הבית הינו מקום ההישארות של כולנו בסוף יום ובו מבוצעות כל פעילויותינו. ככל שנבצע עבורו תהליך שיטתי של המצאות הממוינות לפי חלקי הבית השונים: חדרים,הגדרות תחומי עיסוק - הרי שכך נמקסם את אופן ההפריה החשיבתית שבין המצאה אחת לבאה אחריה.למעשה טכניקה זו עשויה להקרא טכניקת חדשנות וכרוכות בה הבנות עומק של המצאתיות.
תחום ההמצאות לבית,בין אם המדובר על מוצר צריכה ובין אם המדובר על המצאות "תוככיות" - כלומר הנמצאות בתוך חפצים המצויים בבית (טלויזיה,מחשב) - הרי שלכולן ישנם מאפיניים "פנימיים" בעלי קשר חוץ אל תוככי האופי (מעצם קיום הנדסת האנוש,הארגונומיה וכך גם שימושיות וחווית המשתמש) ולכולן ישנם מאפיינים הזכורים היטב באמצעות קיום של מפתחות ארכיטקטורה בחומרי החשיבה המוקדמים של הממציא/יוצרן החושב עליהן מראש.
• בין המצאה להמצאה,ככל שנתקדם בתוככי שיטוטי בדימיון הבית ישנם קווי הצטרפות של לוגיקת בניה המצרפת אותן אחת לאחת לכדי יצירת אובייקטים בעלי מאפייני שימוש דומים(לא בהכרח בשימושיות אלא לעיתים אף בשימוש הפסיכולוגי).
• ההמצאה מתבצעת מתוך הבנת מיקום הדברים בבית והיחס המתהווה מכך כקו מקביל שיטתי לאורך כל קו החשיבה הנסוב אודות המצאות אחרות.
• ההמצאה מתבצעת מתוך הבנת הצורך במוצרים בבית (המצטרף לאורך כל הקו הלוגי של המוצרים הקיימים בבית).
• ההמצאה מתבצעת מתוך הבנת יחס המשתמש - מוצרים שקיים לגביהם קו אורכי אובייקטיבי העובר דרך הבנת המביט הממציא (הקו מצוי בתוך הבנתו את ההמצאות וקו היגיון זה אינו חשוף בהכרח למי שאינו מצוי בהמצאות).
• קיימת זהות צורנית בין התמקמות המוצרים העתידיים בבית לבין התמקמות המוצרים בדימיון של הממציא כאשר הוא מדמיין את הבית בעיני רוחו (מרחקי המיקומים דומים לטכניקת ארכיטקטורה של ארכיטקטים במחשב)
סוגי המוצרים הדרושים וכיווניות ההמצאה הנדרשת (לעיונם של מפתחים וממציאים ומשקיעים בהמצאות:)
מוצרים תואמי לקיימים אך בעלי הנדסת אנוש משופרת
מוצרים קטנים מאד (מוצרי כתיבה,מוצרי נוחות - על כך תובא במאמרים הבאים הרחבה מיוחדת).
מוצרים תוככים (מחשב,טלויזיה - מסוגים רעננים חדשים: תוכניות חדשות,יוזמות אינטרנט חדשות).
מוצרים בייניים (מוצרי ביניים - המקשרים בין מוצרים קיימים)
מוצרים חדשניים (בצורה,בעניה על צורך,ביצירת הרגשה)
כעיקרון,אף כי תחום ההמצאות עשוי להראות כרווי מאד הרי שאפשרי גם אפשרי להמציא מוצרים חדשים מכל הסוגים ומתוך מיגוון אפשרויות מלא בכל כיווניה פיתוח לכל אורך קווי הלוגיקה של ההמצאתיות.
יתרה מזו,עצם קיום הצורך להרהר מראש האם ההמצאה "תעבוד" ולקחת זאת בחשבון מתבטל לנוכח שימוש בשיטות השוואה של הצלחת מוצרים קיימים בתחום אחר.
אין המדובר בהשוואה פשוטה כי אם בהשוואה מסוג "פוינטולוגיה" ה"מלבישה" מוצרים שונים זה על זה ותחומים שונים זה על זה באופן מושכל וחדשני (במחשבה של הממציא). השוואה זו,אף כי היא אינה נהירה תמיד לרגילים לבצע מחקרי שוק ובדיקות היתכנות - עשויה לחסוך כסף רב ומבצעת את הנחת מירב כובד המישקל של זיהוי הצורך על כושרו של הממציא.על כן טכניקה זו הינה מאד קשה יחסית (גם פסיכולוגית).