שימוש בהומור במצבי משבר וחרדה 

השימוש בהומור במצבי משבר וחרדה הנו אחד הכלים המשמעותיים והחזקים מבחינת יכולת הריפוי והסטת נקודת המבט על הקשיים . לעתים השימוש בהומור בשעת משבר נתפס ונחווה על ידי אנשים כמזיק ואפילו מסוכן.

מה מבדיל אם כן הומור בריא ותומך במצבי משבר מהומור מסוכן ומזיק?

התגובה להומור תלויה במגוון התגובות שלנו כבני אדם בשעת משבר.

אנשים קרובים לסיטואציה המשברית מפנימים את חווית המשבר לתוך עולמם הרגשי הפנימי. במילים אחרות הם אינם מסוגלים להפריד בין הself הרגשי שלהם ובין החוויה הרגשית המשברית ובעצם ממזגים בין החוויות .

אנשים מרוחקים יותר מהחוויה המשברית אינם עושים מזיגה(merging) זו בין החוויה המשברית והself. האנשים המרוחקים יחסית יכולים להיעזר עם כן בהומור כאמצעי מחזק בשעות קשות, כאמצעי הרחקה רגשית מהקושי וכאמצעי לחשיבה חיובית.

האנשים הממזגים את המשבר עם האני העצמי יכולים לחוות במצב כזה את ההומור "צוחק עליהם" או בז לחולשותיהם ולכן הוא יכול אפילו להזיק.

ככל שמתרחקים ממצב המשבר המזיגה בין המשבר והעצמי נחלשת וכבר ניתן להפעיל את ההומור כאמצעי לעזרה. לעתים אנו אומרים " אז זה לא היה מצחיק ..."כיון שבאותה תקופה האדם לא היה מספיק מרוחק מהמשבר. מאוחר יותר ניתן להשתמש בהומור ואפילו לקבל אותו.

השימוש בהומור במצבי משבר משמש ל2 מטרות :

1.הרחקה  מבחינת נקודת המבט על המשבר.2.התמודדות עם בלבול רגשי.

האדם הממוזג במשבר אינו יכול להפריד מבחינה רגשית, רגשות העולים בעקבות המשבר ורגשות הקשורים בזהות האישית. מבחינה קוגניטיבית קיימת אולי מודעות של הפרדה בין הרגשות אך מבחינה רגשית האדם חש מעורבל ומעורב בתוך מצב המשבר.

מעורבות זו אינה מאפשרת התחברות להומור והערכה נכונה של תרומתו למצב.

אנשים אילו אינם יכולים לחוות הפרדה בין החוויות הרגשיות וההזדהות הרגשית בעולם הפנימי ובין זהותם האישית הקשורה לעולם החיצוני(הסיטואציה המשברית). הם חשים מאד מאוימים על ידי ההומור במצבים כאלה ויכולים לחוות את ההומור, כמתקפה או חוסר רגישות למצבם הרגשי.

הגורם העיקרי המאפשר קבלת ההומור במצב משברי הנו הריחוק הרגשי. כלל האצבע הנו,ככל שהמרחק הרגשי ממצב המשבר גדול יותר השפעת ההומור מבחינה תרפויטית טובה יותר ולא תחווה כחוסר רגישות.

ריחוק מהחוויה המשברית יכול להיות : קיצוני, זמני ורגשי.

האדם נמצא בקצה הטווח של מצב המשבר אך לא ממוזג לתוכו.

דוגמה לריחוק קיצוני, קיימת רעידת אדמה בעיר,  אך האדם לא נפגע אישית לא מבחינה גופנית, רכוש או תחושת אי נוחות כתוצאה מהמצב. אדם זה יוכל לקבל יותר הומור הקשור ברעידת אדמה מאשר אדם אשר כן נפגע מבחינה גופנית או פגיעה ברכוש.

תלוי בנקודת המבט של האדם על המצב.כיצד הוא חווה את מצב המשבר ומה משמעותו לגביו. התגובה הרגשית תלויה בחוויה האישית ובנתינת המשמעות לגבי מצב המשבר יותר מהמצב החיצוני האמיתי.

