לימודים הם לא עניין של מה בכך. לפחות זו התחושה שקיבלנו מהסביבה הקרובה במהלך חיינו. מגיל צעיר חלחלו בנו הורינו את הידיעה ,שחשוב מאד ללמוד תואר ראשון פרופסיונאלי כגון, רפואה, הנדסה, משפטים, עבודה סוציאלית וכו'.
היום, בעידן המודרני, כאשר הכל מהיר, נגיש ומונע ע"י קריטריונים של סיפוק צרכים מיידים מול אינטרס אישי של מה אני מקבל מזה, הגישה ללימודים ולתואר הראשון השתנתה. המתעניינים בלימודים גבוהים כבר לא מחפשים את המקצוע שייתן להם פרופסורה, אלא חושבים על תארים שיפתחו להם דלתות לשוק העבודה. בעבר למשל, רובם של הסטודנטים למשפטים ידעו שבסוף הלימודים וההתמחות הם ייגשו לבחינת לשכת עורכי הדין על מנת לקבל רישיון לעסוק בעריכת דין. היום ,אחוז לא מבוטל של סטודנטים למשפטים עושה את התואר לא על מנת לעסוק במקצוע אלא במחשבה שזה תואר שניתן להשתלב בעזרתו במגזר העסקי , הפיננסי והציבורי ללא רישיון עורך הדין.
המתעניינים בלימודים גבוהים הופכים משנה לשנה לפרקטיים מאד. בהגיעם לפגישות הייעוץ במקום בו הם חושבים ללמוד , אחת השאלות הראשונות היא, אפשרויות התעסוקה לאחר סיום התואר, טווחי שכר והסיכויים למצוא עבודה. נושאים כגון, האם אני מתאים ללמוד מסלול מסוים, תכני הקורסים, זיקה למקצוע, כישורים מתאימים וכד', כמעט אינם רלבנטיים בשיקולי המתעניין באיזה חוג לבחור.
"ההבדל העיקרי שניכר בין המתעניינים בלימודים בשנים האחרונות, לעומת מתענייני העבר, הוא בידע המוקדם והרב שיש כיום כמעט לכל אחד, על המוסד ועל הלימודים המתקיימים בו. אומר רן אביטל , ראש מינהל פיתוח, יעוץ ורישום במכללה האקדמית פרס. ידע זה ניזון מאתרי לימודים, רשתות חברתיות ופורומים שונים שעוסקים בייעוץ ישיר ועקיף ללימודים. לפעמים הידע הנמסר ברשת הוא מדויק וחסר פניות, לפעמים הוא אינו כזה ולוקה בחוסר גילוי נאות. לכן אני ממליץ לכל מתעניין לבדוק ולברר ולשאול את השאלות החשובות לו- ביותר ממקום אחד".
"עם זאת ולמרות כל שפע המידע שזמין כיום ברשת למתעניינים, מוסיף אביטל, עדיין ההחלטה האישית היא קשה, שכן מדובר בעניין חשוב ומכריע שהשפעתו ארוכת טווח, וגם כרוך בהוצאה כספית לא קטנה. לכן בעניין הזה אני סבור כי אין תחליף לפגישה מקצועית ואישית שבה ייחשף המתעניין למסלולי הלימוד, להתמחויות, לייחודיות המוסד, לערך המוסף שהמוסד מציע לסטודנט כגון- מאגרי מידע, שירותים מקוונים, ספריה, תרגולים, תגבורים, מרצים שמנוסים גם בעולם העסקי, הכוון תעסוקתי, טיפוח יזמים, שיתוף הקהילה העסקית - מנטורים ועוד".
"מבחינת השיקולים שמשפיעים על המתעניין בבחירת תחום הלימודים יש הבדל בין מתעניינים לתואר ראשון שהם עדיין מתלבטים לגבי מסלול הלימודים, ההתמחות והערך המוסף שבתואר אקדמי בכלל , לעומת המתעניינים בלימודי תואר שני המנהלים קריירה או הסבת קריירה וכבר מודעים יותר לערך שבתואר.
המתעניינים בתואר ראשון, על פי מחקרים שביצעתי, מעוניינים ביחס וליווי אישי ביכולת לשלב לימודים, עבודה ופנאי, בקרבה למקום המגורים, בהכרת התעודה בשוק העבודה. המתעניינים לתואר שני לעומתם , מעדיפים כרטיס ביקור לעולם העסקים וחשוב להם כי תכנית הלימודים האקדמית תהייה אקטואלית ותשמש אותם ככלי מעשי וניהולי בעולם העסקים. חשוב למתעניינים אלו גם שחווית הלמידה תהא מפרה, יצירתית ומקדמת", מסכם אביטל.
