפי הבנתי הינו למיין את הדברים הנחוצים והדברים הלא נחוצים להתקדמות בחיים. כפי שאמר לי פעם אחי,
כאשר רותים לברר משהו במדוייק - לשם כך יש ספרים.תפקידנו אינו לזכור כל דבר.

הרחבת האופקים לפי דעתי הצנועה כוללת לימוד עצמאי של תחומים רבים ושונים הנוגעים ב:

אומנויות (בעיקר הבנת זרמים וגישות)
מדעים (בעיקר פסיכולוגיה- הלא כל החיים הם פסיכולוגיה)
שיטות ניתוח וחידוד כלי מחשבה
עייצוב וארכיטקטורה והקבלות
פיתוח מיומנויות אישיות :
יחסי אנוש טובים ומודעות ליחסי אנוש טובים
אינטלגנציה ריגשית
הקשבה
אינטלגנציית דיבור
שיפור כלים אישיים: כתיבה
כלים פסיכולוגיים
ניהול פסיכולוגי
התמצאות במשא ומתן,שכנוע והשפעה
מדיטציה, יוגה והרפיה
חקר חלומות וגלי מוח
התמצאות בעקרונות המדע והפיזיקה
התמצאות בעקרונות מחשבה פילוסופיים ופסיכולוגים
הכרת זרמים מרכזים בפסיכולוגיה חוקרים וגישות
התמצאות בפסיכיאטירה (שהרי הכל בסופו של דבר הינו חומרים במוח)


לטעום מעט מהבנת אנטומיה,גוף האדם,תיפקוד המוח
החלל והכוכבים
ניתוח הומור

ועוד...