שני אנשים שביתם נהרס במצב משבר יגיבו אחרת :

אחד יגיב "תודה שאני לפחות ניצלתי" והשני יגיב "נהרס כל עולמי". השימוש בהומור במקרה כזה יכול לבוא לידי ביטוי "במילא התכוונתי לשפץ את הבית".

האדם החווה את ההרס כבעל משמעות חזקה לאובדן יהיה פחות פנוי לקבל את ההומור, לעומת האדם החווה משמעות חיובית אופטימית וכמצב המביא לשינוי וצמיחה הוא מייחס לאובדן משמעות זמנית במצב המשבר.

לכן כאשר משתמשים בהומור במצבי משבר חשוב לזהות את תגובות האנשים השונות לאותו מצב משבר. כל אחד מהאנשים מגיב אחרת  בהתאם למשמעות השונה שהוא מייחס למצב המשבר. הומור זהה במצב זהה יכול  להיות מועיל לאדם אחד ומזיק לאדם שני.

אדם במצבי משבר מתחיל לאגור מידע חדש המשפיע עליו  בהתאם לשינוי במצב בחייו המושפע מהמשבר.

מחשבות קודמות מוחלפות במחשבות ריאליות יותר, בתהליך העיבוד מחלחלת משמעות השינוי על חייו ומשנה את ההשפעות על תגובותיו הרגשיות ולעיתים שינוי זה מאפשר קבלת ההומור במצב המשבר.

הנו המרחק בזמן. השפעות קשות של מצבי המשבר נעשות פחות עצמתיות עם חלוף הזמן. הביטוי "הזמן מרפא את כל הפצעים" מדגים נקודה זו. התרחקות בזמן ממצב משברי מאפשרת הפרדה בין הרגשות הקשורים במצב המשבר מקיומן בעצמי הפנימי.

ההומור משמש אמצעי הרחקה ועוזר בהתמודדות עם המצב המשברי, כך שניתן יותר להכיל אותו ולתפעל אותו. כמובן שיש צורך בזהירות ולבחור בקפידה שימוש בהומור ובתזמון שלו במצב המשבר. התזמון חשוב במיוחד לגבי אותם אנשים הנמצאים במזיגה ובמאבק הרגשי הפנימי בין החוויה הפנימית והחיצונית של מצב המשבר.

לאילו מאתנו המרוחקים ומאפשר לנו לומר: " תודה לאל שזה לא קרה לי ", אך בו זמנית אנחנו צריכים להיות רגישים לאותם אנשים אשר להם זה באמת קרה.

השימוש בהומור במקרים בהם אנשים נמצאים בתוך מצב המשבר יכול להשפיע על חלקם כמקטין לחץ ומרגיע ולחלק מהאנשים כגורם פוגע, מעליב ומעורר רגשות שליליים.

ההחלטה שלנו על השימוש בהומור כהתערבות טיפולית תלויה במידה רבה בהיכרות עם האנשים,האם ההומור יתקבל על ידם וישפיע עליהם לטובה או האם הם ייפגעו.

במקרה של פגיעה עלינו ל"תקן את הנזק" ביחסים הבין אישיים ובתוצאות הרגשיות ברגישות רבה . אחת הדרכים לתיקון הנה הקשבה מלאה לכאב ולתחושות אותן מעלה האדם ולהראות לו בכנות מלאה שאנו מבינים את הכאב והצער שהוא חווה.

לסיכום, הומור יכול להחוות כמועיל או מזיק במצבי משבר. המטפלים חייבים להשתמש בהומור ברגישות ולהיות מודעים לפוטנציאל החיובי והשלילי של השימוש בהומור במצבים אילו.אנו חייבים להיות מוכנים גם לתקן נזקים במידת הצורך למרות רצוננו להקל על האדם במצב המשבר באמצעות ההומור.

הערות: 1.קיים ויכוח על השימוש בהומור בפסיכותרפיה.

2. המאמר מבוסס על מאמר של 

S.M.Sultanoff. Levity Defies Gravity:Using Humor In Crisis Situations. Therapeutic Humor,Publication of The American Society of Humor,Summer,1995, Vol. IX, 3, p. 1-2.

ניתן לקרוא מאמרים נוספים באתר שלי: www.hebpsy.net/ruthharpaz