שני שמיר, מנהלת מרכז ייעוץ ורישום במכללה האקדמית להנדסה ירושלים מציינת, כי "למעלה ממחצית הנרשמים ללימודים המגיעים אליהם, הם בטווח הגילאים של 21-25. משיחות עם מועמדים אנו למדים כי מרבית המועמדים נרשמים למוסד שלנו בלבד, חלק קטן מן המועמדים מבצע רישום למוסד נוסף לפחות וזאת על מנת להבטיח לעצמו מקום חלופי במידה ולא יתקבל אלינו ללימודים.
"בשנה האחרונה אנו עדים לעליה בטווח גילאי המתעניינים בלימודי הנדסה, שכן יותר ויותר מן המועמדים הפונים אלינו הם בגילאים מבוגרים יותר,זאת לאחר שיש בידם תארים ראשונים ואף שניים (כ-30% מהנרשמים בשנה האחרונה הם בטווח הגילאים של 26 ומעלה) . הסיבות לעלייה בטווח הגילאים נובעות בעיקר מן הצורך בהסבה מקצועית. לא מעט מועמדים שסיימו בשנים האחרונות לימודי תואר ראשון מגלים כי היצע מקומות העבודה בתחום שלמדו הוא דל ולכן, פונים ללימודי הנדסה בידיעה כי הסיכוי שלהם להשתלב בתעשיית ההיי-טק עם תום הלימודים הוא גבוה".
"בבחירת תחום הלימודים, מסכמת שני כי, אחוז נכבד מאוד מכלל המועמדים אינם הולכים למכוני הכוון לימודי/תעסוקתי, אלא פונים ללימודי הנדסה מתוך הכרה והבנה כי בתעשיית ההיי טק הם צפויים לתנאי שכר גבוהים ולתפקידים מעניינים ומגוונים".
הסטודנטים החדשים מעדיפים היום תואר דו חוגי, השכיח מאוד באקדמיה בישראל, אבל במרבית המקרים מדובר בשני חוגים שמגיעים מאשכול דומה. בחלק גדול מהמקרים קיים מתח בין החוג שמעניין אותנו לבין החוג שיפתח לנו את הדלת לשוק העבודה. באוניברסיטת חיפה הבינו כי אין שום סיבה לוותר. כך נוצרו השילובים הדו חוגים של מדעי המחשב ומוסיקה, משפטים ופילוסופיה, פסיכולוגיה ואמנות ועוד.
"פריצות דרך מדעיות מגיעות כשחוקרים מתחומים שונים משלבים פעולה. כך ניתן לשבור את המסגרות הקיימות של כל תחום ולצעוד בשדות חדשים שאינם אפשריים בדרך אחרת. אוניברסיטת חיפה גאה לעמוד בחוד החנית של התפיסה הרב תחומית ולכן אנחנו נותנים דגש לשילובים אלה כבר מהתואר ראשון. בוגר אוניברסיטה רחב אופקים ובעל פרספקטיבות רבות ומגוונות יהיה אדם טוב יותר, גם אם לא ימשיך הלאה בתחומי המחקר", אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' אהרון בן זאב.
"באוניברסיטת חיפה הבנו כי סטודנטים צעירים רבים מתקשים מאוד לבחור בתואר שלא מעניין אותם רק בגלל שהוא יכול להיות רווחי בעתיד, מה גם שמתכנת מחשבים שירחיב את אופקיו בלימודי אמנות יהיה מתכנת טוב יותר. זהו מצב שבו כולם רק מרוויחים", הוסיף רקטור האוניברסיטה פרופ' יוסי בן -ארצי.
באוניברסיטת חיפה הכוח שבשילוב לא עוצר כאן. מתוך תפיסה שחידושים מחקריים ומדעיים יכולים להגיע רק דרך שילוב בינתחומי של חוקרים מדיסציפלינות שונות, נוצרו בחיפה שילובים שמטרתם להוסיף לתואר את התוספת הייחודית שתבדל את בוגרי האוניברסיטה מבוגרים אחרים.
ilimudim הוא אתר לימודים המכיל את האינדקס הגדול ביותר של מוסודת לימוד, מסלולי לימוד, כתבות על לימודים וקריירה, פורומים ועוד.
